הבלוג של נבחרת הרצות של סלונה

רצות על הכל

100 נשים, 10 שבועות ו-4 בלוגריות רצות. על הכל! רעות חוצה, מורן מישל, ריי שגב ורוני כהן הצטרפו לאתגר קבוצות הריצה לנשים בלבד של adidas וסלונה. בדרך הן מגלות לא מעט על המרוץ של החיים. Findyourmore#

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מדצמבר 2015

בעוד שבועיים זה קורה! רעות, רוני, ריי ומורן, הבלוגריות המובילות של פרויקט findyourmore, יתייצבו על קו הזינוק. לא המטאפורי, האמיתי – של מרתון סמסונג ת”א – וכל אחת מגיעה עם התובנות שלה

11/02/2016

ככה נראינו ביום הראשון של הפרויקט

רוני כהן 

3 טיפים לריצה קלה יותר

אומרים שהזמן עובר מהר כשנהנים. אז מתברר שהוא עובר עוד הרבה יותר מהר כשרצים, ובלי ששמתי לב אנחנו נמצאות שבועיים מקו הסיום. אותם 10 ק”מ שנראו לי לא הגיוניים לפני חודשיים, נראים עכשיו כמו משימה אפשרית בהחלט.

תמיד כשיוצאים לדרך חדשה ולא מוכרת, יש לא מעט יודעי דבר בסביבה שמתגלים כיועצים ומומחים: תרוצי בבוקר, תרוצי בערב, תאכלי תמרים, תאכלי פרוסה עם ריבה, אל תאכלי לפני, תאכלי פחמימות אחרי, תגבירי קצב, תגיעי לדופק מטרה, תרוצי כל יום, תנוחי כל יומיים… ואני, מה אני יודעת? מקשיבה רק לגוף שלי, סומכת עליו שהוא אף פעם לא טועה.

ובכל זאת במהלך הדרך אימצתי 3 טיפים שהפכו את הריצה לנסבלת יותר ובהמשך גם לקלה יותר: דוד אבישי, שמתאמן למרתון ורץ 120 ק”מ בשבוע, המליץ לי לחשוב תוך כדי הריצה על כל דבר חוץ מעל הריצה עצמה; חווי המאמנת האלופה שלי המליצה לרוץ בפה פתוח, כי מתברר שחמצן זה מצרך די חשוב במהלך ריצה; ורון בעלי הגאון שאל, “נכון לפעמים קשה לך כבר לרוץ ואת פשוט רוצה להפסיק?”, וכשהנהנתי לחיוב והוא אמר לי: “אז פשוט תמשיכי, כי כל מה שצריך בשביל לרוץ 10 ק”מ זה פשוט לרוץ עוד קצת”.

אומרים שסוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר, ואם הרווחתי משהו במסע הזה – זה לגלות שאני יכולה לעשות גם את מה שנראה בלתי אפשרי. אז התחלה חדשה, חכי חכי, כי אני מתקרבת לקו הסיום.

BOOST השבוע: רצתי 8 ק”מ ופתאום הרגשתי שזה קל! (טוב נו, לא קל אבל גם לא קשה).

נשמתי עמוק: יצאתי לריצה ביום גשום. רגל שמאל אמרה שהכאב נוראי, רגל ימין פחדה שזה יהיה בלתי אפשרי, הברכיים כעסו וסרבו לשתף פעולה, ואף על פי כן ולמרות הכל סיימתי 8 ק”מ בריצה קלילה.

findyourmore# - החבר הכי טוב שלי התחיל לרוץ בעקבות כל הדיבורים וההתלהבות שלי מהריצה.

תראו אותי! העברתי את זה הלאה, החבר הכי טוב שלי התחיל לרוץ.

צילום: רוני כהן

.

ריי שגב 

המירוץ הוא לא העיקר

בתחילת הפרויקט היה לי ברור מי אני על דרך השלילה. “אני לא אדם תחרותי”, הצהרתי, וכשאמרתי “אדם” התכוונתי לגבר (כי גבר הוא תחרותי, שאפתן, מצליחן וכו’). ידעתי שאני נופלת לאותה קלישאה של אישה – לא תחרותית, פאסיבית וחסרת רצון בעולם. מעניין שיצא לי גם ללמוד קורס במגדר בדיוק בתקופה הזאת ולהבין כמה כל זה באמת נכון בתרבות שבה אנחנו חיות. איך כל האמונות הללו טבועות בי משחר ילדותי ואיך אני אפילו לא מעוניינת להשתחרר מהן.

אני חושבת שבמהלך התקופה הזאת הבנתי מה אני כן. אני מאד נהנית מהדרך, מהתהליך, מהתחושות והחוויות שאני עוברת תוך כדי, מהחברויות והיחסים הבינאישיים והתובנות המעניינות.

מבחינתי, אני את שלי עשיתי ועושה בכל שבוע ופחות מעניין אותי המירוץ עצמו. זו אני ויש סיכוי שאני כזו כתוצאה של התחנכות בתוך תבניות תרבותיות מסוימות. מצד שני יש סיכוי שזה האופי הטבעי שלי. לעולם לא אדע, אבל מה שאני רוצה להשיג בשבועיים הנותרים הוא אהבה לריצה והכנה לאפשרות להפוך אותה להרגל גם לאחר המירוץ וכחלק משגרת החיים שלי. אני יודעת שזה לא יהיה לי קל אבל אני מאד רוצה לנסות.

BOOST השבוע: השבוע רצתי עם שירה המדהימה שחוזרת לאט לאט לעצמה אחרי פציעה. הרופא אמר לה שהיא יכולה לרוץ עד 3 ק”מ והיא רצה כמעט 4. תותחית! בסוף הריצה נזכרנו איך בהתחלה המרחק הזה היה לנו כל כך קשה ואיך עכשיו פתאום זה קל.

נשמתי עמוק: בין כל הלחץ עם המבחנים, העבודות והמטלות בעסק, הרצאה, ימי צילום ובניית תוכן ללקוחות, אני מכריחה את עצמי לא להבריז מאימונים. משכנעת את עצמי על ידי פרס – את הפוסט הבא אכתוב לכן תוך כדי חופשה רומנטית בפרובאנס.

findyourmore# - לקראת המירוץ עולות אפשרויות שונות וביניהן גם הרעיון לרוץ עבור עמותות כמו “חיבוק ראשון” וכך לגייס עבורן תרומות. אני חושבת שזה מקסים לנסות להפוך את הפרויקט הזה לערוץ של הפצת אור בעולם. כל אחת ככל יכולתה.

תראו אותי! אני ושוש הכלבה הכי אנרגטית שיצא לי להכיר ממשיכות להתאמן. 10 ק”מ קטן עליה, לדעתי היא תירשם למקצה של חצי מרתון.

ray_EF2_3659_650

/

רעות חוצה 

שבועיים, היכון, צא!

בעוד שבועיים זה קורה. זה יקרה. אחרי חודשים של התרגשות והכנה קו הזינוק יהפוך אמתי, ואני ארוץ על המסלול לאורכם של 10 ק”מ. וכן, ממש כמאמר הקלישאה, אם הייתם אומרים לי לפני חצי שנה שאני ארוץ במרתון הייתי מתפקעת. אני, שצחקה על הרצים בפארק. שאירועי מרתון נראו לה כמו בוקר מעצבן של פקקים, וסיבה לסטטוס מצחיק בפייסבוק:

 reut_status_marathon

אני, שהפכה את העצלנות לסימן ההיכר שלה, ופחדה להתמודד עם האתגר הגופני שהריצה מציבה לנו, הופכת לאחת מהרצות שפעם שנאתי רק כי קינאתי בהן.

בחודשיים של אימון למדתי הרבה יותר מרק לרוץ, לנשום כמו שצריך ולעשות לאונג’ים. אם לומר את האמת, תמיד חלמתי לרוץ, תמיד ראיתי את הרצים בפארק וקינאתי בהם בלב, על כוח הרצון, על ההתמדה, על האמונה בעצמם. במשך שנים ארוכות לא מצאתי את התכונות האלה בתוכי. בחודשיים של אימונים למדתי לא רק לרוץ, למדתי גם להודות שאני אוהבת את זה, שזה עושה לי טוב, שהלוואי שכולנו נרוץ כי אז העולם יהיה מקום טוב יותר.

בעוד שבועיים אעמוד על קו הזינוק, ועד אז אני כבר אהפוך לרצה. לא כזאת שעוד חוששת להירשם למקצה של 10 ק”מ כי אולי אני אתעייף. בעוד שבועיים אני אתעורר בזמן ואגיע למרתון. אני אביט במסלול הריצה בהתרגשות, אנשום את אוויר הבוקר הקריר מלוא החזה ואתן לרגליים שלי לעשות את מה שהן נולדו לעשות, אבל מעולם לא קיבלו הזדמנות אמתית ליישם – אני אתן להן לרוץ.

BOOST השבוע: כשקיבלתי אישור רשמי ומקצועי, את יכולה לרוץ 10 ק”מ. ולמרות החששות אני הולכת על זה ומסיימת את זה כמו גדולה.

נשמתי עמוק: בדיוק באותו רגע, שבו נרשמתי רשמית למקצה של 10 ק”מ, וזהו. אין דרך חזרה.

findyourmore# כאשר בלי להרגיש מסתיים עוד אימון, ועכשיו זה רשמי – רצתי רצוף במשך 50 דקות!

תראו אותי! הפרס בתחרות האחרונה בין הקבוצות הוא נעלי ה-PureBOOST X החדשות של adidas. אז החלטנו בקבוצה שאם נזכה, נתרום את הנעליים הקודמות שקיבלנו, אלה שבתמונה, לנשים ונערות במצוקה.

reut_week9_car

.

מורן מישל

לא עוצרת באדום

עוד שבועיים למרוץ. הזמן עובר מהר כשנהנים. טוב, הוא עובר מהר לפחות בחלק שלא נקרעות לי הרגליים ולא שורף לי בנשמה. בעצם, הזמן כנראה עובר מהר כשמתקדמים.

כבר 8 שבועות מלאים שהחיים שלי ממוקדים בריצה. אמנם בהתחלה לקחתי את הדברים בקלילות ובפזיזות – אחרי הכל כבר רצתי יותר מ-10 ק”מ בעבר, אז אין סיבה שלא אצליח הפעם. אבל ככל שהימים חלפו והאימונים התעצמו, ככל שהאפליקציה קירבה אותי אל היעד, הבנתי שהמטרה קרובה מדי, שקלילות זה לא בטבע שלי, אני כנראה טיפוס של דם יזע ודמעות. אבל בעיקר יזע.

בהתחלה הגדלתי את המרחק ל-11 ק”מ, מספרת לעצמי שכך יהיה לי קל יותר לסיים את ה-10 במירוץ עצמו. אחר כך טענתי באוזניי רוחי שאם כבר 11 בטח אוכל גם 13, וכשהלכתי לאיבוד וחציתי את קו ה-15 קילומטרים נזכרתי בדפוס די מוכר שלי.

“ברור לך שאת מתמכרת, נכון?”, שאל אותי אהובי כשחזרתי השבוע מריצת 16 ק”מ. כן, די ברור לי, וגם לא חדש. ובעצם, למה לא להתמסר במלואי למה שעושה לי טוב? אז אולי הגיע הזמן להיות יותר ישירה עם עצמי. על מי אני עובדת? אני הרי לא מחפשת שיהיה יותר קל, אלא יותר מאתגר. אני מחפשת להרגיש שהגעתי להישג חדש, לטפס על פסגה בתולה.

אז שבועיים למרוץ אני מודיעה קבל עם, קהילה ובלוגוספירה – קוראים לי מורן, קצת התמכרתי לריצה, ואני לא עוצרת באדום. ב-26.2 אתייצב בשרוול ההזנקה במקצה האחרון של הרצים שהתכנסו לרוץ חצי מרתון. כן, כן, זה בדיוק מה שאעשה. עד אז יש לי תכנית ברורה של אימונים וריצות, בנוסף לאימוני הקבוצה כדי לעמוד במטרה שהצבתי לעצמי. זה לא יהיה קל, לא אצליח לרוץ את המרחק הזה לפני המרוץ, והיכולת שלי לעמוד באתגר תישאר בגדר תעלומה עד שאגיע לקו הסיום. אבל זה בדיוק מה שאעשה, ומקסימום – אצליח.

BOOST השבוע: הים שנגלה ביציאה מהפניה בנמל. זה היה היעד כשהצבתי לעצמי למטרה לרוץ 8 ק”מ בהלוך – מרמת החייל לנמל, והתמריץ להצליח גם לחזור. עשיתי את זה!

נשמתי עמוק: ראשון בערב, אימון חשוב ו… צניחת סוכר. איכשהו בבלגן של היום שכחתי לאכול בזמן לפני האימון. רגע לפני שלחצתי עוד קצת על הגז נשמתי עמוק והחלטתי שעדיף לעצור ולתת לעצמי להתאושש מאשר להתמוטט. כנראה שעם האימונים בא גם השכל.

findyourmore# - עד עכשיו לא יצאתי לרוץ בבקרים, גם כי אני לא טיפוס של בוקר וגם כי אין לי בייביסיטר לתינוקת. נגמרו התירוצים – מעכשיו פעם בשבוע ריצת בוקר עם העגלה. אנחנו מתכוננות לחצי מרתון!

תראו אותי! משמאל – אני לפני 7 שבועות. מימין – אני בדרך לחצי מרתון.

צילום מורן: רון קדמי. איור: auntyacid

עוד מהבלוג של נבחרת הרצות של סלונה

תצוגה מקדימה

רגע לפני: מכאן והלאה אנחנו ממריאות

רעות חוצה מניחה את חרדות הגוף והתסביכים מאחור, ורצה...

תצוגה מקדימה

אחת בשביל כולן, כולן בשביל אחת

מורן מישל לא סופר וומן הנטייה שלי לוותר לעצמי היא סוד די...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

10 מעלות לא יצליחו לכבות אותי

מורן מישל את אף פעם לא מסיימת כמו שהתחלת כבר 37 שנים שיום...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה