Saloona

לפני כמה שבועות פורסם בניו-יורק טיימס על המצאה חדשה שכרגע עובדים עליה: ארנק שיהיה יותר ויותר קשה לפתיחה ככל שבעל הארנק יחרוג מהתקציב שלו. ברמה הפילוסופית מדובר ברעיון פשוט אך גאוני אבל איך אפשר ליישם אותו בפועל? הממציא, ג’ון קסטנר, מעצב מוצרים מ MIT- (המוסד המקביל לטכניון הישראלי בארה"ב) תכנן את הארנק כך שיש לו

מערכת סלונה טרנדים הם עניין מתעתע. אנחנו אף פעם לא יודעות אם מדובר בגילוי מבריק שיקפיץ אותנו קדימה וישדרג אותנו או שבעתיד נזכר ב’שיגעון’ המדובר בדכדוך ונחשוב לעצמנו ‘כמה טיפשי מצידנו היה להיסחף בזרם עם כולם ולאמץ את השטות הזאת"? בשנה החולפת במסגרת המדור ‘איך היא עשתה זאת’ כמעט כל מרואיינת הציגה בפנינו התלבטות סביב

מערכת סלונה השבוע ‘חגגו’ בכל רחבי העולם את ה’בוקסינג די’ או ‘יום שישי השחור’ או ‘סנט סטפן דיי’ –  לא משנה איך תקראו לו, מדובר באימא ובאבא של מבצעי המכירות של רוב המותגים עלי אדמות. ההנחות, כמו בכל שנה, אגרסיביות באופן כזה שהצרכנים לא יכולים להישאר אדישים כשהמחירים בשלל הקטגוריות נחתכים עד ל75% מהמחיר המקורי.

מערכת סלונה מה יכול להיות יותר קורע לב ומדכא ממצב שבו מישהו מנפץ לך את החלום, מוציא לך את הרוח מהמפרשים וחוזה לך כישלון צורב? ימית אלמליח השיקה את האתר שלה ברשת בילבי, למכירת בגדי ילדים אחרי שפנתה רק עם רעיון למט"י )המרכז לטיפוח יזמות) ושם היא נתקלה בחומה בצורה של חוסר פרגון. "כל כך

מערכת סלונה חייבים להודות שלמרות שההוצאה הכספית על ילדים היא אדירה, אין בנמצא הרבה משחקים שמלמדים ילדים אודות כסף. עם זאת, לאחרונה הושקו שני משחקי קלפים חדשים שעוסקים בנושא על ידי חברת money nanny המתמחה בהעברת תכנים של חינוך פיננסי. בחנו את שני משחקים והנה המסקנות: חושבים כסף – מדובר בעצם בחבילת קלפי טריוויה שמכילים

מערכת סלונה סוף סוף אנחנו רואים קצת נחת ממזג האוויר ואין ספק שהלב מתרחב בכל פעם שבחדשות מודיעים שכמה סנטימטרים של שלג נערמו בהר החרמון. למרות זאת, בשנים האחרונות ישראלים רבים כבר לא מחכים לפתיתים הלבנים בצפון הארץ ומזמינים חופשות סקי בכל רחבי אירופה. נכון שלא נעים לקלקל את השמחה אבל טיולים מהסוג הזה עלולים

מערכת סלונה סוף השנה ותחילתה של שנה חדשה מזמנות מחשבות על העתיד שלנו. ברוב המקרים, כשאנחנו לא מאושרים בתחום העבודה, המעבר מלהיות שכירים ל’לעשות את זה בתור עצמאי’ נראה קוסם במיוחד. כולנו קוראים בשקיקה את הסיפורים הרבים על אנשים שהפכו ליזמים מצליחים והקימו בעשר אצבעות עסקים משגשגים אבל האמת היא שאף פעם לא מראיינים את

מערכת סלונה חנוכה במובנים רבים גם חג המשחקים ולכן זה לא מפתיע לגלות שהעיתונים מוצפים עכשיו בכתבות סמי-יחצ"ניות על צעצועים חדשים (ולרוב יקרים מאוד!!) שרק ‘נחתו’ על המדפים. אבל כמו בכל תחום בחיים,  גם בכל מה שקשור לקניית מתנות לילדים חייבים להקפיד על כמה כללים כדי שאלה יעמדו בציפיות של שני הצדדים – הנותנים והמקבלים.

מערכת סלונה זה קורה בכל חורף – המשפחה מנוזלת, החום עולה והארנק נפתח. השאלה כמה כסף מוציאה משפחה ישראלית על תרופות בכל שנה היא מאוד מסקרנת אבל לצערנו אין להשיג נתונים מדויקים בתחום כדי לענות עליה. זאת גם הסיבה כנראה, שאנחנו בכל זאת מבזבזים הון קטן בקטגוריה הזאת כי כשלא יודעים כמה בדיוק מוציאים, קשה

כמו שרובנו לומדים לדעת – זה קל (יחסית!!) לקבוע לילדים קטנים מה לעשות ומתי אבל כשהם הופכים למתבגרים, כל בקשה שלנו היא סיבה למריבה וציווי ברור ותקיף מצידנו עלול להפוך לשבר משפחתי. וכשמדובר בנושאים כספיים – בניגוד אולי לבעבר, ילדים רבים עובדים היום בעבודות מזדמנות ולעיתים לא רחוקות אפילו מרוויחים סכומי כסף נאים. במצב הזה

אתמול בערב שב הגבר שלי מיום עמלו כולו זורח וצוהל. האם הוא קיבל תוספת שכר או שמא קידום בעבודה? החלטתי לחכות בסבלנות לבשורות. במהלך ארוחת הערב הוא כבר לא היה יכול להתאפק. "קניה ווסט החמור צילם את החבר הקטן שלו והעלה תמונה לטוויטר", הוא פולט לבסוף בצחקוק. "שהדי במרומים", אני נזעקת, "נוט אינפרונט אוף דה

את הפוסט הזה רציתי לכתוב כבר כמה חודשים אבל פחדתי. זה די יוצא דופן מבחינתי משתי סיבות: הראשונה, אני בדרך כלל לא מאלה שמפחדות להביע את דעתן (למורת רוחם של כמה וכמה אנשים בחיי ) והשנייה – מה שאני רוצה להגיד בו הוא בכלל לא דרמטי. אני לא מפרסמת פה לראשונה על יחסים רומנטיים חשאים

בהמשך לפוסט הקודם פותחים חשבון בקשתי מהבנות: ים (15) ועופר (17) לבוא ולעשות איתי שופינג בין הבנקים ולהגיד לי מה יפתה אותן לפתוח חשבון בנק ראשון. לומר את האמת, הן לא התרשמו בכלל מימה שהיה לבנקים להציע, מה שדי הפתיע אותי. ההנחה היא שהבנקים מחזרים בלהט אחרי הדור הצעיר כי אנשים לא נוטים לדלג מבנק

עד גיל 26 בחיים שלי לא פתחתי מוסף כלכלי של איזשהו עיתון. החלק הזה והחלק של הספורט היו מוקצים בעיני. לשמחתי, המצב השתנה אצלי וגם אצל כל השאר. נושאים כלכליים בוערים עומדים היום בראש סדר היום של רובנו ועובדה שאפילו בסלונה פוסטים מהסקציה של כסף וקריירה זוכים לפופולאריות רבה. ועדיין אני אומרת שאסור לטעות בין

  השבוע פגשתי את חברתי הטובה נ’, שבניגוד אלי, יש לה כבר ילדים בוגרים בגיל העשרה. עכשיו אם להיות כנה, נ’ לא מגלה המון אמפטיה לצרות המשפחתיות שלי. למעשה, טרגיים ככל שיהיו, הסיפורים שלי מוציאים ממנה לרוב נחרות של בוז ומשפט מעצבן אחד: "ילדים קטנים – צרות קטנות. חכי שיגדלו". ובאמת, כשנ’ מספרת לי על

אני אוהבת בעיקר שני סוגי סיפורים: אלה שבהם הגיבור מנצח כנגד כל הסיכויים וכאלה עם סוף טוב מובהק – לא פתוח, לא מעורר מחשבה, לא מחנך. מבחינתי, הגיבור צריך  לדהור על סוס אל עבר השקיעה עם אהובתו מאחוריו וצרור מטילי זהב באמתחתו. גם במדורי הכלכלה – שאולי נחשבים בטעות יבשושיים – אפשר למצוא סיפורים מהסוג

אתמול בערב שב הגבר שלי מיום עמלו כולו זורח וצוהל. האם קיבל תוספת שכר או שמא קידום בעבודה? החלטתי לחכות בסבלנות לבשורות. במהלך ארוחת הערב הוא כבר לא היה יכול להתאפק. "קניה ווסט החמור צילם את החבר הקטן שלו והעלה תמונה לטוויטר", הוא פולט לבסוף בצחקוק. "שהדי במרומים", אני נזעקת, "נוט אינפרונט אוף דה צ’ילדרן"

מאז שאני זוכרת את עצמי חנוכה הוא אחד החגים שאני הכי אוהבת. כלומר היה – עד שהפכתי לאימא לזאטוטים קטנים וגיליתי את מוראות הפסטיבלים-גלים. עכשיו בכל נובמבר אני חוטפת מיני-התמוטטות עצבים כשאני נתקלת בעיתונים במודעות הפרסומת של מופעי החג. במקור, הפוסט הזה היה אמור לייעץ לכם איך לחסוך לקראת החג שרווי בהצגות ילדים מפתות אבל

החיים מפתיעים! כן, גם כשמגיעים לגיל שבו ניסיון החיים אמור לחסן אותנו מפני כל מיני הפתעות ותיקולים. הנה, תראו את כל המהומה שמתחוללת בחודשים האחרונים סביב המשכנתא. זאת ממש תעלומה איך הלוואה אפרורית לטווח ארוך הפכה לנושא כל-כך סקסי ולוהט בתקשורת הישראלית. המערכת הבנקאית סוערת, הפוליטיקאים נואמים, הנגיד, סטנלי פישר מעורר מהומות וכל אחד –

לפני כמה ימים יובל שם טוב – הרי הוא יובל המבולבל - הופיע באיזה תוכנית וציין כבדרך אגב את העובדה שהוא כבר לא עושה מסיבות פרטיות לילדים כמפעיל. הוא הסביר שהוא לא מתעצל ולא מתנשא אלא יודע שלא כל משפחה יכולה להרשות לעצמה כלכלית להזמין אותו. מכיוון שכך החליט שם טוב להפסיק לחלטר וכך לא להעציב

לפני כמה ימים ראיתי את הסרט ‘וול סטריט – הכסף מדבר’. נהניתי מאוד ואני ממש ממליצה ולו רק כדי ליהנות משחקן נפלא כמו מייקל דאגלס (שרק יהיה בריא). אבל לענייננו, הכסף בסרט הזה לא סתם מדבר. הוא מסנוור, מפתה, לרגע אחד נשפך מהמסך וברגע הבא נעלם ומשאיר אחריו ריק כואב. עושר הוא עניין מאוד מתעתע

לפני שלוש שנים התנתקנו מהכבלים והחרמנו את הטלוויזיה. סיבה אחת למהפכה התקשורתית שלנו הייתה התוכן הירוד שקבלנו בתמורה לכספנו הטוב אבל בין השאר אני מוכרחה להודות הגענו לנקודה שבה לא יכולנו יותר בשום אופן לצפות בפרסומות הצעקניות והמגוחכות שנורו אלינו מהמסך. לשמחתי, עד לאחרונה הילדים שלי גדלו בסביבה נטולת פרסומות. הם כמובן ראו שלטי חוצות ונחשפו

יש תחום אחד בכלכלת הבית שבעלי מעניק לי בו את כל האותות המופתים האפשריים והוא טיפול בחובות המשפחתיים. אתם יודעים איך זה – יום אחד מעטפה חשודה מגיעה בדואר וכשאתם פותחים אותה, אתם מגלים שאתם חייבים מאות, אם לא אלפי שקלים, לאיזה גוף דורסני. בדרך כלל, הגופים האלה עובדים בשיטת מצליח. לפעמים זאת חברת הביטוח

לא בכל יום נושא החינוך הפיננסי לילדים עולה על סדר היום וזה חבל. מצד שני, כשכבר צצה איזה כתבה בתחום, זה מצער לגלות שהתוכן שלה כל-כך הזוי שהוא יכול לגרום לקורא הממוצע להתפלץ. לפני מספר ימים, למשל, התפרסמה, באדיבות סוכנויות הידיעות, כתבה המנסה לענות על השאלה איך לחנך ילדים על חשיבות הכסף. יותר נכון לומר

אני מסתכלת על המצב האומלל של חשבון הבנק המשפחתי שלנו ומנסה להבין איפה טעינו. אנחנו לא מאלה שיוצאים למסעדה כל יומיים כדי לפוצץ מאות שקלים על מנות פומפוזיות. אני יכולה גם להעיד שאף אחד מבני המשפחה אינו מתהדר בפרטי בגדים של מותגים מנקרי עיניים. אני לא טיפוס של מוצרי טיפוח ואיפור מפונפנים, בעלי לא חומד

לילדים יש יכולת מדהימה לתקוע לכם שטוזה ברגעים הכי פחות צפויים. הנה, עד כה הדרישה שלי  לפנות את הסלון מצעצועים לפני שהם הולכים לישון התקבלה כלגיטימית מבחינתם אבל אז נפל דבר. לפני יומיים חזרתי על הבקשה אבל הבכור תהה בקול רם כמה אני מוכנה לשלם לו עבור המשימה הנועזת. "חזור שנית", התבלבלתי לרגע אבל הוא

כמו בכל שנה בסביבות יום כיפור, אני מכה על חטא מאוד מסוים – לאף אחד מהילדים שלי אין שום תוכנית חסכון. כן, עם כל הכבוד לדגש שאני שמה על חינוך הפיננסי שלהם, עתידם הכלכלי לוט בערפל. השנה, בעודנו רודפים אחרי הילדים הרכובים על אופניים ברחבי השכונה בערב יום כיפורים, ניצלתי את המפגש עם חברים וקרובים

לפני כמה שנים תושבי הפריפריה מצאו להם תחביב מכניס – הם החלו לבנות בהמוניהם צימרים מושקעים שבהם יוכלו תושבי המרכז שבעי הבטון לרבוץ ולשבוע. ג’קוזי היה בגדר פריט חובה וגם גינת תבלינים פורחת וארוחת בוקר עמוסת גבינות וביצים. הימים חלפו, הצימרים הפכו לחלק מהנוף ועכשיו, כשרוצים להרחיק עד קצוות הארץ, הבחירה מבין כל הבקתות והסוויטות

  17:45-17:52 : אולי מאה פעמים אמרתי לו לא להתעסק עם מכונת המשחקים, שנטתה באופן חשוד על צידה ומאה פעמים הוא פשוט צפצף עלי. לא עזרו לי הצעקות, האיומים, התחנונים. הוא לא הפסיק למשוך בידית של המנוף בתקווה שיצליח לדוג בובה פרוותית מבליל הצעצועים שהיה קבור במעמקים. ואז זה התפוצץ לי בפרצוף. 17:53-17:55 : לרגע