הבלוג של שחר בן-פורת

רגשות, זה כל הסיפור

מתקשר את טוהר (www.tohar.co.il), מנחה סדנאות חופש להרגיש ועיתונאי. מחבר הספר "המדריך למרגיש המתחיל או מה לעזאזל עושים עם כל הרגשות הללו?"

עדכונים:

פוסטים: 127

החל מאפריל 2012

לרגל יום הגאווה אני חוזר לרגשות של בושה. לאורך השנים הבנתי, שלצעוד ברחובות זה חשוב, אבל לא מספיק, אם אני רוצה לצאת באמת לחופשי

08/06/2012

בושה. רגש מהקשים ביותר שאני מכיר. יותר מכאב, יותר מפחד. בושה היא רגש המכווץ, מצמצם, גורם לי להרכין ראש, להתנצל, להעניש את עצמי מבלי משים. זהו רגש קשה, כי כשאני מתבייש, אני רוצה למחוק את מה שאני מתבייש בו, את מה שגורם לי להתבייש, את מה שחושף אותי לעולם ובעצם מסכן אותי.

בחיים שלי יש כמה וכמה דברים הגורמים לי להתבייש. הגוף שלי היה הדבר הראשון המוחשי, שהבושה החלה לעטוף אותו. כשהתחלתי להעלות במשקל בשנות היסודי, הבושה נוצרה סביב הצורך באוכל והקילוגרמים העודפים. בהמשך, כשהגוף לי התחיל להפוך לגברי, הבושה הרימה ראש סביב סימני גבריות שלא ידעתי איך לעכל אותם.

במקביל, כאשר הבנתי בגיל 13 שאני בעצם הומו, החלה מלחמת בושה המוחשית מכולם. במשך כמה שנים של שתיקה וייסורים, ניסיתי לשכנע את עצמי שאני מאוהב בבנות, שאולי כך אוכל להעמיד פנים ולא אצטרך לספר את האמת. ההורים שלי גאלו אותי מהסבל הזה, כשהם גילו 4 שנים מאוחר יותר שאני הומו וקיבלו את זה בהבנה גדולה. אבל עד היום, מהדהדת בעומק הבושה.

אם אני ושי מחזיקים ידיים במקום שהוא מחוץ ל-4 הקירות שלנו, אני תמיד דרוך. אנחנו אמנם חיים בלב תל-אביב, אבל לא רחוק מהבית שלנו אירע הרצח בבר-נוער. יכול להיות שהרוצח היה הומו ולא בהכרח הומופוב (אלא “סתם” שונא אדם), אבל זה ערער במידה את תחושת הבטחון שמלכתחילה לא ממש היתה לי.

באופן פרדקוסלי, גם בתוך הקהילה הגאה אני מתמודד לא פעם עם בושה. מעולם לא פיתחתי שרירים ולא הסרתי שיער מהגוף, מה שהופך אותי למוקצה בחוגים רבים. היום, הקהילה התרחבה ויש יותר מקום לסגנונות גוף שונים. מה עוד שהיום, בזוגיות, זה לא כל כך משנה; בשנות הרווקות שלי זה היה קשה ורלבנטי.

ככל שאני כותב אני נזכר במקומות, תקופות בחיי של בושה. בבית הספר הרגשתי פעמים רבות חריג, והחריגות תמיד התלוותה עם בושה. עשיתי דברים בחיי, ששברו את אמונם של אחרים שאני מתבייש בהם.

יש אנשים ששברו את האמון שלי, שאני מתבייש לזכור שפעם היינו חברים.

רגשות, כמובן. להתבייש בבכי, שהוא לא גברי ולא ראוי; להתבייש בפחד, בהיסטריה, רגש נשי ולא גברי.

היום המוני בני אדם יצעדו את מצעד הגאווה. באופן לא מתוכנן, אירוע משפחתי ימנע ממני להגיע. כך או כך, אני תמיד טוען/תוהה, שכל עוד אני מרגיש צורך להתגאות, בתוך תוכי יש בושה שמסתתרת. האמת, כשהיא נקיה מביקורת, שיפוט, רגשי אשה ובושה, היא לעולם שקטה. נוכחת, ברורה, אבל שקטה.

אין לי דבר נגד מצעד הגאווה, כמובן; אני בעד שכולם יצעדו, זה חלק חשוב בשחרור העצמי. אבל זה רק שלב בתהליך שכל אחד (אולי) עובר, בדרך אל קבלה עצמית של ממש.

בושה מסתירה פחד. פחד ממה שיגידו עלי, מהתגובה הקשה שאולי תהיה אם אחשוף את עצמי. הבושה קשורה בטראומה, חוויות שעברתי בחיים אלו או קודמים, בהם נפגעתי מאוד בגין מעשים/תחושות/רצונות/מחשבות/רגשות מסוימים. השילוב של הכאב עם הפחד, יוצרים מעטה הגנה ששמו בושה.

מי שרוצה לגאול את עצמו מבושה, צריך לחזור אל הדעות הפנימיות שלו עצמו. כמו שיש את המבוייש בתוכנו, יש גם את המבייש בתוכנו. מה שאני מפחד שיאמרו עליי או יעשו לי, אני כבר אומר ועושה לעצמי. ככל שנגלה את הדיאלוג הפנימי הקשה ונרפא את הזיכרונות הקשים שיצרו אותו, נוכל לצאת לחופשי. אז, נוכל לצעוד בראש נישא בכל ימות השנה, עם אמת ברורה, נוכחת, שקטה.

עוד מהבלוג של שחר בן-פורת

תצוגה מקדימה

זה לא הגנים, זה התת מודע

הדיוק של החיים יכול להיות מסתורי לפעמים אך בפעמים רבות אחרות הוא מדהים. כך קרה לי בריאיון עם ד"ר ברוס ליפטון, ביולוג וסופר, מחבר הספר "הביולוגיה של האמונה" (הוצאת פראג), כאשר הוא נתן כדוגמא את הגנים המחוללים סרטן שד והדגים...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מאיה מיכאלי: האומץ לשאול שאלות

ברגעים בהם פינטזנו מה יקרה כאשר היא תבריא, ידענו שהמסר של מאיה יכול לחצות גבולות ועולמות. הדרך בה בחרה להתמודד עם מחלת הסרטן - ללא טיפולים רפואיים, בהתבסס על עבודה רגשית, תזונה, נשימות והרבה הילינג - היא כל כך ייחודית...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מריחואנה רפואית: לעשן למען חיים טובים יותר

לפני מספר שנים נסעתי לאמסטרדם, לאירועי ה- Cannabis Cup השנתיים, בהם מתאספים מיטב המגדלים והספקים של מריחואנה באמסטרדם להציג את תוצרתם ולהתחרות על הזנים הטובים ביותר. כאשר הגעתי...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה