הבלוג של שחר בן-פורת

רגשות, זה כל הסיפור

מתקשר את טוהר (www.tohar.co.il), מנחה סדנאות חופש להרגיש ועיתונאי. מחבר הספר "המדריך למרגיש המתחיל או מה לעזאזל עושים עם כל הרגשות הללו?"

עדכונים:

פוסטים: 127

החל מאפריל 2012

מודעה קטנה שפורסמה במדור הכרויות לפני 18 שנה ו-9 חודשים בדיוק הביאה אותי למסע ששינה את חיי מקצה לקצה. כך שמעתי לראשונה על ורדה דרור והתחלתי ללמוד מהו חופש להיות

09/09/2013

כשהייתי בן 18 חיפשתי שני דברים עיקריים. הראשון והברור מכולם, כזה שידעתי גם אז לומר שאני בחיפוש אחריו, היה חבר. ברור שהייתי חרמן כמו כל בחור בגיל הזה, אבל מאחורי כל הסטוצים שהיו לי באותן שנים ובשנים שיבואו, חבר היה מה שחיפשתי.

הדבר השני שחיפשתי, חיפוש שהיה אז בגדר סקרנות בלבד, היה להכיר את הרבדים הנסתרים של המציאות. מגיל 15 התחלתי לקרוא סיפורים מיסטיים שריתקו אותי, ובגיל 17, כאשר נחשפתי לראשונה לקלפי טארוט, הסקרנות שלי גאתה כל כך עד שבביקור בלונדון לקראת יום הולדת 18, רכשתי את חבילת הקלפים הראשונה שלי.

החיים, לשמחתי, אינם כה צפויים וידועים מראש, וכך התאחדו שני החיפושים הללו גם יחד, בדיוק היום לפני 18 שנה ו-9 חודשים. מודעה קטנה שפורסמה במדור בנים של עיתון העיר – מדור ההכרויות לגייז באותה תקופה – לא הביאה בן זוג לחיי; אבל היא פתחה בפניי דלת לאהבה עצמית.

23 מילים והרבה פשטות

כדי להגיע אל אותה מודעה ביקרתי היום בארכיון העיתונות של ספריית בית אריאלה בתל אביב. זכרתי את החודש והשנה בה פורסמה המודעה ואחרי 5 דקות של חיפוש הגעתי אליה. זכרתי חלקית את הניסוח לאורך השנים וכשקראתי אותה שוב, נדהמתי מגודלה – 23 מילים בסך הכל; מהמיקום שלה, בין עשרות מודעות הכרויות, מתחת למודעה גדולה הקוראת להומואים לבזבז את הכסף על שיחות טלפון ארוטיות; ובעיקר, מהפשטות שלה.

אני קורא בה שוב ומבין גם היום מדוע היא תפסה אותי: הרעיון להסתכל על דבר אחרת; האתגר הטמון בקריאה לאמיצים; המיקוד בעשרה משתתפים בלבד; וכמובן המילים חופש להיות, שאז היו כותרת של ספר בלבד, והיום הן כבר המילים המתארות את הדרך כולה.

הגעתי אז לערב המבוא עם ידידה (ורדה הסכימה מיד שאבוא עם אישה, למרות שהמודעה כוונה לגברים בלבד). היא הצטרפה לקבוצה, אני הצטרפתי לצבא, ורק 5 חודשים לאחר מכן הצטרפתי לקבוצה נוספת שורדה פתחה.

שינויים מהרגע הראשון

מאז עברו כמעט 19 שנה, ואני ממשיך ללמוד אצל ורדה אחת לשבוע, מלבד הפסקה של שלושה חודשים איפשהו בשנים הראשונות. עברתי הרבה דברים בדרך: בשנים הראשונות נדדתי בין קבוצות, שנפתחו לרוב ל-3 חודשים בלבד, עד שנוצרה קבוצה קבועה בה אני לומד כל השנים; במקביל, הדרך הלכה והתגבשה לאורך השנים סביב עולם הרגשות והחשיבות שבהתייחסות אליהם כחלק מהמסע לחופש פנימי.

אני השתנתי ללא הכר. הדבר הראשון שקרה הוא שגיליתי את היכולות שלי בתחום התקשור. בהמשך גיליתי את יכולת הכתיבה, ובזכות הרבה עבודה רגשית יצרתי את הדרך בה אני מממש ומתפרנס מהכשרונות הללו עד היום, בנוסף לכשרונות אחרים שהתגלו במרוצת השנים; יותר מ-7 שנים שאני חי בזוגיות, טובה יותר מכל מה שדמיינתי; אני חלק מקבוצה של חברים, אשר יחד אנו עושים את המסע הרוחני שוורדה מלמדת, ובונים יחד צורת חיים מסוג אחר; חוללתי מהפיכות אישיות בסוגיות מסובכות של עודף משקל ובעיות כספיות; שיפרתי לאין ערוך את היחסים עם ההורים; ובסך הכל, בתוך כל המהומה של החיים, עם הקשיים והאתגרים, טוב לי. יש יותר חופש בתוכי ובחיים שלי משאי פעם דמיינתי שיוכל להיות.

גם היחסים שלי עם ורדה העמיקו. ורדה הפכה לחברה טובה; עזרתי לה להוציא לאור את הספר השני, “1+1=1 שיחות עם ורדה דרור”; ככל שיכולות התקשור שלי התפתחו, היא החלה לבוא אלי לתקשורים ובהמשך גם לטיפולים; נסענו לחו”ל ביחד, אנו מבלים הרבה במקומות שונים. אך לפני הכל ותוך כדי היא המורה שלי. זו זכות גדולה שעליה אני מודה בכל יום מחדש.

את התודה הראשונית אני חייב בכלל לאדם אחר, ידיד של ורדה באותה העת שפרסם את המודעה.

מה יש ללמוד כל כך הרבה?

הרבה פעמים, כשאני מספר לאנשים כמה שנים אני לומד אצל ורדה – ומדי שנה המספר עולה, כמובן – אני רואה מבט של תדהמה קלה על פניהם, לעיתים מבט ברור ולעיתים חולף לרגע, כמו צל ביום שמש. מעטים שואלים את השאלה שמנקרת להם בראש, ואני אענה עליה עכשיו – מה יש ללמוד כל כך הרבה שנים?

חשוב לי להסביר כי אין מדובר בלימודים של חומר תיאורטי, שלרוב יש לו גבול. למעשה, את העקרונות של הדרך חופש להיות אני כבר מכיר ומבין, ואף מלמד אותם בעצמי בסדנאות השונות שאני מנחה לאורך השנים.

עם זאת, תמיד יש התמודדויות חדשות במציאות שלי, המעמידות אותי בפני חלקים שונים בתוכי שאיני מכיר, המבקשות ממני לקבל החלטות שלעיתים לא קיבלתי מעולם. מתוך הרצון לפעול בדרך הלב, תוך מתן חופש לעצמי ולסובבים אותי, אני יודע שאני תמיד זקוק ליד מכוונת, שתראה לי את הדרך בזמנים בהם אני עדיין עיוור.

אני שמח שקראתי את עיתון העיר באותו סוף שבוע, ועל המסע המופלא שהחל מאז ויימשך, אני מקווה, עוד שנים רבות.

עוד מהבלוג של שחר בן-פורת

תצוגה מקדימה

זה לא הגנים, זה התת מודע

הדיוק של החיים יכול להיות מסתורי לפעמים אך בפעמים רבות אחרות הוא מדהים. כך קרה לי בריאיון עם ד"ר ברוס ליפטון, ביולוג וסופר, מחבר הספר "הביולוגיה של האמונה" (הוצאת פראג), כאשר הוא נתן כדוגמא את הגנים המחוללים סרטן שד והדגים...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מאיה מיכאלי: האומץ לשאול שאלות

ברגעים בהם פינטזנו מה יקרה כאשר היא תבריא, ידענו שהמסר של מאיה יכול לחצות גבולות ועולמות. הדרך בה בחרה להתמודד עם מחלת הסרטן - ללא טיפולים רפואיים, בהתבסס על עבודה רגשית, תזונה, נשימות והרבה הילינג - היא כל כך ייחודית...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מריחואנה רפואית: לעשן למען חיים טובים יותר

לפני מספר שנים נסעתי לאמסטרדם, לאירועי ה- Cannabis Cup השנתיים, בהם מתאספים מיטב המגדלים והספקים של מריחואנה באמסטרדם להציג את תוצרתם ולהתחרות על הזנים הטובים ביותר. כאשר הגעתי...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה