הבלוג של שחר בן-פורת

רגשות, זה כל הסיפור

מתקשר את טוהר (www.tohar.co.il), מנחה סדנאות חופש להרגיש ועיתונאי. מחבר הספר "המדריך למרגיש המתחיל או מה לעזאזל עושים עם כל הרגשות הללו?"

עדכונים:

פוסטים: 127

החל מאפריל 2012

אנו רגילים להאמין שיש רגשות שליליים ורגשות חיוביים, אך למעשה, כל רגש מביא איתו מתנה, דלת לעולמות חשובים בתוכנו, שער להגשמה של מי שאנחנו באמת. מה טוב ברגשות הקשים ביותר? פוסט ראשון בסדרה, הפעם על פחד

15/05/2013

פחד. כאשר אני רושם את המילה הזו, מיד עולים בתוכי פחדים, מתגברים ונוכחים. פחדים שונים עם מילים שונות אך חוויה דומה: פחד לאבד, פחד ממה שצפוי לי בעתיד, פחד להשאר חסר כל, פחד להזדקן, פחד לתת, פחד לקבל. סיטואציות כאלו ואחרות, מהעבר או מהווה ובעיקר סיטואציות עתידות, המאיימות ומפחידות.

כזה הוא הפחד – הוא מפחיד. מאיים, מזהיר, משתק לעיתים מרוב פחד.

יש לפחד בני לוויה, בני דודים אם תרצו. היסטריה, שהיא בחוויה שלי רמה מוגברת מאוד של פחד; כמו חלב מרוכז, כך ההיסטריה היא ריכוז של פחדים העולים אל פני השטח בבת אחת. חרדה היא הדרגה הבאה של פחד: עם זיעה קרה, דפיקות לב מואצות וירידה ברמת הסוכר בגוף, החרדה היא החוויה הקשה ביותר של פחד בתוכנו.

ברוחניות נהוג להתייחס לעולם ככזה המנוהל על ידי שני כוחות: אהבה ופחד. הם ההורים, אם תרצו, של כל קשת הרגשות האנושיים. הפחד יוצר את כל הרגשות המורכבים, הקשים לחוויה ועיכול, כולל כעס, כאב, עצב, אשמה וביקורת. אהבה, לעומת זאת, אחראית לחויות שאנו כל כך רוצים (וגם מהן מפחדים לפעמים): שמחה, צחוק, חמלה, עדינות, נתינה וקבלה.

באופן כמעט מיידי, אנו נמשכים אל החוויות ה”חיוביות”, מתרחקים מאלו שמביא איתן הפחד. למרות שאם נעמיק בתוכנו בכנות, נגלה כי פעמים רבות אנו נרתעים מהאהבה ומתחפרים בקושי, בכיווץ, של הפחד.

מה טוב בפחד?

לנוכחות של הפחד ולהסכמה שלנו להתיידד איתו יש כמה מתנות הנוכחות בסתר, אם רק נסכים להפוך את ההסתכלות, את הגישה, ונתחיל לראות בפחד חוויה שחשוב וכדאי לחוות אותה (כשהיא נוכחת, כמובן).

הקול של הפחד, צועק ככל שהוא, אומר “משהו לא טוב עומד לקרות”. זהו חלק מהותי מהקול הפנימי שלנו, גם אם הוא מבטא מקומות פגועים הזקוקים לריפוי. למעשה, זהו קולו של הכאב שלנו. אוסף החוויות הקשות שעברנו במרוצת חיינו (אלו והקודמים), אשר לימדו אותנו שהעולם מסוכן, שאי אפשר לסמוך – על עצמנו, על אחרים, על החיים. החוויות הללו נוכחות בתוכנו בצורת כאב רגשי, הסוגר את הלב ומזין את קולו של הפחד.

בכל פעם בו נדמה לנו כי משהו או מישהו עשוי להחזיר אותנו אל אותה חוויה קשה שחווינו בעבר, הפחד ינסה להרחיק אותנו ממנה.

למעשה, הפחד הוא שומר הסף, שתפקידו להגן עלינו מפני פגיעה נוספת. זו מתנתו הראשונה, אולי העיקרית.

הבעיה עם הפחד טמונה בכך שהוא אינו בהכרח דובר אמת. אם בעבר נפגענו כילדים ממישהו מבוגר, אנו עשויים להתרחק ממבוגרים מתוך אותה חוויה טראומטית גם כאשר גדלנו ובגרנו. במצב כזה אנו שוכחים שאנו בעצמנו מבוגרים, שחוסר האונים שאפיין את הילדות כבר איננו, שיש לנו יכולת לעזור לעצמנו, להגן על עצמנו, כפי שלא היתה לנו כאשר היינו קטנים. במצב כזה אנו חוזרים להיות ילדים, מתרחקים באופן אוטומטי מכל מי שעשוי לפגוע בנו. מאחר ופחד עובד כאוטומט, הוא ירחיק אותנו גם מאנשים שכדאי לנו להתרחק מהם, רק משום שהם מבוגרים.

במילים אחרות, הפחד לא יודע לעשות את האבחנה בין מה באמת מסוכן לבין מה רק נראה ככזה. כאן נדרשת הנוכחות שלנו, העבודה שלנו. מה זה אומר? ראשית, להסכים לפחד. לתת לפחד להיות. לא לעשות את מה שהוא אומר לנו בהכרח; קודם כל להרגיש אותו, לחוות אותו, להקשיב למה שיש לפחד לומר. להזכר בטראומות שהוא מזהיר מפניהן, להבין איזה פוטנציאל הוא מזהה במציאות שלנו, שעלול לסכן אותנו מחדש.

אם ניתן לפחד להיות, אם נסכים להכיר אותו, נוכל להבין מה מפחיד אותנו באמת, ולעשות את האבחנה האם אנו באמת נמצאים במצב מסוכן, או לא.

למעשה, ההסכמה לפחד מחזירה לנו את הכוח האבוד, זה שאנו מזהים אינסטנקטיבית ככזה הנמצא בחוץ, בידי אותם אנשים/גורמים/מצבים מפחידים ומאיימים. אם נלמד מה בדיוק מפחיד אותנו, נוכל לגלות כיצד להתמודד עם החיים ועם עצמנו.

צידו השני של הפחד הוא קול אחר, נוסף, קולה של האינטואיציה. הפחד מדבר בקול רם, צועק, אך האינטואיציה מדברת בשקט, בעדינות. כשהפחד צועק קשה לשמוע את הקול החשוב הזה, שמנחה אותנו אל המקום הטוב ביותר עבורנו. האינטואיציה מדברת לעולם בחיוביות – היא תאמר “כדאי לפעול בכיוון הזה” או “לך בדרך הזו”, לעומת הפחד שיאמר “הכיוון הזה יעשה לך רע, אין טעם” או “הדרך הזו מסוכנת, אל תכנס אליה”.

ככל שנסכים לתת לפחד להיות, ואם נלמד לקבל תמיכה ועזרה בדרך (אי אפשר לטעמי להכיל את מלוא עוצמת הרגשות ללא יד תומכת ברגעים הקשים. ויש הרבה כאלה בחיים), נוכל לשמוע את קולה של האינטואיציה. זוהי המתנה השניה והחשובה שנותן לנו הפחד, שנקבל אם נסכים לתת לפחד להיות. נוכל לשמוע את ליבנו, את הקול המאמין, הבוטח, הרואה והיודע, שגם אם לעולם לא נגלה את כל צפונותיו, הוא יידע לכוון אותנו במרוצת החיים אל המקום הטוב ביותר עבורנו.

(לפוסט שני על כעס).

***

רוצים להעמיק את הקשר בינינו? הכירו את האתר חופש להרגיש והרשמו לניוזלטר דרך האתר או בעזרת מייל ל- [email protected], וכך תקבלו ממני מידע ותובנות נוספות.

עוד מהבלוג של שחר בן-פורת

תצוגה מקדימה

זה לא הגנים, זה התת מודע

הדיוק של החיים יכול להיות מסתורי לפעמים אך בפעמים רבות אחרות הוא מדהים. כך קרה לי בריאיון עם ד"ר ברוס ליפטון, ביולוג וסופר, מחבר הספר "הביולוגיה של האמונה" (הוצאת פראג), כאשר הוא נתן כדוגמא את הגנים המחוללים סרטן שד והדגים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מאיה מיכאלי: האומץ לשאול שאלות

ברגעים בהם פינטזנו מה יקרה כאשר היא תבריא, ידענו שהמסר של מאיה יכול לחצות גבולות ועולמות. הדרך בה בחרה להתמודד עם מחלת הסרטן - ללא טיפולים רפואיים, בהתבסס על עבודה רגשית, תזונה, נשימות והרבה הילינג - היא כל כך ייחודית...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מריחואנה רפואית: לעשן למען חיים טובים יותר

לפני מספר שנים נסעתי לאמסטרדם, לאירועי ה- Cannabis Cup השנתיים, בהם מתאספים מיטב המגדלים והספקים של מריחואנה באמסטרדם להציג את תוצרתם ולהתחרות על הזנים הטובים ביותר. כאשר הגעתי...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה