הבלוג של שחר בן-פורת

רגשות, זה כל הסיפור

מתקשר את טוהר (www.tohar.co.il), מנחה סדנאות חופש להרגיש ועיתונאי. מחבר הספר "המדריך למרגיש המתחיל או מה לעזאזל עושים עם כל הרגשות הללו?"

עדכונים:

פוסטים: 127

החל מאפריל 2012

הגשם היורד והמים העולים מציפים את העולם הפנימי שלנו ברגשות קיצוניים לא פחות ממזג האוויר. מה עושים במצבים של חוסר אונים ופחד? מרימים ידיים ונכנעים

08/01/2013

לפני יותר משנתיים נסעתי לראשונה בחיי להודו. הגשמתי חלום שחלמתי בשמירות הארוכות בצבא 14 שנה לאחר השחרור, בנסיעה של מספר שבועות עם כמה מחבריי הטובים.

היעד הראשון שלנו היה רישקש וכשהגענו לשם גילינו שהכל אינו כפי שהוא בדרך כלל (אם יש דבר כזה, בדרך כלל). הגנגה היתה גבוהה במיוחד, הסבירו לי מי שכבר היו במקום, סוערת וגועשת במיוחד. בצפון הודו ירדה כמות גדולה מתמיד של גשמים באותה תקופה ולאור ההצפות הרבות נאלצו השלטונות לפתוח סכר. התוצאה: לכל אורכה של הגנה החלו להיווצר עוד ועוד הצפות. ברישיקש זה הגיע לשיא מספר ימים לאחר שהגענו, כשהנהר הציף כליל את מסעדת המלון וגרם לפינוי שלנו מהחדרים למשך לילה אחד, כדי להציל אותנו במידה ויקרה משהו לבניין.

זה היה אחד הלילות המפחידים ביותר שעברתי בחיי. המפגש הישיר עם איתני הטבע בדמות אחד הנהרות הגדולים בעולם, עם הצפה משמעותית במקום לא מערבי בעליל, העלה בי פחדים עמוקים בצד חוסר אונים גדול מאוד. לבניין אמנם לא קרה דבר ולמחרת כבר חזרנו לחדרים, אך עברו עוד יומיים עז שחזרו המים הזורמים לרישיקש. כל זה קורה במדינה מדהימה אמנם, אך נטולת מודעות היגיינית בסיסית, מה שרק תרם לתחושת הפחד.

הגנגה מציפה את רישקש. המסעדה כבר מתחת למים

אני נזכר באירוע הזה ביומיים האחרונים, לאור ההצפות ההולכות ומתגברות. במיוחד היום, כשהאיילון והירקון כבר הציפו שטחים, כשעיריית תל אביב מתכוונת לפנות תושבים. אני שמח שאני גר בלב העיר העברית הראשונה, היכן שהנחלים היחידים הם תולדה של מערכת הניקוז הקלוקלת של העירייה ולא בגלל נחל טבעי העולה על גדותיו.

בינתיים אני מרגיש מוגן אבל הפחדים גואים עכשיו בתוכם של אנשים רבים, גם אם הם לא יוצאים מהבית. חוסר אונים ופחד הם לדעתי שתי החוויות העיקריות שאנשים רבים מתמודדים איתם בימים אלו.

יש סיבה מדוע הדברים קורים, למי שמתעניין בתמונה הרחבה של המציאות. בתקשור שעשיתי ב-21.12 אמרו טוהר שעלינו להתכונן להצפות רגשיות בצורה שאנו לא מכירים; ההצפות של הימים הללו מתחברות לתחזית שהם השמיעו, שכן הן מחברות אותנו לרגשות בסיסיים, עמוקים, בלתי ניתנים לשליטה, ממש כמו מזג האוויר.

אז מה עושים? איך יוצאים מזה? אז זהו, שזה לא אפשרי. מרגשות אי אפשר לצאת וכמו מזג האוויר, אין טעם לנסות לשלוט בהם או להרגיע אותם. לרגשות כדאי וצריך לתת להיות ולחלוף. כמו שהסערה הזו עתידה לחלוף בעוד מספר ימים, כך גם הסערות הרגשיות נוטות לחלוף. אם נסכים להרים ידיים ולהכנע לרגשות – כשם שמומלץ להכנס אל תוך מי הים כשגל גדול מגיע – כך נוכל לעבור אותם בשלום.

יש סיבה להצפות הללו, החיצוניות הגורמות לפנימיות, ואחת מהן ברורה לי – כולנו נושאים בתוכנו מצבורים של רגשות מודחקים, לא פתורים; מצבים מסוג זה עוזרים לנו לשטוף אותם החוצה מאיתנו. אם נתן לרגשות להיות אנו נגלה שהיסודות הפנימיים שלנו רק מתחזקים בזכות זאת. אנו צריכים בימים כאלה, בתקופות כאלה, למצוא תמיכה, מי שיוכל לעזור לנו לחצות את הגיהינום וכך לגלות שהפחד הוא, כפי שכתב ריצ’ארד באך, בועה ריקה שהתחפשה לגיהינום.

***

רוצים להעמיק את הקשר בינינו? הכירו את האתר חופש להרגיש והרשמו לניוזלטר דרך האתר או בעזרת מייל ל- [email protected], וכך תקבלו ממני מידע ותובנות נוספות.

עוד מהבלוג של שחר בן-פורת

תצוגה מקדימה

זה לא הגנים, זה התת מודע

הדיוק של החיים יכול להיות מסתורי לפעמים אך בפעמים רבות אחרות הוא מדהים. כך קרה לי בריאיון עם ד"ר ברוס ליפטון, ביולוג וסופר, מחבר הספר "הביולוגיה של האמונה" (הוצאת פראג), כאשר הוא נתן כדוגמא את הגנים המחוללים סרטן שד והדגים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מאיה מיכאלי: האומץ לשאול שאלות

ברגעים בהם פינטזנו מה יקרה כאשר היא תבריא, ידענו שהמסר של מאיה יכול לחצות גבולות ועולמות. הדרך בה בחרה להתמודד עם מחלת הסרטן - ללא טיפולים רפואיים, בהתבסס על עבודה רגשית, תזונה, נשימות והרבה הילינג - היא כל כך ייחודית...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מריחואנה רפואית: לעשן למען חיים טובים יותר

לפני מספר שנים נסעתי לאמסטרדם, לאירועי ה- Cannabis Cup השנתיים, בהם מתאספים מיטב המגדלים והספקים של מריחואנה באמסטרדם להציג את תוצרתם ולהתחרות על הזנים הטובים ביותר. כאשר הגעתי...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה