הבלוג של שחר בן-פורת

רגשות, זה כל הסיפור

מתקשר את טוהר (www.tohar.co.il), מנחה סדנאות חופש להרגיש ועיתונאי. מחבר הספר "המדריך למרגיש המתחיל או מה לעזאזל עושים עם כל הרגשות הללו?"

עדכונים:

פוסטים: 127

החל מאפריל 2012

אנשים רבים תופסים עצמאות כתנאי להפיכתנו מחדש לאנשים חופשיים. אך דווקא הכניעה לתלות היא שמביאה אותנו לחופש גדול יותר בחיינו. לא שיש לנו ברירה: אנו יצורים תלותיים בכל רגע בחיינו

06/10/2012

(את הפוסט הזה כתבתי במקור לקבוצה חופש להיות בפייסבוק, והחלטתי לפרסם אותו כאן כלשונו)

אחד הנושאים החשובים ביותר שאנו עוסקים בו במסע הרוחני שלנו הוא סוגיית התלות. שוב ושוב אני שומע מאנשים הרוצים לנתק/להפרד/לסיים את התלות שלהם באישור/אהבה/תמיכה חצונית, כמו גם תלות באמצעים כגון כסף או במוצרים חומריים.

יש תפיסה מאוד מסויימת ביחס לתלות: אנו הופכים חלשים כאשר אנו תלויים, כבולים לחוקים וכללים המגבילים את החופש שלנו. אם אנו רוצים להיות חופשיים מחדש – מהותו של כל מסע רוחני אמיתי – עלינו להפרד מהתלות. עצמאות, לפי התפיסה הזו, היא שלב לפני חופש.

התפיסה הזו מביאה לחיים שלנו הרבה מאמץ וקושי. אנו נאבקים פעם אחר פעם להפרד מדבר מה שאם נחשוב עליו לעומק, נבין שאי אפשר להפרד ממנו. זה לא עניין של בחירה – זה פשוט בלתי אפשרי.

חשבו לרגע על הארוחה האחרונה שאכלתם. מה היה כלול בה, לפרטי פרטים. עכשיו חשבו על האופן בו הגיעו אותם הרכיבים אל הפה שלכם. חשבו על מספר האנשים הבלתי נתפס שגידלו את חומרי הגלם, עיבדו אותם, שינעו אותם, סידרו אותם על המדף ולבסוף מכרו אותם. חשבו על האנשים המפיקים את החשמל שאפשר להכין את הארוחה, חשמל המאפשר גם למים להגיע לברזים; חשבו על מספר האנשים שכל תפקידם הוא לספק מים נקיים לברזים שלנו.

במקרה הטוב, רובנו יכולים לגדל באדנית במרפסת עגבניות שרי וצמחי תבלין ולתפוס מעט מי גשמים בדלי. אם נהיה עצמאיים ונסתמך רק על עצמנו, נגווע ברעב ובצמא במהירות.

בדומה לאוכל ולמים, כך הם כל חיינו. המילים שלי תלויות באנשים שיקראו אותן, בשביל לקבל משמעות ותוקף; אני תלוי בקוראים בשביל סיבה להמשיך לכתוב. בשביל להרוויח כסף, אני תלוי באנשים שירצו את השירות שאני מספק. בשביל לדבר, אני תלוי במישהו שיקשיב לי. בשביל ללמוד, אני תלוי במורה שילמד אותי.

נכון, התלות אינה חייבת להיות באדם מסויים; אך ככלל, איננו עצמאיים. למעשה, אנו יצורים תלותיים גם אם בגרנו ואנו חיים כביכול ברשות עצמנו.

בהבנה הזו טמונה מתנה גדולה מאוד, שער שדרכו אנו יכולים להרחיב את החופש שלנו. פרדוקסלי ככל שזה נשמע, זו הכניעה לתלות המובנית המרחיבה את החופש.

כיצד זה קורה? ראשית, בכניעה לתלות הקיימת אני מפסיק מאמץ ומאבק להיות עצמאי באופן שאיני יכול להיות. השחרור מהמאבק הפנימי מרגיע את הפחד מהתלות, מרפה את המתח שהפחד יוצר ומחזק אותי בכל מובן אפשרי.

שנית, בהסכמה המודעת להיות תלותי אני חופשי לבחור במי להתלות. כשם שיש לי חופש בחירה באיזה מקום אני רוכש את האוכל שלי, כך יש לי גם חופש בחירה ממי לבקש עזרה ותמיכה כשאני צריך; העולם שופע באנשים היכולים לשמש כחברים/מטפלים/מורים, ולכל אחד מאיתנו יש את החופש ליצור לעצמו את מקורות התמיכה להם אנו זקוקים כדי לחיות היטב את חיינו.

הדרך הזו אינה פשוטה, משום שכולנו נפגענו רבות במצבים בהם היינו תלויים באחרים – מרגע לידתנו לעולם (ועוד לפני כן) אל תוך חיינו ה”עצמאיים”. ניסיון החיים הטראומתי שלנו לימד אותנו, במידה כזו או אחרת, להסתדר לבד.

מכאן שבכניעה לתלות עליי ללמוד לחיות ביחד; לבנות מחדש אמון, להפתח, לשתף פעולה, לתת ולקבל. זה אינו פשוט, תהליך ארוך שאנו זקוקים לכל תקופת חיינו כדי להשלימו.

בהסכמה לצאת אל המסע – להפוך תלותי ולצאת לחופשי – אני זוכה בדרך לקרבה ואינטימיות בכל ההבטים בחיים שלי. זו המתנה הגדולה ביותר הטמונה בחופש להיות תלותי.

עוד מהבלוג של שחר בן-פורת

תצוגה מקדימה

זה לא הגנים, זה התת מודע

הדיוק של החיים יכול להיות מסתורי לפעמים אך בפעמים רבות אחרות הוא מדהים. כך קרה לי בריאיון עם ד"ר ברוס ליפטון, ביולוג וסופר, מחבר הספר "הביולוגיה של האמונה" (הוצאת פראג), כאשר הוא נתן כדוגמא את הגנים המחוללים סרטן שד והדגים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מאיה מיכאלי: האומץ לשאול שאלות

ברגעים בהם פינטזנו מה יקרה כאשר היא תבריא, ידענו שהמסר של מאיה יכול לחצות גבולות ועולמות. הדרך בה בחרה להתמודד עם מחלת הסרטן - ללא טיפולים רפואיים, בהתבסס על עבודה רגשית, תזונה, נשימות והרבה הילינג - היא כל כך ייחודית...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מריחואנה רפואית: לעשן למען חיים טובים יותר

לפני מספר שנים נסעתי לאמסטרדם, לאירועי ה- Cannabis Cup השנתיים, בהם מתאספים מיטב המגדלים והספקים של מריחואנה באמסטרדם להציג את תוצרתם ולהתחרות על הזנים הטובים ביותר. כאשר הגעתי...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה