הבלוג של שחר בן-פורת

רגשות, זה כל הסיפור

מתקשר את טוהר (www.tohar.co.il), מנחה סדנאות חופש להרגיש ועיתונאי. מחבר הספר "המדריך למרגיש המתחיל או מה לעזאזל עושים עם כל הרגשות הללו?"

עדכונים:

פוסטים: 127

החל מאפריל 2012

ההצלחה של הספר “חמישים גוונים של אפור” אומרת הרבה מאוד על כולנו. לא רק שחלק מהבושה על המיניות המגוונת מתפוגג, אלא גם ובעיקר על המציאות הרגשית המורכבת בה כולנו חיים

07/09/2012

אם נכנס פנימה אל תוכנו, נגלה שסיפור השליטה זה עניין מסובך ומורכב. אין זה מקרי שהספר “חמישים גוונים של אפור” הפך לפופולארי מאוד בארה”ב, כנראה בקרוב גם בישראל. הספר המתאר מערכת יחסים של שליטה בין גבר לאישה (כלומר, אדון ושפחתה) צובע את היחסים בצבעים ארוטיים מאוד ומוסיף תהילה לעולם הסאדו מאזו.

אני יכול להבין את הריגוש שביצירת יחסים של שליטה, שכן מרגע לידתנו אנו נמצאים במצב תמידי של חוסר אונים משווע. תלויים לחלוטין בהורינו לחיים, אנו נשלטים במלוא מובן המילה על ידם. אם קובעים מתי נאכל, נשתה, נתנקה, נתרחץ, נישן ונתעורר. אט אט אנו גדלים ולומדים את היכולת שלנו לקבוע עבור עצמנו את החיים אותם אנו רוצים. אך משהו קורה בדרך.

מה שקורה בדרך הוא תחילתה של מערכת יחסים המבוססת גם על התעלמות והתנגדות למילוי הצרכים שלנו. כל ההורים, בין אם במודע ובין אם לא, אינם תומכים ב-100% המילוי בצרכים של ילדיהם. בין אם הדבר הוא תולדה של אי הבנת בכי הפעוט או מילות התינוק, ובין אם מדובר בחוסר סבלנות לילד ש”מציק” או “מנדנד”.

במקביל מלמדים אותנו מה להגיד ומה לא, מה להרגיש ומה לא, מה לחשוב ומה לא, מה לרצות ומה לא. בתוך כל התהליך הזה אנו לומדים איך להתנהג בעולם, דבר חיובי במהותו; אך במקביל אנו לומדים להתאים את עצמנו לסביבה, להסתיר את עצמנו כדי לקבל אהבה ואישור של אחרים. לומדים לרצות.

מנגנון הריצוי מבוסס על המנעות מכאב ושאיפה לחוויה של אהבה וקבלה. אנו פונים בכל גיל ובכל צורה למי שאנו רוצים את אישורו ואהבתו, ומפעילים מאמץ כזה או אחר על מנת שירצה אותנו, שיאהב אותנו. מרגישים אשמים על מי שאנחנו באמת, אנו עסוקים בהסרתה של החלקים השונים שבנו מפני הסביבה, בטוחים שכאשר אלו ייחשפו, נקבל עונש. דחיה, נידוי, בידוד, בצורות כאלו ואחרות.

אשמה ועונש

בתוך המנגנון הכואב הזה קיים רגש חזק של אשמה. אשמה על מי שאנחנו באמת, על הפער שיש בינינו לבין מה שהסביבה ציפתה או מצפה מאיתנו, בין אם זה אמיתי או לא. רגשי אשמה דורשים תמיד קתרזיס. זה מגיע בצורה של עונש.

במערכת היחסים של סאדו מאזו הדפוס הזה מגיע למיצוי המקסימלי שלו. הוא הופך מרגש, מיני, משחרר.

החופש לאבד שליטה, אם כך, הוא החופש להיות מי שאני. להסכים לרפא את הנוקשות בתוכי הקובעת איך אני צריך להיות לטובת החופש להיות מי שאני באמת. זהו איננו תהליך קל, כמובן, שכן פעמים רבות הוא דורש ממני לעמוד מול הסביבה, חריג ובודד. בכל מקרה, גם אם הסביבה אינה מהווה פקטור, השינוי שהוא רגשי במהותו דורש ממני להרגיש רגשות שאינם קלים לעיכול.

כורח לאבד שליטה

בעידן בו אנו חיים, החופש לאבד שליטה – להיות מי שאני באמת – הופך להיות כורח המציאות. ההתרחבות של שפע האפשרויות במציאות מאפשרת לכל אחד לבחור מה הוא רוצה להיות. במטרה להגיע לתשובות אישיות וכנות עלינו לאבד שליטה; להסכים לוותר על אישור של הסביבה, לחשוף לאור חלקים שאינם בהכרח תואמים את החינוך שקיבלנו. זה אינו קל, אפילו כואב, אבל בסוף יש חופש גדול וסיפוק ללא גבולות.

עוד מהבלוג של שחר בן-פורת

תצוגה מקדימה

זה לא הגנים, זה התת מודע

הדיוק של החיים יכול להיות מסתורי לפעמים אך בפעמים רבות אחרות הוא מדהים. כך קרה לי בריאיון עם ד"ר ברוס ליפטון, ביולוג וסופר, מחבר הספר "הביולוגיה של האמונה" (הוצאת פראג), כאשר הוא נתן כדוגמא את הגנים המחוללים סרטן שד והדגים...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מאיה מיכאלי: האומץ לשאול שאלות

ברגעים בהם פינטזנו מה יקרה כאשר היא תבריא, ידענו שהמסר של מאיה יכול לחצות גבולות ועולמות. הדרך בה בחרה להתמודד עם מחלת הסרטן - ללא טיפולים רפואיים, בהתבסס על עבודה רגשית, תזונה, נשימות והרבה הילינג - היא כל כך ייחודית...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מריחואנה רפואית: לעשן למען חיים טובים יותר

לפני מספר שנים נסעתי לאמסטרדם, לאירועי ה- Cannabis Cup השנתיים, בהם מתאספים מיטב המגדלים והספקים של מריחואנה באמסטרדם להציג את תוצרתם ולהתחרות על הזנים הטובים ביותר. כאשר הגעתי...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה