הבלוג של Eye

Eye

מאחורי עיניים כחולות

עדכונים:

פוסטים: 14

עוקבים: 6

החל מאוגוסט 2014

15/10/2014

אחד מהחבר’ה חושב שזה בסדר גמור לספר לי רק בפגישה השלישית שלנו שיש לו מישהי מעבר לים שהוא אוהב אותה ומחכה לאיחוד המרגש.

כלומר, שאני בעצם לא ידעתי שאני נערת שעשועים להעביר את הזמן בכיף, במערכת היחסים הפתוחה שלהם, שלא בחרתי להיות חלק ממנה – כי לא ניתנה לי זכות הבחירה, פשוט הוכנסתי אליה בעל כורחי.

ולא, מבחינתו זה לא הונאה. זה היה קליל מההתחלה. מי החליט? הוא החליט, לא ברור על סמך מה.

היית מעדיפה שאספר לך אתמול? הוא שואל. “הייתי מעדיפה שתספר לי שלשום. לא, לפני שבוע. לפני שבועיים”, אני עונה. והוא עוד עונה שכביכול, הוא “בוחר מתי לשתף במשהו אישי”. כלומר באהבת האמת העמוקה והמרגשת שיש לו – הוא פשוט לא “בחר לשתף”, במשך שלוש פגישות אינטימיות וקרובות מאוד, זה היה מאוד אישי להגיד לי, לאישה שפותחת בפניו לב וגוף, שיש לו מישהי אחרת.

אז הוא “שקרן”? מניפוליטיבי? מנוול?! איך את מדברת?

זהו, רק שתדעו שכל הבני זונות האלה והגברים שמוליכים שולל?

אלה שמנצלים את הרצון הפשוט לקרבה, את התמימות והאמון שאני מצליחה לגייס ולתת מידי פעם מחדש?

זה לא כאלה אי שם, בסיפורים ומרחוק. זה אחד מהחבר’ה. בטח בחור טוב סך הכל, אפילו. אבא לילדים וזה. שחושב שזה בסדר לנצל, ולא לספר את כל התמונה, ולא לתת לי לבחור עם מי לעשות מה ובאיזה נסיבות, פגישה, ועוד פגישה, ועוד פגישה.

אחרי מה שעברתי מגברים בחיי, תהיו בטוחים שלא בחורה כמו עיוני תתן לנחש כזה להמשיך הלאה בלי שאגיד לו מה שיושב על ליבי ואוציא עליו את כל מה שיש לי להגיד, ואני משתדלת בלי כעס, ובדיוק ככל האפשר. לצערי, ברור לי שלעתים זה לא יוכל להישמע בכלל כי זה יותר מידיי קשה להכלה, ועם זאת, זה מעניין לי את התחת –  אני לא אתן לו ללכת לעבר האופק עם מצפון שמבריק את עצמו בהצדקות ובקשקושים כמו “את יזמת את מה שקרה בינינו” (שקר גס, הוא הזמין אותי יותר מפעם אחת, וגם אם יזמתי, הוא זכר להגיד לי לפני המגע בינינו שהוא לא רוצה עוד ילדים, אז למה הוא שכח להגיד שיש לו אהובה?) ו”לא היתה פה הונאה” (אז מה היה פה? משיכה שאי אפשר לתאר? למה מי אתה? בראד פיט? פחחח. ולמי פה חסר זיונים? יש כמו זבל).

אז כן, אמרתי לו. ווה-הו איך אמרתי. אמרתי לו הכל, בבוטות אך בשפה יפה ובנחרצות – הכנסתי לו באבי-אביו את האמת בפרצוף. שלא יתעסק איתי ושיגיד תודה שהוא זכה לגעת בבחורה כמוני, גמד קקמייקו שכמוהו. הבוקר הוא כתב הודעה מתנצלת, דווקא היה נשמע שאולי קצת הציק המצפון. כשהגבתי בשפה יפה ובאותו מטבע, קיבלתי שוב הודעה פוגענית, ושוב שלחתי גם כמה משלי שהשתדלו להיות מאוד רגועות ולעניין ולדעתי גם היו. עד כה יש שקט ואני מקווה שבזאת הסתיימה הסאגה.

ולהגיד שזה לא כואב? זה כואב. בעיקר התחושה הזאת, שמישהו גנב את דעתי, ממש גנבה. לקח ממני משהו שבמצב אחר, לא הייתי נותנת לו. לא הייתי עושה. הייתי מציבה לעצמי גבולות אחרים.

ללב זה לא מפריע. לפחות לא בקטע רומנטי. בתור אישה, או לפחות לאישה שאני, דבר כזה זה טרן-אוף כל כך מיידי וקיצוני שאין לו דרך חזרה – הגבר הזה לעולם, לעולם לא ייראה לי מושך שוב. ולא משנה כמה טוב היה הסקס איתו – הכל נצבע בצבעי הלכלוך שלו. ואי אפשר לנקות את זה.

ויש את האמון, שצריך מחדש לבנות ולתת, כי את לא יכולה לצאת לעולם ולחשוב ש”כל הגברים כאלה” ו”כשהזין עומד השכל בתחת” אם את מחפשת את החבר הכי טוב שלך, שלא יכול להיות שיתנהג כמו זבל לבנאדם אחר – פשוט קשה לי, אני בונה אותו וכמו ילדה קטנה חוטפת כל פעם את ההתנהגויות המשפילות האלה.

למה שלא תגיד לי את האמת ותתן לי לבחור אם לשכב איתך או לא?

למה להסתיר ולגלות לי רק אחרי שכבר התחלתי לפתוח בפניך את הלב?

ואיך אני, עם אינטואיציה של חיה, הסתכלתי לו בתוך העיניים פתאום בזיון האחרון ו-טאק, כמו מפסק נכבה בתוך הלב, והתחלתי לבכות וירדתי ממנו בבת אחת ובכיתי ואמרתי לו שאין חיבור ושנבהלתי, ממש הרגשתי כמו מכונה פתאום בלי שום רגש. והוא ידע, ידע שנבהלתי כי אין חיבור בלב, כי הלב שלו בכלל אצלה, ועדיין – חיכה עד הבוקר כדי לגלות לי, ובאותו רגע רק המשיך לחרטט אותי במילים מרמות והמשיך לזיין עד הסוף, כדי בבוקר לספר לי שיש לו “אהבה מעבר לים“, אמנם הם היו ביחד רק כמה ימים אבל הלב שלו לא פנוי. ומנסה לשכנע אותי שאשאר איתו בקשר לשעשועים.

כמה רחוק אתה מהמציאות, כמה?! מי אתה בכלל?! למה שאשים את הרצונות שלי, הטהורים, היפים והאמיתיים, לאהבה ולזוגיות, בצד, כדי שלך יהיה את מי לזיין?

באיזה מציאות בעולם נראה לך שזה יקרה ושזה לגיטימי להגיד או לנסות למשוך למצב כזה?

אם הייתי יודעת – ואת זה אתה יודע היטב – הרי לא הייתי נוגעת בך באצבע. ועכשיו שאני יודעת – לא אגע בך לעולם, גם אם תהיה פנוי, עשיר וגבוה.

וכל מילה שכתבתי לך פגעה בול, זה אתה ואני יודעים היטב. ועם החוסר ניקיון בלב שלך – אתה תצטרך לחיות, לא אני.

לפחות הלב שלי נקי וחופשי מלהתנהג ככה לאדם אחר, מלהסתיר את האמת ולכסות עליה באידאלים עקומים, על חשבון הרצון של אחרים. אסור לפגוע ברצון של אחר. רצונו של אדם – כבודו.

ואני באתי אליך מרצון לאהוב. “הוא לא בול הטיפוס שלך, ויש לו ילדים אבל תני צ’אנס, עיוני”, ככה אמרתי לעצמי. פתחתי את הלב, למרות מילי שכרגע עוד נמצאת לי בסביבה, למרות הפחד, למרות הכאב של הלילות הארוכים, והבדידות והשנים. נתתי לך לגעת בי, ושם הייתי אישה והיית גבר. סיפרתי לך עליי ונגעתי בך באהבה ובכבוד, פתחנו דברים אינטימיים ופרטיים, הכלתי אותך, צחקנו, היינו חברים.

ואתה כל הזמן שיחקת. ככה מסתבר. כל הזמן שמרת על הלב שלך. והשתמשת בגוף שלי לספק את הצורך שלך בזמן שהיית במקום אחר ועם אישה אחרת באמת בעצם.

מנוול אחד.

אפילו סליחה לא יכולת לבקש כמו שצריך עם האגו העלוב שלך. אז קדימה, סע אליה, לך קיבינימאט, בהצלחה עם האהובה מעבר לים. תזכור תמיד – יש קארמה בעולם והגלגל מסתובב לו.

ובשביל הגלגל הזה, אני אמשיך להסתכל על העולם בלב נקי וחופשי, ולהאמין בטוב שיש באנשים, ובאמת, וביכולת לאהוב פשוט פשוט פשוט

כי זאת מתנה שיש פה בעולם הזה

ואני לא אתן לאנשים כמוך לקלקל את זה.

freckle3 (2)

עוד מהבלוג של Eye

תצוגה מקדימה

ערב קיץ

יום חמישי בערב. תכף חושך מכסה. זה ערב קיץ, לכאורה, זה לכאורה רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן, שבא לחסד ולרחמים. לא למורא. ובכל זאת אני כאן, לבד, והכאב בפנים מתחיל לנוע, הוא זז לתוך המחשבות, אומר לי "עיוני, אולי נתמסטל כל כך שלא...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

סוואמי דובי-ננדה

מכיוון שאף אחד פה לא מכיר אותי, יהיה צורך לעשות הכרות קצרה עם כמה מהדמויות בחיי. אני לא בנאדם כזה חברתי, אז ארוך - זה לא יהיה, אבל איך אומרים? אין הרבה, אבל - כל אחד בצבע. חשבתי לעשות מין רשימה כזאת בצד, עם שמות ותפקידים, כמו...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

תעצום עיניים, תסתכל עליי

רצה בחוץ, בחום, הרגליים בקצב אחיד על האספלט הלוהט. מזיעה, רטובה מזיעה וכל הגוף כואב, אבל אני לא מפסיקה לרוץ, לרוץ. אולי אם אני ארוץ מספיק אני אהיה מישהי אחרת. למשל, לא אני. לרוץ, לרוץ בכל הכוח שנשאר,  לרוץ כדי לשכוח את...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה