הבלוג של אמא מצפה

Expecting Mommy

האמת, כל האמת ורק האמת על הריון, לידה, הורות וכל מה שמסביב

עדכונים:

פוסטים: 24

החל מיולי 2012

לידה – בתור מי שטרם חוותה אחת, לידה נראית לי מאורע מלחיץ מאוד! ועוד כל כך הרבה סוגים… לידה טבעית? לידה עם משככי כאבים? ניתוח קיסרי? לכל אחד היתרונות והחסרונות שלו – ואני? מבולבלת ומפוחדת! חורשת בלי סוף את הרשת, מדברת עם בעלות ניסיון או שניים ועדיין – מבולבלת ומפוחדת.

16/10/2012

לידה – בתור מי שטרם חוותה אחת, לידה נראית לי מאורע מלחיץ מאוד! ועוד כל כך הרבה סוגים… לידה טבעית? לידה עם משככי כאבים? ניתוח קיסרי? לכל אחד היתרונות והחסרונות שלו – ואני? מבולבלת ומפוחדת! חורשת בלי סוף את הרשת, מדברת עם בעלות ניסיון או שניים ועדיין – מבולבלת ומפוחדת. חכמים אמרו זאת יפה לפניי ש”ידע זה כוח”, ולכן אני מאמינה שבכדי שיהיה לי הכוח להתמודד עם התהליך – אני צריכה לרכוש ידע, ויפה שעה אחת קודם! אז רתמתי את הבעל למשימה החשובה, ויחד יצאנו לתור אחר קורס הכנה ללידה, אולי משם תבוא הישועה.

אחרי בחינת אינספור החלופות: קורס של בית חולים, קורס מזורז, קורס פרטי, מפגש עם דולה ונוספים, בחרנו להירשם לקורס הכנה ללידה של קופת החולים. קורס בן ארבעה מפגשים בשעות הערב, כל מפגש בן שעתיים וחצי – נראה לנו אידיאלי – מחד לא מעט מדי ומאידך לא ארוך ומייגע. באופן כללי את קורס ההכנה ללידה ממליצים לסיים לכל המאוחר עד שבוע 36, כדי שהלידה לא “תתפוס אותך לא מוכנה”. למזלנו, תפסנו את הקורס הקרוב למקום המגורים, בדיוק בזמן המתאים – לכבוד סוף טרימסטר שני ותחילתו של החודש השביעי.

הגיע הרגע המיוחל, ואנחנו בדרכנו לקורס. אחרי התברברות קלה בין קומות קופת החולים, הגענו סוף-סוף למפגש. לאחר שהציגה את עצמה ופועלה, ערכה מדריכת הקורס, מיילדת לשעבר, סבב הכרות קצר בין הזוגות, כחמישה עשר זוגות סך הכל. בין הזוגות: הזוג הדתי, זו שמשתפת הרבה יותר מדי, הזוג שהגיע בשבוע 35 ואולי לא יספיק לסיים את הקורס, זו שגם בחודש שביעי לא יורדת מ-15 ס”מ עקב, זה ש”מת” לברוח ברגע שהשעון מראה 21:30, ההוא שמתבאס שלא יצאו לו תאומים (נו בטח, הוא לא זה שאמור “לסחוב” אותם). ואנחנו. כל זוג בתורו נשאל מלבד לשמות בני הזוג, לשבוע ההיריון ולמקום המגורים, גם “מה זה הריון ולידה בשבילם?” ואחרי סבב מלא, גיליתי שכמעט כולן כמוני – מפוחדות, בעיקר מהלא נודע.

במהלך המפגש הראשון, לצד מצגת מפורטת וגרפית (במיוחד), ערכה לנו המדריכה היכרות עם הפיזיולוגיה של סוף ההיריון, כלומר – הלידה. המדריכה הדגימה לנו באמצעות עזרים פיזיים: בובה עם “חבל טבור” התפור לכרית (שילייה) עטופה בשכמייה סרוגה ורודה (רחם) ומבנה אגן מגומי, איך תינוק על 3 (+) הקילוגרמים שלו עובר באגן הקטנטן והצר של היולדת. בנוסף, שוחחנו על צירים (המדומים והאמיתיים), על רעלת הריון ותסמיניה, על סימנים מבשרי לידה והתמודדות איתם ועוד. בשלושת המפגשים הבאים, בין היתר, נפגש עם פיזיותרפיסטית, עם אחות טיפת חלב, נלמד לעשות תרגילי הרפיה ונשימה, עיסויים ועוד .

המסקנות שלי מהמפגש הראשון:
* על פי כמות השאלות, נראה כי האבות לעתיד סקרניים יותר מהאמהות לעתיד.
* כמה חבל שעצמות האגן שלי לא עשויות מגומי.
* גם אם ממש כואב לך, תתמודדי! לפחות עד ש”ירדו לך המים” ו/או צוואר הרחם יהיה מספיק מחוק/פתוח ו/או הצירים יהיו סדירים ויחזרו כל 3-5 דקות.
* תמורת 200 ₪ מלבד הסברים (מלחיצים יותר או פחות), מקבלים גם דפי מידע, שתייה קלה ונשנושים.

אז נכון הפחד שלי לא עבר (בלשון המעטה) ואפילו נוספו חששות נוספים, אך נדמה כי הבלבול נעשה יותר נוח. בינתיים את הידע אני צוברת לאיטי, מקווה שהכוח יגיע מתישהו בהמשך הדרך – רצוי לפני תום שלושת החודשים שנותרו.

עוד מהבלוג של אמא מצפה

כשאת אומרת "נה" למה את מתכוונת?

דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: השעה 2 בלילה והתינוק לא מפסיק לקטר. נתתם לאכול, החלפתם חיתול, הוא עשה גרעפס ואתם כבר למעלה משעה מקפצים על כדור הפיזיו כשהוא מונח עליכם בתנוחת ה"נמר על עץ". נשמע מוכר? אם אתם כמונו, סביר להניח...

אמאל'ה, אני אמא!

מדהים כמה רק עכשיו, כשאני אחרי, אני מבינה שלא משנה כמה נתכנן, כמה נתכונן, בסופו של דבר הדברים יקרו בדרכם. לא משנה כמה אמרתי מראש ש"נזרום" ו"מה שיהיה יהיה" – רק עכשיו אני מבינה עד כמה לא הבנתי את המשמעות לעומקה. שבוע 38. הכל...

תצוגה מקדימה

מצפים לבואה

דצמבר כבר כאן, חודש תשיעי כבר ממש מעבר לפינה. איזו התרגשות! ההתרגשות, מסתבר, לא פוסחת על אף אחד וגם הסבים והסבתות לעתיד מצטרפים ל"חגיגה". רק אתמול סיפרו לי הורי איך הוציאו מאחסון את כל הבגדים הקטנטנים, הבובות והצעצועים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה