ארוחת ערב – בין חלום למציאות

שילי פרלמן בטור האישי על הסטיגמה (של כולנו) בנוגע לארוחת הערב המשפחתית

חמודים עוד מעט שבע. אבא כבר חוזר מהעבודה ואנחנו נשב לאכול כולםםםם. הכנתי כל כך הרבה דברים שאתם אוהבים.

טוב אני יושבת. מי שבא בא.

טוב אמא – באים ☹ ממש עושים לי טובה ו…

מה לא נכון בתמונה הזו? מה רציתי שיקרה?

 ארוחת הערב הבית של שילי

עצרנו – בואו נחשוב על זה רגע

מה זו הארוחה "המושלמת" הזו? האם המטרה היא הארוחה או היא רק תפאורה?

ארוחות ערב נבנו כסטיגמה למשהו מושלם. כל התמונות שעולות מתייחסות לשולחן מלא כל טוב ואנשים מחויכים מסביבו – הכל "תותים בקצפת".

אבל, אם מסתכלים לעומק זה לרוב לא ממש כך (ולא רק בבית הפרטי שלנו).

האם ארוחת ערב היא אוסף של אנשים שיושבים יחד או משהו שבשבילו באים לשבת יחד?

האם ארוחת הערב היא עוד הזדמנות להקשיב אחד לשני, לתת לכל אחד את הזמן שלו – לשמוע אבל גם להשמיע?

ומה אנחנו רוצים להשיג בארוחה זו? האם, אי פעם, שאלנו את עצמנו את השאלה הזו?

לא תמיד ארוחת הערב היא הזמן המתאים לכולם, יתכן שהילדים יזקדדו לזמן "יחד" בשעה אחרת ביום או באינטימיות – לא הכל יכול לקרות בארוחת הערב, חשוב להעניק לכל ילד את הזמן המתאים לו.

יתכן, שאם תתנו להם את הזמן לבד, הם יהיו סובלניים יותר כשמפנים תשומת לב לאחרים במהלך הארוחה.

זכרו – ארוחת הערב היא רק עוד תפאורה ליצר אווירה וקשר, אפשר למצוא תפאורה אחרת.

shailyshome
נעים מאוד - אני שילי פרלמן, נשואה ואם לארבעה ילדים, תושבת שוהם ובעלת המייזם "הבית של שילי". בבלוג אשתף בטיפים ורעיונות לחיזוק הקשר המשפחתי. מוזמנות לעקוב אחרי