הבלוג של ettykatz

מרכז עננים

מפתחת שיטת הסימלול, המאפשרת לרכוש מיומנויות למידה ולפתור בעיות בזיכרון, בשליפה ובהתארגנות, תוך שימוש באמצעים חזותיים. השיטה מאפשרת לילדים עם קשיים פונולוגיים או עם הפרעות קשב ללמוד לקרוא ולהבין את הנקרא במפגשים ספורים

עדכונים:

פוסטים: 50

החל מאוגוסט 2013

שנים כעסתי על מערכת החינוך שתוקעת ילדים ולא באמת מאפשרת למידה מגוונת. כעסתי על המורים, שלא מורדים במערכת ומתקוממים על כך שאין להם כלים מתאימים. חלק מהכעס שלי נבע מהכעס של הילדים על עצמם – כי לא הולך להם, כי הם מרגישים אשמים, חסרי אונים, מפוחדים, כי בשורה התחתונה הם שוב ושוב לא מצליחים למרות שהם משתדלים. עכשיו אני מנסה חמלה במקום

05/11/2015

לאחרונה קיבלתי מייל מיואש וקורע לב מאמא, שמשקף מה שהורים רבים מרגישים. מדובר בהורים שהקדישו זמן רב ומשאבים בהכנת ילדם המיוחד לכיתה א’, הכנה שהתנפצה להם בפנים כשהבינו שבשיטה שלומדים בביה”ס שלו מלמדים כבר בשבועות הראשונים של כיתה א’ לא רק אותיות דפוס אלא גם כתב, דבר שהוא בלתי אפשרי עבורו!

“ילד שלנו, סליחה שהבטחנו לך שיהיה קל בכיתה א’, סליחה שהפנס בו אנו מנסים להאיר לך אין בכוחו להאיר, אני כותבת והדמעות זולגות מעצמן, כמות הסליחות ממך היא אינסופית, וגם מאחיך שסופג את הכעס שלנו עליך ואת הכעס שלנו על המערכת”.

IMG-20151104-WA0016

איור: wen ling

שנים כעסתי על המערכת שתוקעת ילדים ולא באמת מאפשרת למידה מגוונת. כעסתי על המורים, שלא מורדים במערכת ומתקוממים על כך שאין להם כלים מתאימים. כעסתי על מערכת החינוך, על שר החינוך ועל הצוות המקיף אותו על שהם לא דואגים לרמת המורים, התוכניות, הכלים. על שהם עסוקים בלתעד, לקטלג, לבחון ולא בחיפוש כלים מגוונים. יש כאן אנשים מבריקים, עם רעיונות, פתרונות ומעקפים אבל אף אחד לא חושב שצריך לחפש, להוסיף, לעזור…

וכן, כעסתי גם כי ראיתי את הכעס של הילדים על עצמם – כי לא הולך להם, כי יש אחרים טובים מהם, כי הם רגילים שכועסים עליהם אז הם פשוט עושים “קופי פייסט” לעצמם, כי הם מרגישים אשמים, חסרי אונים, מפוחדים, כי בשורה התחתונה הם שוב ושוב לא מצליחים למרות שהם משתדלים.

ראיתי את הכעס של ההורים על עצמם – כי הם מרגישים אשמים במצב של ילדיהם, כי הם חושבים שהם עושים משהו לא בסדר, כי הם מפחדים, חסרי אונים.

ראיתי את הכעס של ההורים על ילדים – כי הם אומרים, מבקשים, מתחננים, צועקים וזה לא עוזר. כי הם מפחדים – מה יהיה עם הילד?

ראיתי כעס של ההורים על המורים – כי הם מאשימים אותם שהם אלו שגורמים לילד להיות כזה, שהם פוגעים לילד בדימוי העצמי, שהם מתייחסים באותה צורה לכולם, שהם לא רואים את הקשיים ומערימים קשיים נוספים, שהם לא רואים את הילד, לא עוזרים לו, משליכים את ההתמודדות אל ההורים.

כעס של מורים על ילדים – כי הם משתדלים ללמד והילד לא מקשיב / לא קולט / לא יושב בשקט / לא זוכר / נכשל.

כעס של המורים על ההורים – שלא רואים את הבעיה, שמאשימים אותם ועל על המערכת – שלא מספקת להם כלים.

כעס הוא פעמים רבות תחפושת. הוא מחביא מאחוריו פחד, ייאוש, אשמה, שיפוטיות.

כשהמילה חמלה, או אמפתיה, מופיעה היא יכולה לעזור לנו לא מעט. קודם ננסה לשים לב מה באמת אנחנו מרגישים – האם זה פחד, שיפוטיות, תחושת דחייה או חוסר אונים? מה מסתתר שם מאחורי הפחד? ואז מהמקום שבו אנו מקבלים את עצמנו ומזדהים עם הכאב, אנו יכולים להתבונן באחר – ולהביא אמפתיה, חמלה, הזדהות. למשל, להבין שהילד עושה זאת שלא באשמתו, אלא כי זה טבעו וקשה לו וקשה לנו וקשה למורה.

אף אחד לא אוהב להיסחף במערבולת הכעס. מערבולת משתקת, שאינה מניעה לפעולה, אלא גורמת לסחרור אינסופי עד לעילפון חושים. הצעד הראשון שלנו במסע הזה הוא להבין מה קורה לנו כהורים או כמורים, ולא להעניש את עצמנו בכעס, הגורם רק לכאב גדול ולאובדן שליטה. השינוי ייווצר ממקום של קבלה. קודם כל של עצמנו ואחר כך של האחר. הקבלה והשקט שיכנסו יאפשרו לכולם להתפנות למציאת פתרונות מתאימים.

רוצים לגלות עוד? בואו להיות חברים של מרכז עננים בפייסבוק

עוד מהבלוג של ettykatz

תצוגה מקדימה

איך (לא) לכתוב סוכה ב-7 שגיאות

אז היתה הכתבה בכיתה, והוא שכח איך כותבים סכך, איך לאיית סוכה. לפעמים ה"מצלמה" בראש לא עובדת, ומשננים בצורה מטופשת, וכותבים שוב ושוב בבית יום לפני ההכתבה, אבל ברגע האמת לא...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

לימודי קריאה ללא סבל

הצעתי לנ. בן החמש וחצי לשחק בספר האותיות. לא! הוא אמר, אני שונא אותיות! גם אני שנאתי אותיות כשהייתי קטנה, עניתי, ולכן המצאתי ספר שילדים נהנים ממנו והוא גם מאוד עוזר לזכור את האותיות. התחלנו לשחק. הוא שרטט באצבע הקטנה שלו...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

לכל ילד מגיע לאכול את הלחם שמתאים לו

בשנים האחרונות הולכת ונחשפת העובדה שלחיטה יש השפעה הרסנית על המוח (אפשר לקרוא על כך למשל ב"המוח הלבן" מאת ד"ר ממט אוז)  - המחשבה על כך שמוצר מזון כל כך בסיסי בעצם יכול להזיק היא מהפכנית ממש. אבל אל דאגה, עדיין לא הפכתי ליועצת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה