הבלוג של ettykatz

מרכז עננים

מפתחת שיטת הסימלול, המאפשרת לרכוש מיומנויות למידה ולפתור בעיות בזיכרון, בשליפה ובהתארגנות, תוך שימוש באמצעים חזותיים. השיטה מאפשרת לילדים עם קשיים פונולוגיים או עם הפרעות קשב ללמוד לקרוא ולהבין את הנקרא במפגשים ספורים

עדכונים:

פוסטים: 50

החל מאוגוסט 2013

הנה סוד שלא הרבה הורים יודעים: ילדים שלא מצליחים ללמוד את האותיות בגן עושים לעצמם אבחון פנימי וסודי ומודיעים לעצמם שהם לא טובים בקריאה. הם לא צריכים שמישהו אחר יאבחן אותם. וזה בכלל לא חשוב שהבעיה היא בשיטה שבה מלמדים. העניין הולך ומחמיר – הם מאבחנים את עצמם, אחרים מאבחנים אותם ובמוח נוצרת מנגינה שאם לא נפסיק אותה תתנגן כל חייהם: אני לא יודע לקרוא; אני לא חכם; אני לא טוב בלימודים. איך מפסיקים את המנגינה ההרסנית הזו ומחליפים תקליט?

09/02/2014

לכל כל אחד מאיתנו  יש הרגלים, דפוסים, אמונות. מנגינה אחת שולטת שאי אפשר להפסיק. לעתים הדפוסים נוצרים עוד לפני שאנחנו שבכלל מבינים משהו. נולדנו וקיבלנו בגדים וצעצועים בצבע הקשור למין שלנו; אמא ראתה אותנו זורקים קובייה והודיעה לכולם שאנחנו דומים לדודה חנה שכל הזמן נופלים לה דברים מהידיים; צרחנו בגלל גזים או בעיה רפואית אחרת וסבתא הודיעה שאנחנו בדיוק כמו הדוד הרגזן בן ה-60 שהיה ככה מהרגע  שנולד; האכילו אותנו בצורה לא בריאה וסיפרו שיש במשפחה בעיה גנטית העוברת מדור לדור.

בקיצור – מהיום שבו נולדנו אנחנו מקבלים אוסף “מתנות” קטנות שלעתים ירעילו את חיינו. וזה עוד כלום לעומת הדפוסים והאמונות שאנחנו מייצרים לעצמנו בראש. אם לא הצלחנו ללמוד את האותיות בגן – אנחנו עושים לעצמנו אבחון פנימי וסודי ומודיעים לעצמנו שאנחנו לא טובים בקריאה. זה בכלל לא חשוב שהבעיה היא בשיטה שבה מלמדים אותנו, שיכול להיות שהאותיות שמודבקות על הקיר מבלבלות אותנו. והעניין הולך ומחמיר – אנחנו מאבחנים את עצמנו, אחרים מאבחנים אותנו ומתחיל להיווצר מסלול מוחי קבוע: דפוס. אני לא טוב בחשבון; אני לא טוב בלימודים; אני לא זוכר כלום –  ומכאן הדרך ברורה. יש מנגינה שמתנגנת ברגע שמילה אחת מוזכרת.

למשל, אם נגיד לילד “בוא נלמד קצת לקרוא” תיבת הנגינה שבמוח פוצחת במנגינה פנימית “אני לא יודע, אני לא טוב, אני לא יכול”. לפני שבועיים סיפרתי לכם על ילד חמוד בן 9 שלא קורא. הילד הזה חכם ויכול, אבל לימדו אותו בצורה שלא התאימה לו. אחרי שקיבל את המידע הדרוש לו להבנת הטכניקה עדיין גילה חשש ואז שלפתי את תיבת הנגינה והסברתי לו שהמוח שלו ממשיך לנגן “אני לא יודע, אני לא יכול, אני עם בעיות…” הוא הבין, והיה מוכן להתנסות – ואז קרה הפלא והוא התחיל לקרוא.

לעתים קרובות מדי אני פוגשת את המנגינות האלה – ומספיקה מילה אחת כדי שהמוח ישמע את המנגינה כולה. כל כך פשוט להוכיח לילד שנתקע לו בראש שיר, ושיש אינסוף מנגינות בעולם שיהיו טובות יותר עבורו.

אז מה עושים?

קודם כל, מזהים באיזה דרך חדשה צריך ללמד את הילד! כי אם נמשיך ללמד באותה צורה – הוא ימשיך לא להבין. אח”כ נראה לו את תיבת הנגינה, נסביר לו איך המוח עובד ונשתול אסוציאציה חדשה. מפסיקים את הנגינה עוצרים את הסוסים או את הרקדנית ו”משחררים”, אותם מהקרוסלה מדמיינים במוח את השינוי, יורדים מהבמה והולכים לדרך אחרת.

ניתן להדגים את זה ממש ברמה הפיזית מבקשים מהילד להסתובב במקום עד שהוא לא יכול יותר. הוא עלול כמובן לחטוף בחילה וגם לאבד את שיווי המשקל. זה מה שקורה, וזה לא נעים, וזה מה שקורה בחיים כשמחשבות מסוימות התקבעו בתוכנו. אחרי שהוא לא יכול יותר – מבקשים מהילד ללכת ישר ולהגיד מה הוא רואה – ישר, עקום, בפיתולים, ברחוב, בבית – העולם פתוח וגדול, איזה מזל!

מה עוד עושים? מבינים שמערכת החינוך עובדת עם מנגינות מאוד ספורות ואם הילד לא מצליח שולחים אותו לתיקון. זהירות ממתקני תיבות נגינה!

בשיעור הראשון בקורס המורים שלי שיפתח במרץ נלמד איך להשתמש בצעצועים בטיפול רגשי מטאפורי. אתם מוזמנים לקרוא עוד ולהירשם.

רוצים לדעת עוד? בואו להיות חברים של מרכז עננים בפייסבוק

עוד מהבלוג של ettykatz

תצוגה מקדימה

איך (לא) לכתוב סוכה ב-7 שגיאות

אז היתה הכתבה בכיתה, והוא שכח איך כותבים סכך, איך לאיית סוכה. לפעמים ה"מצלמה" בראש לא עובדת, ומשננים בצורה מטופשת, וכותבים שוב ושוב בבית יום לפני ההכתבה, אבל ברגע האמת לא...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

לימודי קריאה ללא סבל

הצעתי לנ. בן החמש וחצי לשחק בספר האותיות. לא! הוא אמר, אני שונא אותיות! גם אני שנאתי אותיות כשהייתי קטנה, עניתי, ולכן המצאתי ספר שילדים נהנים ממנו והוא גם מאוד עוזר לזכור את האותיות. התחלנו לשחק. הוא שרטט באצבע הקטנה שלו...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

לכל ילד מגיע לאכול את הלחם שמתאים לו

בשנים האחרונות הולכת ונחשפת העובדה שלחיטה יש השפעה הרסנית על המוח (אפשר לקרוא על כך למשל ב"המוח הלבן" מאת ד"ר ממט אוז)  - המחשבה על כך שמוצר מזון כל כך בסיסי בעצם יכול להזיק היא מהפכנית ממש. אבל אל דאגה, עדיין לא הפכתי ליועצת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה