הבלוג של ettykatz

מרכז עננים

מפתחת שיטת הסימלול, המאפשרת לרכוש מיומנויות למידה ולפתור בעיות בזיכרון, בשליפה ובהתארגנות, תוך שימוש באמצעים חזותיים. השיטה מאפשרת לילדים עם קשיים פונולוגיים או עם הפרעות קשב ללמוד לקרוא ולהבין את הנקרא במפגשים ספורים

עדכונים:

פוסטים: 50

החל מאוגוסט 2013

אולי לא שמתם לב, אבל בזמן שאתם מתחננים שהילד שלכם ילמד, יקרא, יתרגל, יכין, יסדר, יארגן – הוא מפתח אלרגיה למילים האלה ומסדר לעצמו אטמי אוזניים. ילד עם קשיים נמנע משום שהקשיים מציפים, מפחידים, ונראה לו שלא ניתן להתגבר עליהם. זה לא שאין לו מוטיבציה, זה לא שהוא שקרן. זהו חוסר אונים מול הקושי. אז מה עושים?

08/01/2014

“בחיי, אין שיעורים היום”, “הספקתי הכל בכיתה”, עונה הילד במשיכת כתפיים כשאתם מתעניינים בנעשה בעולמו. אותה תגובה מופיעה גם כשאתם מנסים לשכנע אותו לקרוא כל יום ספר או מתחננים שיתרגל את לוח הכפל. אולי לא שמתם לב, אבל בזמן שאתם מתחננים שילמד, יקרא, יתרגל, יכין, יסדר, יארגן – הילד שלכם מפתח אלרגיה למילים האלה ומסדר לעצמו אטמי אוזניים. הוא בונה חומות הגנה ומבצרים אטומים – הכל כדי שלא לשמוע את המילים החכמות שלכם. כל המילים המלאות בניסיון גולשות  ומחליקות על חומת האטימות שנבנית בקפידה.

אסור לשכוח שילד עם קשיים נמנע משום שהקשיים מציפים, מפחידים, ונראה לו שלא ניתן להתגבר עליהם. זה לא שאין לו מוטיבציה, זה לא שהוא שקרן. זהו חוסר אונים מול הקושי. פחד משתק מול הפערים שנוצרים מול חבריו.

ככל שאתם מדברים, מבקשים, צועקים, מאיימים, מתחננים כך החומה גובהת, מתעבה ומתחזקת. והמילים שלכם לא חודרות דרכה.

בשלב הזה, הורים רבים עוברים לפרקטיקה. לעתים הם מפתחים כישורים של בלש – בודקים מחברות, פותחים יומנים, שואלים את החברים. השלב הבא הוא להפוך לשוטרים, המנסים לתפוס על חם, להוכיח ולהעניש. הגרוע מכל הוא כשהורים מודיעים לילד שנשבר האמון – הם יודעים שהוא שקרן. מכאן העימותים הולכים ומידרדרים.

אז מה השפה הויזואלית מציעה?

אני בונה את מגדל הג’נגה ואומרת לילד שאנחנו הולכים להתערב על משהו, שאם הוא מנצח – הוא יקבל פרס אמיתי שווה ביותר. ההורים, שיודעים מהי משאת נפשו של הילד הולכים על ההתערבות בגדול!

את המשחק אני משחקת לבדי כמעט עד הסוף. אני מוציאה לבנה, לבנה וכל לבנה שאני מוציאה אני מכריזה:

“לא הכנתי שיעורי בית בחשבון ואף אחד לא שם לב!”

אני מוציאה את הלבנה והמגדל לא מתמוטט, ואני ממשיכה:

“גם אמא לא שמה לב…”, מוציאה עוד קוביה ולא קורה כלום, המגדל לא מתמוטט.

“אז מה אם אני לא מתרגל את לוח הכפל, אף אחד לא רואה!”

(אתם כמובן מביאים דוגמאות אמיתיות באבני היסוד של ההימנעות של הילד שלכם)

וכך אני ממשיכה להוציא קוביות ודואגת שהמגדל שלי לא יתמוטט. מותר לי להשתמש בשתי ידיים לאזן ולסדר. עד שאני מגיעה לשלד – השלד שממנו כבר אי אפשר להמשיך כי כל קוביה שאוציא תמוטט את המגדל (שימו לב – במשחק הזה אתם חייבים לנצח!).

ברגע זה מתחילה ההתערבות, ואני אומרת לילד – אם תצליח להוציא קובייה מבלי שהמגדל יתמוטט תזכה בפרס. כל ילד שהצעתי לו את ההתערבות הזו שמח וניסה ואצל כולם המגדל התמוטט. (חוץ מאצל גבריאל, שבהזדמנות אספר לכם איך בתחכום ניצח אותי). מדהים לראות את האמונה ביכולת  העל טבעית שלהם, למרות שההיגיון שקוף וברור. מעניין לראות איך כולם נדהמים מההתמוטטות, מאוכזבים וכמעט תמיד מבקשים עוד הזדמנות ורק אז מופיעה ההבנה שמרגע מסויים זה פשוט בלתי נמנע והכל קורס.

זהו הרגע להסביר שהשקרים העצמיים והתקווה שהכל יהיה בסדר תמיד מתמוטטים באיזשהו שלב. שכשאנו מתאמצים להסתיר את הבעיה ולהימנע מהתמודדות – הבעיה גדלה לממדים שדומים לקריסת מגדל. את  הפערים שנוצרים מרגע מסויים כבר אי אפשר להסתיר.

השלב הבא הוא ההבטחה להיות קרובים, לעזור, לעשות הכל כדי שהמגדל לא יתמוטט.

בכל יום שהילד מבצע את הפעולות הקשות שמהן הוא נמנע עד כה – הוא יקבל קובייה, ואחרי שבנה מגדל בעזרת כל הקוביות שקיבל – כלומר אחרי ימים (כמספר הקוביות )של תרגול, הוא יקבל פרס על המאמץ של בניית מגדל יציב וחזק, פרס על המאמץ האדיר שקשור באי הימנעות.

והכי חשוב – הוא למד את ההבדל שבין להחסיר לבין להוסיף. הוא למד שבנייה היא תהליך יומיומי – כל יום לבנה, כל יום צעד והמגדל צומח.

רוצים לדעת עוד? בואו להיות חברים של מרכז עננים בפייסבוק

עוד מהבלוג של ettykatz

תצוגה מקדימה

איך (לא) לכתוב סוכה ב-7 שגיאות

אז היתה הכתבה בכיתה, והוא שכח איך כותבים סכך, איך לאיית סוכה. לפעמים ה"מצלמה" בראש לא עובדת, ומשננים בצורה מטופשת, וכותבים שוב ושוב בבית יום לפני ההכתבה, אבל ברגע האמת לא...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לימודי קריאה ללא סבל

הצעתי לנ. בן החמש וחצי לשחק בספר האותיות. לא! הוא אמר, אני שונא אותיות! גם אני שנאתי אותיות כשהייתי קטנה, עניתי, ולכן המצאתי ספר שילדים נהנים ממנו והוא גם מאוד עוזר לזכור את האותיות. התחלנו לשחק. הוא שרטט באצבע הקטנה שלו...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

לכל ילד מגיע לאכול את הלחם שמתאים לו

בשנים האחרונות הולכת ונחשפת העובדה שלחיטה יש השפעה הרסנית על המוח (אפשר לקרוא על כך למשל ב"המוח הלבן" מאת ד"ר ממט אוז)  - המחשבה על כך שמוצר מזון כל כך בסיסי בעצם יכול להזיק היא מהפכנית ממש. אבל אל דאגה, עדיין לא הפכתי ליועצת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה