הבלוג של אסתי קירמאיר

אמא בעבודה

הי,הבחור שלצידי זה בעלי מיקי. הילדונת לידי זו נגה, והתינוקת המתוקה זו ענבר בת התשעה חודשים. אלו האנשים הכי קרובים אלי, אבל לאחרונה הם רואים אותי הכי פחות מחצי מדינה - מאז שהחלטתי לרוץ לפרייימריז במפלגת העבודה. בשבועות... +עוד

הי,הבחור שלצידי זה בעלי מיקי. הילדונת לידי זו נגה, והתינוקת המתוקה זו ענבר בת התשעה חודשים. אלו האנשים הכי קרובים אלי, אבל לאחרונה הם רואים אותי הכי פחות מחצי מדינה - מאז שהחלטתי לרוץ לפרייימריז במפלגת העבודה. בשבועות הקרובים, אנסה לתאר באופן רישומי למדי (מקווה שאצליח) איך רצים לבחירות עם שתי פעוטות בבית (טבלת מטפלות!) במה העולם הפוליטי דומה לטיפול בילדים (כולם צריכים תשומת לב ושיכילו אותם) ובמה הוא שונה (בבית את מושלמת ותמיד אוהבים אותך)

עדכונים:

פוסטים: 7

החל מאוקטובר 2012

אחרי שבוע וחצי של פריימריס, אני, מיקי והצוות המופלא שאיתי מגיעים למסקנה חשובה – אם רצים – לא נוהגים. בשביל זה יש את אדיר.

אדיר הוא חבר ועורך דין שהתגייס עד לפריימריס לעזור לנו להניע את העגלה. בשבוע וחצי הראשונים היו לו מיליון תפקידים (גיוס מתנדבים, עריכת פליירים, מיקוד מסרים ועוד ועוד), אבל החל מהשבוע, באופן רשמי, אדיר הוא יועץ ונהג. זה נשמע קצת יומרני, אבל כשצריך לחרוש את הארץ במהלך היום ולטפל בקטנות במהלך הלילה – צריך נהג.חובה נהג!

בימים שצריך להיות בכמה חוגי בית ביום, בכמה מקומות שונים בארץ, כשהטלפון נמצא באופן קבוע על האוזן. אי אפשר גם לנהוג. זה פשוט לא עובד. בפריימריס – צריך משהו שינהג כמעט כמו שבליכוד צריך קבלן קולות.

דוגמא לכך אפשר לקחת מיום חמישי שעבר: אני חוזרת מחוג בית ופגישה עם מתנדבים בבאר- שבע. היה מדהים ומעורר השראה וגם נוגע ללב כשפתאום אני רואה חבר ששירת איתי בנח”ל נכנס לחדר ומצהיר שהוא הולך לרכז את יום הבחירות בבאר-שבע

אני חוזרת הביתה בשתיים בלילה. עייפה אך מרוצה. מיקי והבנות ישנים. אני מתארגנת ומפנטזת על שינה של ארבע שעות רצופות. אחרי שעה אנחנו מתעוררים, ענבר לא מרגישה טוב. היא בוכה ויש לה חום. במקביל, כאילו יש ביניהן קשר קוסמי כל שהוא, גם נגה מתעוררת בוכה – היא רוצה אלינו למיטה.

מיקי מחליט לקחת את ענבר לבטרם (רפואה דחופה) אני נשארת להרדים את נגה.

בארבע מיקי וענבר חוזרים. הוא רגוע זה רק ווירוס. יש לנו שעתיים של שינה עד שהבנות מחליטות ששעה שש זה זמן טוב להתעורר.

למרות העייפות, השעה הראשונה של היקיצה היא שעת הזהב שלי ושל הבנות: זמן צרוף של שיחות ומשחקים. שניה לפני שמתחילים להתארגן לגנים, לעבודה, לפריימריס, רגע לפני שמכניסים את העולם פנימה – אנחנו נשארות בעולם משלנו – עולם שהוא האושר בהתגלמותו.

בערך בשבע, קם לו על רגליו גם עולם הפריימריס ומשבע ורבע הטלפונים לא מפסיקים לצלצל.

מיקי יוצא לעבודה (כי מישהו צריך להמשיך להביא משכורת הביתה) ובשלב הזה, כל כישורי המולטיטאסקינג קורסים – ואני מגיעה לשעה אחת עשרה וחצי עם שתי בנות לבושות ומתוקתקות שאוטוטו אמורות היו לצאת לגן – אבל אוטוטו כבר צריך יהיה לחזיר אותן.

בשלב הזה אני מחליטה באופן חד צדדי ולא דמוקרטי לא לקחת את נגה וענבר לגנים אלא הישר לאמא של מיקי שהתנדבה לשמור עליהן היום.

כמובן שדווקא ביום הזה, מכל הימים בעולם, נגה נזכרת שהיא כל כך אוהבת את הגננת וחייבת עכשיו להיות בגן. כי הרי להר רגשות האשם שלי על תקופת הפריימריס צריך להוסיף את הדובדבן שבקצפת – בימים טרופים אלו הבת שלי מעדיפה את הגננת.

למזלי, בשלב זה בדיוק מגיע אדיר להציל אותי ולהיות גננת מחליפה לחצי שעה של סידורים אחרונים.

סוף סוף ארבעתינו באוטו, בדרך להורים של מיקי – נשיקות לבנות ומשם להמשך דהירת הפריימריס.

Here I come!

עוד מהבלוג של אסתי קירמאיר

תצוגה מקדימה

סבתא בעבודה

מאחורי כל אמא שרצה לפריימריז יש אמא. אמא שלי החליטה לעבור להתגורר אצלנו בסלון השבוע כדי לעזור לנו כמה שאפשר. בעיקר לעזור לבנות לזכות ביותר סבתא בימים שיש פחות אמא. אמא באה...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

מיידלע

שתי שאלות חוזרות על עצמן המון לאחרונה. שתיהן מעצבנות באותה מידה. הראשונה היא – "אז איך את עושה את זה?" זו שאלה מעצבנת כי היא מקפלת בתוכה תחושת אשמה – את אמורה לעשות דברים אחרים, ואם הצלחת להכניס ריצה לפריימריז ללו"ז - זה ככל...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

אהבה זה כואב

כבר ארבעה ימים שאני לא ישנה בבית. כשצריך להיות בשמונה מקומות ביום אחד – אז קורה שמשתלם יותר לישון אצל חברים או אצל ההורים כדי להספיק להיות בעוד שמונה מקומות ביום הבא. אלו...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה