הבלוג של אלינור דפני

סטודיו דפני

עדכונים:

פוסטים: 2

החל מספטמבר 2019

תחשבו על סיטואציה: אשה בת 40 אמא לשלושה ילדים, שתכננה את הטיול להודו במשך חצי שנה יושבת על מדרכה בלב רישקש ובוכה. מצליחים לנחש למה?

30/10/2019

אני וחברות

אני וחברות

כדי להבין את התשובה הזאת אתם צריכים קצת רקע, להבין מה הביא אותי לעבור את המסע הזה, המסע משנה חיים שעברתי.

לפני שנה וחצי החלטתי לצאת מהאיזור המוכר שלי, הנוח והידוע ולצאת למסע לטיול בהודו. פעם ראשונה במזרח. לגמרי לא הבנתי מה אני עושה שם ולמה אני צריכה את זה בכלל?

ההבנה שהחיים קצרים הביאה אותי לקבל החלטות. תקראו לזה משבר גיל ה 40, תקראו לזה אוהבת אתגרים תקראו לזה מחפשת ריגושים בשורה תחתונה – הכל נכון.

אני אמא לשלושה ילדים כמו שכבר סיפרתי רומי תמיר, שגיא והילד הגדול בעלי יריב.

צילום: ניסן סבה

צילום: ניסן סבה

לכולם ללא יוצא מן הכלל יש הפרעות קשב בדרגה כזאת או אחרת. התמודדות יום יומית שדי מוציאה אותי מהכלים (והשפיות) מדי פעם.

למדתי במשך השנים שאני חייבת לרשום ה.כ.ל אחרת לא אוכל להכיל את כל המידע שאף אחד בבית לא זוכר . אין לי מספיק מקום בהרד דיסק במוח וככה התחלתי לנהל את חיי על גבי פתקים בטלפון . פתק של בנק רעיונות לטיולים בשבת,  בנק רעיונות מה להכין ארוחת ערב, מטלות למחר, מתכונים מומלצים ועוד רבים. אחד הפתקים שעשיתי היה יעדים לשנה הבאה,  בתור חובבת טיולים בארץ ובחו”ל אחד היעדים היה לבקר כל שנה ביעד אחד או שניים לפחות , יעד חדש שטרם ביקרתי בו.  ככה זה נראה:

פתק

הרשימה הזאת כללה יעד במזרח. כמו ציינתי שאני מחפשת לצאת מהקופסה- אז הודו נבחרה. למה לצאת מהקופסה? כי אני אחת מהיותר סטריליות שאתם יכולים לדמיין, לא נעים לי להודות אבל אני מהנשים שבמזוודה משאירה מקום לבקבוק אקונומיקה. כמובן שהודו וסטריליות לא הכי הולכים יחד וזה מתכון לאתגר אמיתי .

עכשיו אתם כבר מתחילים להבין למה בשעה הראשונה שהגעתי לרישקש התחלתי לבכות? פרות צעדו לידי, רעש בלתי נסבל של צפירות יחד עם כל מה שמדמיינים שחושבים על הודו גרמו לדמעות לרדת. חלק מהמחשבות שעברו לי בראש זה למה לא תאילנד , זנזיבר או הבהאמס מה חשבתי לעצמי? למה עזבתי עסק והוצאתי את החנות שלי לחופשה? עד שאת חוגגת 40 וכולם מפרגנים לך בחרת יעד כזה? אלו רק חלק מהמחשבות אבל מהר מאד עצרתי והחלטתי שאני אהנה כך או אחרת אמצא את הטוב הזה שכולם מדברים עליו. שאעשה מהלימון לימונצ’לו ואשתכר עד שאשכח איפה אני.

שבועיים וחצי בלי מחשבות על עבודה דיאטה או כושר. התנתקות מוחלטת והתמודדויות לא פשוטות הביאו את הטיול הזה למסע משנה חיים.  לחלק מהתובנות הגעתי גם חודשים אחרי שחזרתי . אני קוראת לו מסע משנה חיים כי אתה לומד להסתכל על המציאות שלך אחרת. אתה לומד להעריך את המשפחה שלך, הבית שלך, המדרכות הנקיות בעיר ואת העירייה שמפנה זבל באופן קבוע. בכל זאת אני רוצה קצת לפרט לכם קצת יותר לעומק מה התובנות שלי:

  • ערכים- תמיד דגלתי, האמנתי, לימדתי ומלמדת את ילדיי מהי צניעות. באחד מהימים בהודו הגעתי לעיירה קטנה ועברתי על פני בית ספר. מחוץ לגדר ראיתי את הילדים משחקים . צוחקים ומשתוללים בדיוק כמו הילדים שלנו בבית . רק שהם שיחקו עם כדור מפונצ’ר ובלוי. לא עניין אותם הם פשוט שיחקו להם בהנאה. כמה חודשים לאחר שחזרתי מהמסע בני חגג יום הולדת וביקש מתנה – כדור חדש. על פניו בקשה לגיטימית ואז לרגע הסטתי את מבטי הצידה וראיתי את סל הכדורים החדשים ששוכב בפינת החדר. הסברתי לבני שלא ארכוש לו כדור חדש ליום ההולדת. שיתפתי אותו ושיקפתי לו את דעתי והוא הבין ומיד הסכים איתי.

 

  • הכל אפשרי- לפעמים אנחנו לא מכירים את היכולות שלנו, יכול להיות שלא התעמתנו עם מצבים או סיטואציות מורכבות. בטיול להודו למדתי משפט שאומר סאב קוץ’ מילגה . הפירוש הוא שהכל אפשרי. ככה ההינדים מאמינים והם צודקים. יש שפע בעולם גם בעסקים גם בהצלחות שלנו רק צריך להושיט יד ולגעת. לא תמיד הדרך קלה או מהירה אבל אפשרית. בנתיים השלתי 15 ק”ג ממשקלי בתפריט מאוזן ובריא , קידמתי את העסק שלי ועברתי את היעדים שהצבתי לי. בחרתי להצליח כי באמת שהכל אפשרי.

 

  • איכות חיים - רוב הזמן אנחנו מתלוננים. על הממשלה, הפרנסה, החיים, הלחץ, העומס ועוד. בהודו אתה רואה אשה סוחבת את הכביסה לבאר הקרובה ושרה. אתה רואה איש שסוחב משא כבד על הגב ומחייך בלי שיניים . אתה יכול לראות משפחה של 6 נפשות הולכת מרחקים ברגל וצוחקים כל הדרך. אין להם ועדיין טוב להם. מבחינתי זה היה אושר גדול לחזור הביתה, פגשתי את רמת החיים שלי והרגשתי שאני עשירה. יש לי מיטה זוגית מפנקת ומקלחת חמה , בריאות ואוכל טעים , פרנסה וחוגים.                 את האמת מה צריך יותר מזה?

אני ונילי חוגגות 40 בהודו

אז מה יהיה בבלוג שלי? קצת טיפים על טיולים בעולם, בארץ, טיפים על סדר וארגון. אשתף מעולמי כעצמאית כאמא וכאשה שרוצה להגשים את עצמה כמה שיותר. מקווה שיהיה מעניין . נשיקות אלינור

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של אלינור דפני

תצוגה מקדימה

איך נסורת, עצים וריח הלכה גרמו לי לצאת מהשגרה להרפתקה חדשה?

כעובדת בחברת סלולר הקשר ביני ובין נגרות היה מקרי בהחלט.  4 שנים בנגרייה המשפחתית שלנו, "נגריית דפני", גרמו לי להתאהב בעולם כל כך שונה ומעניין מהעולם שהכרתי עד אז. יריב בן זוגי הקים את הנגרייה ואני - פשוט נסחפתי...

תגובות

פורסם לפני 4 ימים

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה