הבלוג של ארז עמירן

מידות רעות

מעצב אופנה, מרצה ב"שנקר", מנחה ויועץ למעצבים, מאייר וכותב.

עדכונים:

פוסטים: 201

עוקבים: 181

החל ממאי 2011

שבועיים בלי. אני יודע, מה זה לעומת הנצח? אבל כמי ששכח כבר איך זה בלי סיגריה בפה, אני לגמרי מעריץ את עצמי.

16/09/2014

סיגריה, אני לא זוכר את עצמי בלעדיה. מאחר שלא התחלתי לעשן בגיל שנתיים, אני מניח שמישהו מחק לי את הזכרונות-טרום-עישון. בכל אופן – אני זה אני עם סיגריה בפה. זה החמצן שלי, הקביים, דוקרן הקרח, ומגנט הכוסיות הפרטי שלי. הכל במקל אחד לבן ומעלה עשן. (אמא לא הניקה אותי, אני אפסיק = אני אשמין, אוהב את הטעם… תירוצים יש כמו עשן בקופסת הזכוכית למעשנים בנתב”ג). בקיצור -  תמיד עישנתי, והרבה.

כמה תמיד? כמה הרבה? – ובכן, 35 שנים, קופסא וחצי ביום, רצוף. במילים אחרות “שלום, קוראים לי ארז ואני מכור לניקוטין, עבד לטבק, זונה של האצבע השישית ביד שמאל. יש לך אש?”

ואז הגעתי לסדנה של אלן קאר  ”להפסיק לעשן בדרך הקלה”. הגעתי לשם כמו שאני מגיע לכל מקום חדש – עמוס בסקפטיות, מלא בהתנגדויות-מראש, עם קופסת סיגריות בהיכון בכיס האחורי.

אחרי שש  וחצי שעות יצאתי משם ומאז אני לא מעשן.

כששואלים אותי איך ולמה ומה בדיוק קרה שם, אני מתבדח ואומר ש”אני יכול לגלות לכם, אבל אז אצטרך לירות לכם בראש”. אבל האמת היא שאני לא ממש יודע. לא היה שם וודו, ולא לחשים והשבעות, לא קסמים ולא היפנוזה. רק הרצאה שעסקה בהיעדר היתרונות שבעישון ונמנעה מההתרכזות המקובלת בנזקים הידועים של העישון, מנחה כריזמטית ורהוטה עם איזון סביר בין “הייתי במקום שלכם” לבין “ראיתי את האור”, וגם –  כורסאות עור מתכווננות ומפנקות עם הדום לרגליים (הכי-שיחוק), סנדוויצ’ים (לא-משהו) והפסקות עישון נדיבות מדי שעה.

אה כן, וגם קבוצה של מכורים כמוני. טיפוסים שונים ממקומות רחוקים, שלמשך חצי יום תפקדו כאחי לנשק, ולגביהם הרגשתי אחווה משפחתית נדירה בכנותה, שהתפוגגה כלא הייתה, דקה מהיציאה.

מה עבד שם? הכל ביחד, או דבר זה, או אחר, כאמור, אני לא באמת יודע. רק דבר אחד ברור לי – יצאתי משם ולא הדלקתי את הסיגריה של “אחרי ההרצאה”. ונכנסתי לרכב ולא הדלקתי את הסיגריה של “התנעתי את האוטו”. וגם לא את זו של “עצרתי ברמזור”, “נכנסתי הביתה”, “שתיתי לי קפה”… בקיצור – לא הדלקתי סיגריה.

מה שכן – שלושה ימים הסתובבתי עצבני-אש, אם למחזור היה מחזור, זה מה שהייתי. פקעת של זעם רותח על הכל ועל שום דבר. וזו הזדמנות טובה להתנצל בפני המוקדנית של הוט ונציגת שרות הלקוחות של סלקום איתן שוחחתי באותם ימים וגרמתי להן לבכות- “זה לא אתן, זה אני”.

עברו מאז שבועיים. אמרו לי בסדנה שאנחנו, המעשנים, בוחרים רק שתי סיגריות בחיים שלנו – הראשונה והאחרונה. כל הבין-לבין הן סיגריות שאנחנו מעשנים מתוך ההתמכרות שלנו.

אני לא יודע אם זה לנצח, אני לא בטוח אפילו בקשר למחר. אבל את הבחירה בסיגריה האחרונה, עשיתי.

man smoking a no-smoking sign

עוד מהבלוג של ארז עמירן

תצוגה מקדימה

מפוטר

ההחלטות הלא מושכלות שעשינו ב-אייטיז (וואי, אופנה, עולם הזוהר, מגניב!!) חוזרות עכשיו לבעוט לנו בתחת. אז זהו. אחרי 14 שנה בהם הייתי המעצב הראשי של FIX    וחשבתי שהעולם מורכב...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

ה-רשימה. דברים שאת חייבת בארון (וכמה שלא)

אז הנה, בלי הקדמות, השמינייה שאי אפשר בלעדיה. לשנן, להפנים, לבצע. וכן, זה יהיה במבחן. חייבת בארון ג'ינס שווה – להשקיע!! אחד כזה טוב, של חברה מוכרת (לא, לא ביזל, לא ליגייס, ולא...

תצוגה מקדימה

המהפח

התכנית הכי מיותרת בארץ (נו, טוב, יחד עם "איט גרלס" הנלעגת שנותנת פייט ראוי ב'הוט') חוזרת לסיבוב נוסף. הפעם בניצוחה של יעל-בר-זוהר וכפילת אשת ראש הממשלה הלא היא סנדרה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה