הבלוג של ארז עמירן

מידות רעות

מעצב אופנה, מרצה ב"שנקר", מנחה ויועץ למעצבים, מאייר וכותב.

עדכונים:

פוסטים: 201

החל ממאי 2011

קחו את אביב גפן, הצמידו לו מבטא פולני כשר, שכפלו, וקיבלתם את שורת הדודות הנרגנות והמרות שמסובות אצלנו אל שולחן הסדר, וידועות בכינוין -אצלנו בלודג’…

19/08/2014

אחרי “הפסקה לצורכי מלחמה” כפויה, מסיימת העונה השלישית של “דה וויס” את שלב האודישנים ועוברת אל קרבות הראש-בראש. אז אכן, יש שם כמה ששרים יפה, וכמה ששרים ממש-יפה, אבל גם הפעם, אין ספק, מדובר בסך הכל בתפאורה מתחלפת למופע היחיד של אביב גפן.

(אגב, מי היה מופתע כמוני לגלות שהיו כבר שתי עונות? ומי יכול לנקוב בשמו של המנצח מהעונה הקודמת? בין הפותרים נכונה לא יוגרל חוזה הקלטה)

מאחר שהים הוא אותו הים והזמירים הנרגשים הם אותן הציפורים, הדבר היחיד שיוצר עניין, מסוים, בתכנית, הוא  משפחת ה”מנטורים”

אז יש את האבא טוב הלב – שלומי שבת, האמא , מפעל הקלישאות החייכני – שרית חדד, הדוד המוזר עם השיער-על-הפנים – מוש בן ארי, והילד המרדן אביב גפן.

אביב - מנטורים

הדינמיקה בתוך המשפחה הלא לגמרי מתפקדת הזו, בואו נודה, היא מהסוג המשעמם-פלוס. ההורים והדודים מתמחים בפיזור משפטים חסרי משמעות הנאמרים באינטונציה נלהבת. וזה בסדר גמור כי התכנית הזו כולה היא חסרת משמעות. בעיקר בכל הקשור לשינוי פני המוזיקה הישראלית או לסיכויי ההצלחה המשוערים של המתמודדים. כך שגם העימותים המבוימים בין ה”מנטורים” , כמו קמפיינים השיווק ל”נבחרת” זו או אחרת, הם חסרי משמעות באותה מידה. אפס המשמעות הוא שהופך את כל המופע הזה לגרסה הטלוויזיונית של צפייה בסיד מתייבש על הקיר.

מי שאמור לתת צבע וחיים לכל העסק הוא אביב גפן. זה שלכאורה בועט, לא מתנחמד, אומר את אשר על לבו “בלי חשבון” וגם לא מהסס לעקוץ את הזכיינית שמבארה הוא שואב את מימיו.

אלא מה – הילד הרע בועט ב’כאילו’. הרי הוא עצמו, בתוקף תפקידו בתכנית, חלק מה”מאפיה התאגידית” אותה הוא מבקר.  זחיחות היא לא שום סוג של מחאה (ותשאלו את יאיר לפיד)

כך, מה שנותר לו זה בעיקר להתרשע בחוסר חן ובפרצוף נרגן – זו מזייפת, זה לא מדייק, ההיא מתאמצת… ובכלל, משעמם לו, נורא. אף אחד לא באמת “מעיף לו את התחת” ולכן, כנראה, הוא בוחר להצמיד את התחת אל פרצופו, פרצוף תחת.

לאורך הבהייה הלא-מתפעלת במפעלות אביב גפן לאורך התכניות, הלכה וגברה בי תחושת אי נוחות, משונה ועם זאת מוכרת להפליא.

ולפתע הבנתי – מדובר בהעתק מדויק של ארוחת סדר פסח בבית של סבתא שלי. בלי שרית, מוש, ושלומי, כי פרענקים לא מוזמנים לשולחן האוכל של סבתא, כמובן, אבל אביב-גפנים יש לנו שם בשפע. קחו אותו, הצמידו לו מבטא פולני כשר, שכפלו, וקיבלתם את שורת הדודות הנרגנות והמרות שמסובות אצלנו אל שולחן הסדר, וידועות בכינוין “אצלנו בלודג’…”.

הזעפנות המרושעת של אביב גפן היא לא אחרת מאשר שדרוג פוטוגני של “מי מגיש מרק בצלחות כאלה?”, “הגפילטע שלי הרבה יותר טובים”, “תיזהרי על השמלה הלבנה שלי, ו”תרחיקו ממני את הילד, עכשיו!”

אלה נשים שהפכו את ה”אני לא מרוצה” לדרך חיים, שהתבלין היחידי שהן מכירות הוא לענה, וניזונות מבוז לכל מה שהוא לא הן. ו-הנה, הופה, אביב גפן הפך להיות בשר מבשרן.

עכשיו, כשאביב גפן הפך באופן רשמי לקוזינה שלי מחיפה, אני מרגיש ב”דה וויס” הרבה יותר בבית. פתאום הכל ברור ומוכר. הטרוניות, הביקורת, המרר המכלה-כל, הם רק עוד אבן בחומה הנקראת “המשפחה שלי”, וכולנו יודעים שאסור לכעוס כי “לדודה היו חיים לא קלים, עם כל השואה וזה”

הנה, רק אתמול, כשאביב טען שהמתמודדת חורקת לו באוזן וממש לא נעים לו, צעקתי לו מהכורסא “פחחח זה כלום. אני ישבתי אצלם חצי שעה, כוס מים לא הציעו לי, כוס מים”

אביב-3

“לזה את קוראת קציצות??! – אבנים!”

עוד מהבלוג של ארז עמירן

תצוגה מקדימה

מפוטר

ההחלטות הלא מושכלות שעשינו ב-אייטיז (וואי, אופנה, עולם הזוהר, מגניב!!) חוזרות עכשיו לבעוט לנו בתחת. אז זהו. אחרי 14 שנה בהם הייתי המעצב הראשי של FIX    וחשבתי שהעולם מורכב...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

ה-רשימה. דברים שאת חייבת בארון (וכמה שלא)

אז הנה, בלי הקדמות, השמינייה שאי אפשר בלעדיה. לשנן, להפנים, לבצע. וכן, זה יהיה במבחן. חייבת בארון ג'ינס שווה – להשקיע!! אחד כזה טוב, של חברה מוכרת (לא, לא ביזל, לא ליגייס, ולא...

תצוגה מקדימה

המהפח

התכנית הכי מיותרת בארץ (נו, טוב, יחד עם "איט גרלס" הנלעגת שנותנת פייט ראוי ב'הוט') חוזרת לסיבוב נוסף. הפעם בניצוחה של יעל-בר-זוהר וכפילת אשת ראש הממשלה הלא היא סנדרה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה