הבלוג של ארז עמירן

מידות רעות

מעצב אופנה, מרצה ב"שנקר", מנחה ויועץ למעצבים, מאייר וכותב.

עדכונים:

פוסטים: 201

החל ממאי 2011

להיות טרנדי הפך למטרד נוראי, לעול. וגרוע מזה, הפך אותנו, המתעדכנים הסדרתיים, לטרחנים בעצמו. אולי לא צריך לרדת מהרכבת הדוהרת הזו, אבל כן, להאט.

22/10/2013

איור – ארז עמירן

***

אם פעם היינו יכולים לתפוס את רכבת הטרנד, לנמנם קצת בין התחנות, לרדת בעפולה כדי לקנות חצי קילו גרעינים שחורים ולחזור בלי שאף אחד ישים לב, הרי שהיום, כדי להיות מעודכנים, אנחנו נזקקים לחללית צמודה. לא בגלל שהטרנדים נהיו חייזריים (בעצם, גם) אלא בגלל שאיבדנו כל יכולת לעקוב אחרי השינויים האינסופיים.

הטכנולוגיה ניצחה אותנו, השאירה אותנו מאחור, עם הלשון בחוץ ועם “השחור החדש” שעוד דקה יהפוך ל”ורוד של אתמול”.

“להיות מעודכן” הפך למטרד נוראי, לטורח. וגרוע מזה, הפך אותנו, המתעדכנים הסדרתיים, לטרחנים בעצמו.

פעם, הכל היה פשוט וברור יותר. האמנו שיש באיזה מקום על הגלובוס (נגיד בפריז) כת מורמת מעם של אנשי סמכות בתחום האופנה הם מחליטים מה “נכון” ומוציאים הודעה מסודרת לתקשורת.

היום יש ירחוני אופנה, ואתרים מקוונים, ובלוגים של פקאצות (“מאמם, חייבת כזה !!”), ופאשן טי-וי, וערוץ האופנה הישראלי (שאני לא אתחיל לדבר על העולב המחפיר והעילג הזה…), ופייסבוק, וטוויטר ומה-לא.

זאת אומרת – עדיין אומרים לנו מה ללבוש, אבל במקהלה קקפונית ולא מסונכרנת ששולחת אותנו לאלף עזאזלים רק כדי להבין “אז, חולצות-בטן, כן או לא ?”

על הדרך, איבדנו את משמעות מושג ה”טעם טוב”. בעולם נטול הירארכיות, איש אינו מבחין עוד בין “יפה” ל”מכוער”, בין “נמוך” ל”גבוה”, בין “נכון” ל”טעות איומה”.

אז נכון, מדובר ברעיון דמוקרטי להפליא, אבל בפועל, כל אידיוט שעבר בחייו ליד חלון הראווה של קסטרו מנפק לתקשורת רשימת מותר ואסור, ועכשיו לך תבנה עם זה מדינה (או מלתחה).

אין ספק שלהיות טרנדי, זה עסק משעבד, שגוזל ים של אנרגיות ואוקיינוס של ממון. ובעיקר משאיר אתך תמיד בתחושה מפוספסת של מי שמדדה בצליעה אחרי סוס דוהר.

מצד שני, אני האחרון שיקרא לסרבנות אופנה. מבחינתי, אלה ש”לא אכפת להם איך הם נראים”, שהפכו את המוזנחות לאידיאולוגיה (או שהם “רוחניים” מכדי לשים לב לצבע הלא תואם של הגרביים) הם צידו השני, הזהה (והמעצבן לא פחות) של קורבנות האופנה שמאמצים ‘לוק’ של “ככה אמרו”.

אז מה הפתרון ?

לדעתי – ההתייחסות לרכישות אופנה צריכה להתבסס על הפורמט הפולני המוכר, ההוא שסבתא שלי בנתה עליו אימפריה מורכבת מחלקים שווים של אשמה ובושה – “בשביל מה לך ?”

השאלה התמימה-לכאורה הזו נועדה לגרום לך לחפור בתוכך וללמוד להבדיל בין צורך אמיתי לבין ריצוי הזולת.

אם אתה צורך אופנה כי נעים לך, יפה לך, עושה לך טוב – אחלה.

אם זה נועד להזין את הדימוי העצמי העאלק-מתוחכם שלך, מבית היוצר של “הביטו בי – אני איש השעה, אנין ומבין, ממותג במידה, אך מטפח מהצד גם סגנון אישי…” אז באמת, חבל על הכסף.

עוד מהבלוג של ארז עמירן

תצוגה מקדימה

מפוטר

ההחלטות הלא מושכלות שעשינו ב-אייטיז (וואי, אופנה, עולם הזוהר, מגניב!!) חוזרות עכשיו לבעוט לנו בתחת. אז זהו. אחרי 14 שנה בהם הייתי המעצב הראשי של FIX    וחשבתי שהעולם מורכב...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

ה-רשימה. דברים שאת חייבת בארון (וכמה שלא)

אז הנה, בלי הקדמות, השמינייה שאי אפשר בלעדיה. לשנן, להפנים, לבצע. וכן, זה יהיה במבחן. חייבת בארון ג'ינס שווה – להשקיע!! אחד כזה טוב, של חברה מוכרת (לא, לא ביזל, לא ליגייס, ולא...

תצוגה מקדימה

המהפח

התכנית הכי מיותרת בארץ (נו, טוב, יחד עם "איט גרלס" הנלעגת שנותנת פייט ראוי ב'הוט') חוזרת לסיבוב נוסף. הפעם בניצוחה של יעל-בר-זוהר וכפילת אשת ראש הממשלה הלא היא סנדרה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה