הבלוג של ארז עמירן

מידות רעות

מעצב אופנה, מרצה ב"שנקר", מנחה ויועץ למעצבים, מאייר וכותב.

עדכונים:

פוסטים: 201

החל ממאי 2011

בציבוריות הישראלית יש גבר אחד שממש יודע להתלבש. הוא בן 90 וקוראים לו שמעון פרס. כל השאר – מדבר שממה.

16/10/2013

בציבוריות הישראלית יש גבר אחד שממש יודע להתלבש. הוא בן 90 וקוראים לו שמעון פרס.

כל השאר – מדבר שממה.

בכלל, כעם, יש לנו נטייה לקז’ואל כסגנון מועדף וחשיפת אחוזים גבוהים של עור אנושי (טוב, הגיוני באקלים המורכב מ-12 חודשי קיץ ומאה אחוזי לחות נצחיים), ועוד איזה סוג של “רעש”, שגם הוא משמש בבואה של “ישראליאנה” קולנית וקצרת רוח.

כשמדובר בגברים ישראליים, מצטרף לזה “פטור” גורף מהתעסקות מלבושית. היי, אנחנו “עם על חרבו”. זה מספיק, לא?

לרוב הגברים יש דילמה מובנת – התעסקות ב”איך אני נראה” ו”מה אני לובש” מקטלגת אותך קטגורית כ”הומואי”.

כאילו העמידה מול הראי לצרכי התבלטות בין הטי הירוקה למכופתרת השחורה , היא המסלול הישיר לגן העצמאות. ואם יש לך יותר משלושה זוגות נעליים (שאף אחד מהם אינו עשוי פלסטיק) אזי חזקה עליך שאתה יודע על-פה את שמות כל זוכי האירווזיון לדורותיו.

לא מעט גברים שאוהבים להתלבש נאלצים (מטעמי מבוכה עצמית) לרדת למחתרת. הם רוכשים פרטי וינטג’ נדירים ב-אי ביי אבל בסוף הולכים על אופציית “זרקתי על עצמי משו” (ברוב המקרים זה נגמר בטי שרט של סיום קורס חובלים מחזור כ’ד שולתתתת).

יש להם בארון שלוש חליפות של הוגו בוס שעדיין ממתינות ל”אירוע המתאים” (כנראה הלוויה. שלהם) כי לכל האירועים הם מוצאים את עצמם, איכשהו, מגיעים עם הג’ינס והטי השחורה. העיקר שלא יחשבו שהם “כוסית שמתעסקת בשטויות” .

ועדיין זה עדיף מבחינתי על מי שקרא, נגיד ב”לאישה”, וגם האמין שמטרו-סקסואל זו לא פיקציה של ירחוני אופנה ומעצבים מיואשים אלא ממש מישהו שחי ונושם וקונה בגדים וקרמים לפנים .

מר “אם בקהאם יכול…” החליט שהוא-הוא הגבר החדש והתוצאה היא מה שקורה כשפסטיבל של טעם רע פוגש את הדיילת “אני מתפרנסת מעמלת מכירות” של סופר-פארם.

או במילים אחרות – חזה מרוט, גבות עשויות, טבעת חותם, חולצה פרחונית פתוחה עד קו המפשעה (גזום גם הוא) ומכנסי צינור צמודים שמודיעים מראש לא רק מה הגודל שלך אלא גם לאיזו דת נחתכת בינקותך.

להתעלם מאופנה או להתאבד עליה הם שני צדדים של אותו מטבע. המשותף למתעלם ולמתאבד הוא הקיצוניות.

הראשון חושב שממילא השילוב של הגות-בשקל שהוא סוחב אתו מ”המזרח” יחד עם שער החזה המסולסל וה-הו-כה-גברי שלו – מספק בהחלט, אז למה לטרוח בזוטות לבישות.

השני חושב שאיסוף קלישאות אופנתיות מבית היוצר של “ערוץ החיים הטובים” מוסיף לו נקודות בדרך לכיבוש המין הנשי כולו.

בשני המקרים, התוצאה הוויזואלית אנינה כמו עץ אשוח בערב כריסטמס.

ומה עוד יש לנו?

ובכן תכירו את “אמא קונה לי בגדים”, את “אני עיור צבעים”, את “אני ואחותי חולקים ארון משותף” (וגם חבר משותף, כנראה) וכמובן את “למה לקנות אדידס אם אפשר לקנות אדידוס- ולשלם חצי” (הידוע גם בכינויו “אבא שלי”).

אלה ואלה (וגם אלה) חולקים תכונה משותפת אחת – חוסר יכולת מוחלט להתאים את בגדיהם למבנה גופם .

ולכן – לנצח תבצבץ הכרס מתחת לחולצה הקצרה-צמודה מידי, ובד לייקרה יימתח על חזה נפול, וגופיות תחשופנה יותר מדי בשר ויותר מדי שיער.

עוד מהבלוג של ארז עמירן

תצוגה מקדימה

מפוטר

ההחלטות הלא מושכלות שעשינו ב-אייטיז (וואי, אופנה, עולם הזוהר, מגניב!!) חוזרות עכשיו לבעוט לנו בתחת. אז זהו. אחרי 14 שנה בהם הייתי המעצב הראשי של FIX    וחשבתי שהעולם מורכב...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

ה-רשימה. דברים שאת חייבת בארון (וכמה שלא)

אז הנה, בלי הקדמות, השמינייה שאי אפשר בלעדיה. לשנן, להפנים, לבצע. וכן, זה יהיה במבחן. חייבת בארון ג'ינס שווה – להשקיע!! אחד כזה טוב, של חברה מוכרת (לא, לא ביזל, לא ליגייס, ולא...

תצוגה מקדימה

המהפח

התכנית הכי מיותרת בארץ (נו, טוב, יחד עם "איט גרלס" הנלעגת שנותנת פייט ראוי ב'הוט') חוזרת לסיבוב נוסף. הפעם בניצוחה של יעל-בר-זוהר וכפילת אשת ראש הממשלה הלא היא סנדרה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה