הבלוג של ארז עמירן

מידות רעות

מעצב אופנה, מרצה ב"שנקר", מנחה ויועץ למעצבים, מאייר וכותב.

עדכונים:

פוסטים: 203

עוקבים: 185

החל ממאי 2011

לרוב אתה כותב שהסקיני מת אבל-לא-באמת, שהסתיו שייך למשבצות ושהשחור הוא השחור החדש. שלושה קוראים מהנהנים בהסכמה, אחד שואל אם סקיני זה הגבינה החדשה ששטראוס הוציאו לשוק. אבל פעם ב. ואחד למיליון, פתאום למילים שלך יש כוח. וזה לא משנה אם זה כי גרמת למישהי לקנות שמלה, אם הצחקת מישהו עצוב, או חשפת בכיר מתעלל. עשית שינוי.

03/10/2013

למה בלוגר?


1- תרנגול בלול

הכי שווה להיות בלוגר-גבר בפלטפורמה שמאוג’נדת נשית. בעיקר אם אתה, ככותב, מתפקד כמיעוט נרדף, חוח בין השושנות.

זה גם מסג’ נצחי לאגו וגם מאפשר לך להקים קול צעקה (“הלאה הדרת הגברים”) כשהמערכת מסרבת להתיישר לפי מדד החשיפה הראוי לך בעינייך.

2- צומי

באין לך במת תיאטרון אמיתית לצאת ממנה אל שטף מחיאות הכפיים של קהל מעריץ, הבלוג הוא הדבר הכי קרוב לזה. מי שהעביר את חייו בתחושה עזה של מחסור בתשומת לב (אמא לא הניקה אותי) – זה המקום לחוויה מתקנת.

3- השמיע קול

יש לך המון דברים חשובים להגיד לעולם, במקרה נודע לך וממש דחוף לך לשתף, או – איך יאיר לפיד יתפקד בלי שתגיד לו בדיוק מה לעשות (נגיד, “די כבר עם הג’ל הזה”, או “הנח לקצבאות הזיקנה”))

בקיצור – הזדמנות להשמיע קול בלי קריאות ביניים, בלי “אני לא הפרעתי לך – אתה אל תפריע לי”, בלי לעשות חשבון לאף אחד.

4- למי יש הכי גדול

למדוד לעצמי את הרייטינג דרך לייקים וצפיות זו המקבילה הוירטואלית לתחרות “למי יש יותר גדול” במלתחות של מכון הכושר.

אולי זה לא ממש מכובד (ואפשר להגיד פאתטי) אבל הייי, עדיף לספור ולהודות מאשר לספור ולהגיד “מצעד?? מה זה?”

5- קהילה

נכון, גם ברחבי הפייסבוק וה-וואטס-אפ מתקבצות להן קבוצות, רק שאלה נתפרות ונפרמות על בסיס יומי, בעיקר מדובר בקואליציות המוקמות לצורך שנאה משותפת, רק כדי להתפרק למחרת מול אויב חדש.

כאן זה אחרת. אני לא אגזים ואומר “משפחה” (הפרטית שלי היא רב והותר), אבל קהילה, כן. ולפעמים ה”אלה שכותבים על אוכל” שולחים לך עוגה.

6- ניקוי רעלים

ואני מדבר על התגובות לפוסט  - כשאתה לא רואה לצד השני את הלבן בעיניים, אתה מרשה לעצמך לירות לכל הכיוונים, לפזר את המילים שלך ברשעות אקראית כמו פטרוזיליה על טחינה.

הרי זה לא שתצטרך לפגוש את “הלוחש לשפנים” או את “הקוראת בוורידים” מחר במכולת של ציון, אז יאללה, תקרא להם “גזענים-נאצים-בורים-בלי-תרבות”, מ’כפת לך… נורא משחרר.

7- זמן איכות

לא אשקר, המון-המון זמן נשפך על תחזוקה של בלוג. לכתוב, לקרוא, לקדם, לענות, למצוא תמונות שהן “לא בלתי חוקיות בעליל”, להצליח להעלות אותן לפוסט, ולהציק לעורכות.

מצד שני (אם כבר לא משקרים:) את הזמן האבוד לא הייתי משקיע במחקר מוח. יותר בכיוון של פיצוץ סוכריות ב”קנדי-קראש”. אז אם כבר לשרוף את המשאב היקר הזה, עדיף לעשות את זה בכתובים.

8- תאום ציפיות

מישהו חשוב, מה-ניו-יורק טיימס, יושב מול הלפטופ שלו בדירת הגג במנהטן ונתקל בבלוג שלי. הוא חושב שזה הדבר הגדול ביותר מאז “מלחמה ושלום”. ממחר יש לי טור יומי בעיתון, חוזה לטוק-שאו, משכורת של מלך, וכרטיס חודשי-חופשי במחלקת העסקים של אל-על. ביי, הלכתי לארוז.

9- עושים שינוי

לרוב אתה כותב שהסקיני מת אבל-לא-באמת, שהסתיו שייך למשבצות ושהשחור הוא השחור החדש. שלושה קוראים מהנהנים בהסכמה, אחד שואל אם סקיני זה הגבינה החדשה ששטראוס הוציאו לשוק.

אבל פעם ב. ואחד למיליון, פתאום למילים שלך יש כוח. וזה לא משנה אם זה כי גרמת למישהי לקנות שמלה, אם הצחקת מישהו עצוב, או חשפת עיתונאי שמתעלל בנשים. עשית שינוי.

10- אהבה

אני מצאתי. פה.

גם אתם מוזמנים לפתוח בלוג בסלונה

עוד מהבלוג של ארז עמירן

תצוגה מקדימה

מפוטר

ההחלטות הלא מושכלות שעשינו ב-אייטיז (וואי, אופנה, עולם הזוהר, מגניב!!) חוזרות עכשיו לבעוט לנו בתחת. אז זהו. אחרי 14 שנה בהם הייתי המעצב הראשי של FIX    וחשבתי שהעולם מורכב...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

ה-רשימה. דברים שאת חייבת בארון (וכמה שלא)

אז הנה, בלי הקדמות, השמינייה שאי אפשר בלעדיה. לשנן, להפנים, לבצע. וכן, זה יהיה במבחן. חייבת בארון ג'ינס שווה – להשקיע!! אחד כזה טוב, של חברה מוכרת (לא, לא ביזל, לא ליגייס, ולא...

תצוגה מקדימה

המהפח

התכנית הכי מיותרת בארץ (נו, טוב, יחד עם "איט גרלס" הנלעגת שנותנת פייט ראוי ב'הוט') חוזרת לסיבוב נוסף. הפעם בניצוחה של יעל-בר-זוהר וכפילת אשת ראש הממשלה הלא היא סנדרה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר