הבלוג של ארז עמירן

מידות רעות

מעצב אופנה, מרצה ב"שנקר", מנחה ויועץ למעצבים, מאייר וכותב.

עדכונים:

פוסטים: 201

החל ממאי 2011

זו הייתה שנה של טרנדים בעלי יכולת חיות של גחליליות, שניצתות לרגע ובמשנהו מתרסקות על השמשה הקדמית של המכונית. הנה כמה מהטרנדים הבולטים של השנה החולפת. חלקם יעלו איתנו כיתה לסתיו, חלקם – לא בבית ספרנו.

03/09/2013

זו הייתה שנה לא קלה לכל הקורבניסטים שעוקבים אחרי ה”חייב כזה” האופנתי.

כל כך הרבה שלטי הכוונה סותרים וכל כך הרבה נתיבים על הכביש המהיר. שרוב הסיכויים שתגמרו תקועים עם הטמבון בתוך אי תנועה.

זו הייתה שנה של טרנדים בעלי יכולת חיות של גחליליות, שניצתות לרגע ובמשנהו מתרסקות על השמשה הקדמית של המכונית.

הנה כמה מהטרנדים הבולטים של השנה החולפת. חלקם ראויים, חלקם הרבה פחות.

כידוע, מאז חרב בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים, אני שוטה שבשוטים, ולכן הרשתי לעצמי להתנבא – מי יעלה איתנו כיתה, ומי, החל מהסתיו הקרוב, יעבור למחסן ה-”לא בבית ספרנו”.

אז ככה -

1-מות ההיפסטרים

זו הייתה השנה בה הושלם המהפך מ”היפסטרים” ל-”ערסטרים”. הקולות האלה שאתם שומעים ברקע? אלה חרחורי הגסיסה של הטרנד הגווע.

מה שמצחיק הוא שמה שהתחיל כאידיאולוגיה אופנתית ומגניבה על-באמת, אנטי-תאגידית ועצמאית, הפך תוך שנים מספר לבדיחה שמשכפלת את עצמה לדעת.

ובאמת – כמה מגניב ומיוחד אתה יכול להיות כשלצידך יש עוד אלפי אנשים שנראים בדיוק כמוך, רוקדים לצלילי אותה מוזיקה, קוראים את אותם מגזינים וחושבים בדיוק את אותו דבר.

כי ה-היפסטרים מתרבים כמו להקה של ארנבות מיוחמות ו-”לחיצת היד הסודית” שלהם היא סודית כמו השאלה למה נפרדו הדצים

סימני הכר –

ל-היפסטר בויז יש משקפי קרן עם עדשות אפס , שיער פנים פרוע-מסודר, מכנסי צינור ותסרוקת, שבאין מילה אחרת, נכנה אותה “מורכבת”.

להיפסטר גירלס יש שמלות וינטג’ ובתי שחי לא מגולחים (מחאה?). הן מחליפות צבעי שיער בתכיפות שגורמת לקרקפת שלהן לדמם.

נבואה אישית – ולאלה ולאלה יש מדבקת “פג תוקף” על המצח. זהו. נגמר.

***

***

2-שובם של האייטיז

העשור-שאסור השתלט לנו השנה.  למרות שכל דפדוף אקראי בעדויות המצולמות של בחרותי האבודה מעלה תמיד את שתי המחשבות הנרדפות האלה -  “הו האימה” ו-” מה לעזאזל חשבתי

דוגמא מייצגת-

חולצת בטן (קרופ-טופ)




זה באמת אחד המתקמבקים המאוסים מכל

כאילו לא קרה דבר מאז לימדו אותנו שעל “תהילה” משלמים בזיעה.

גם בלנסייגה, גם מיו-מיו, אם לציין שניים מפושעי הבטן המרכזיים, יושבים חזק על האייטיז ומעלים למסלול שלל עור אמצע חשוף. זה נראה תמוה אפילו על האין-בטן הגרומה של הדוגמניות, קל וחומר על גופן של אלה שמגיעות אל הקיץ היישר מסירי החמין החורפיים.

ובשיטת “חבר מביא חבר” הגיעו גם ה-אוברולים, הסווטשרטים-עם-הלוגו, כריות הכתפיים, מכנסי הפנסים, וסמנתה פוקס…

נבואה אישית – את האייטיז יחליפו הניינטיז. עשור שפוי הרבה יותר. הידד.

***

3- המכנסונים


הם כבשו את הקיץ ונדמה שהם הופכים קצרים יותר משנה לשנה.

מצד אחד – בואו נודה, הפנורמה שהם חושפים היא בדיוק מהסוג שמתיישב בול על חרמנות הקיץ. בתוך המרק המהביל שאנחנו קוראים לו יולי-אוגוסט זה בדיוק מה שהלב צריך (הלב…פחחח).

מצד שני גם הבנות שלי נותנות במכנסונים, ואותם ריגושים שהזכרתי בפסקה הקודמת הם בדיוק הסיבה שלי להצביע נגד.

אבל, בסופו של דבר, כל אחד בוחר לו את המלחמות שלו. ותחת מכבש ה-36 מעלות-100 אחוזי לחות, זו ממש לא מלחמה שאני רוצה לבחור.

בעיקר אני מסרב להיכנס לדיון (הראוי כשלעצמו) על האופן שבו אנחנו, ההורים, שולחים את בנותינו הפעוטות אל יער הזאבים חמושות במכנסונים קצרצרים.

בינתיים, הם כאן. בהמוניהם. מפצים בתפוצה על מה שהם חסרים בבד.

נבואה אישית – “באביב הם ישובו חזרה” (אפשר להצטרף לפזמון החוזר)

***

4- אופנה אג’נדאית –

היו השנה כמה וכמה אקסמפלרים של אופנה שתפרה לחפתיה קצת אג’נדה בלתי מנומקת. בשביל להעלות מחיר, בשביל הבאזזז. בשביל הקטע.

אז היה גם את זה –

מלווה במניפסט שמדבר על “גברים שהחליטו לעשות מעשה ולהעביר מסר. לומר בצורה ברורה שאין מקום יותר לאלימות כלפי נשים בחברה שלנו.”

ואני אומר –יה, רייט. נורא קול ללבוש חצאית, באמת, חתרני לגמרי ומלא צדק חברתי. ומה הקשר לאלימות נגד נשים?  לניצול מיני? האם מדובר באמת במחאת הזדהות או אולי בטרמפ על נושא קרדינלי לצורך יצירת אפקט מגניבות שאין מאחוריו אלא עמדה פטרונית של חזק מול חלש.

אז אפשר להגיד “סימבולי” מכאן עד לירושלים, אבל לדעתי, ללבוש חצאית “בשביל שנשים לא ירגישו פחות שוות מגברים” (לפי הנוסח החינני בעילגותו של המניפסט) זה לרדד את הרדוד. אפילו מעליב.

אם היינו באמת מחויבים לשוויון היינו ניגשים לבוס שלנו ומבקשים שישווה את שכרנו לזה של הקולגה ממין נקבה שעובדת אתנו. קצת יותר יעיל ומשמעותי מללבוש חצאית. אבל ברור, הרבה פחות מגניב.

נבואה אישית – לא, אני לא חושב שהרחובות יתמלאו בגברים בשמלות. אבל כן, אופנה אג’נדאית תהיה ועוד-איך – אקולוגית, פוליטית, מה-שתרצו. וזה תמיד יבוא על חשבון איכות הבד ומקצועיות התפירה.

***

5-ניצחון האקססוריז

אומרים שזה מה ש-”עושה את ההבדל” – הכוונה היא לא לחמישה סנטימטרים יותר או פחות, (למרות ש, גם) אלא ל”אקססוריז”.

אלה שפעם קראו להם סתם, אביזרים, והיום הם משמשים כהגדרה האופנתית של “טוב טעם” (הודעה לניקול ראיידמן – טוב טעם, לא טיב טעם).

בקיצור – כל מה שעושה את ההבדל בין מלכה לסמרטוט ובין בוכטות-של-כסף, לבוכטות-של-סטייל.

ושתי דוגמאות מייצגות -

הפאוצ’ חוזר


עוד פעם “אישה יפה” עוד פעם “נערה עובדת”??? מצד שני, לג’וליה רוברטס זה הצליח.

עוברים לשטוח


מגמה ברוכה (בעיקר את את יוצאת עם עופר שכטר או ציון ברוך)וגם חוסכת סבל פיזי מיותר. מצד שני – לאבד גובה, זה לאבד גובה.

נבואה אישית – הפאוצ’ – לא. השטוחות – כן.

***

6- מ’צי- מצ’

“זכות הבחירה”, זו שדחפה לנו את יאיר לפיד  לתוך הארנק הפרטי, התבררה כמפוקפקת במקרה הטוב.

באופנה, כמו בפוליטיקה, לא ממש סמכו עלינו שנדע לצוות את החולצה עם המכנסיים התואמים, ושלחו לנו את כל הסט.

במילים אחרות – האופציה המטורללת  למראה “הדיילת”. או מחווה אופנתית לתאומי מנהטן האבודים. כולל עדיפות (לא מנומקת) לבדי ברוקד ודפוסים גיאומטריים.

אז כן, זה חוסך את התלבטות הבוקר של “מה הולך עם מה”, ולביישניות – מאפשר להתחפש לטפט באירוע חברתי מלחיץ. אבל גם משעמם-מוות.

נבואה אישית – יהיה עוד הרבה יותר רע לפני שיהיה כאן רע. (אה, אופס, זו הייתה נבואה פוליטית. בעצם, זה תקף גם לתחום האופנה)

***

7-גברים, מה נסגר אתכם??

זה כבר לא ה”ג’נדר בלנדר”, כבר לא מדובר בגברים עם מייק-אפ, דוגמנים-שנראים-כמו-גלית-גוטמן, או כאלה שחולקים את ארון הבגדים עם אחותם.

השנה הזו הייתה שייכת ל”גברים-גברים” שנשארו בחיקו החמים של המגדר הידוע שלהם, רק בחרו להבליט אותו במכנסיים קצרים. מאוד.

אז-

הבהרה – כאשר אמרו לך – תשתחרר, גבר ! מ-מ-ש לא התכוונו לזה. אין שום סיבה בעולם לאשר את אוורור הציוד הגברי בפרהסיה.

מכנסיים קצרים נלבשים על ידי ילדים עד הגיעם למצוות. כל תאריך מאוחר יותר מוקצה לשוטרי תנועה איטלקים בלבד.

רוצה להתחבר לצד הנשי שלך – לך לבכות בקומדיות רומנטיות בכיכובה של סנדרה בולוק, כתוב שירים, שים דאודורנט… כל דבר, רק התרחק ממכנסיים קצרים.

נבואה אישית – הסתיו כבר ידאג לכסות את מה שנחשף. ובקיץ הבא – יעברו לתחתונים.

***


ואי אפשר לסיים בלי ה-תופעה האופנתית של השנה –

8- נינט ויודה-כבר לא.


אנחנו, בטטות הספה עם האצבע על ה-אס-אמ-אס, הפכנו שותפים-בכאילו ל- “עשינו אותם, עכשיו הם שייכים לנו” ובטח מחר יחלקו לנו מניות שיתוף.

אז בחשנו ונבחשנו ובחשנו עוד קצת (גם אני, ברור) . העוגה הזו לא הייתה טעימה. לא לנו, ובוודאי לא לזוג האמור.

נבואה אישית – הסתיו הקרוב הוא לא עונה טובה לפרדות מתוקשרות. סגרירי ומלנכולי מכדי להתמודד מולו לבד. בקיץ הבא – נחזור להיפרד. הראשונים בתור  – דודו אהרון (“הרווק”) וה-זותי שהוא בחר בה כ”אחת”.

(סתאאאם – הם נפרדים עד יום כיפור, גג. בדוק)

עוד מהבלוג של ארז עמירן

תצוגה מקדימה

מפוטר

ההחלטות הלא מושכלות שעשינו ב-אייטיז (וואי, אופנה, עולם הזוהר, מגניב!!) חוזרות עכשיו לבעוט לנו בתחת. אז זהו. אחרי 14 שנה בהם הייתי המעצב הראשי של FIX    וחשבתי שהעולם מורכב...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

ה-רשימה. דברים שאת חייבת בארון (וכמה שלא)

אז הנה, בלי הקדמות, השמינייה שאי אפשר בלעדיה. לשנן, להפנים, לבצע. וכן, זה יהיה במבחן. חייבת בארון ג'ינס שווה – להשקיע!! אחד כזה טוב, של חברה מוכרת (לא, לא ביזל, לא ליגייס, ולא...

תצוגה מקדימה

המהפח

התכנית הכי מיותרת בארץ (נו, טוב, יחד עם "איט גרלס" הנלעגת שנותנת פייט ראוי ב'הוט') חוזרת לסיבוב נוסף. הפעם בניצוחה של יעל-בר-זוהר וכפילת אשת ראש הממשלה הלא היא סנדרה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה