הבלוג של ארז עמירן

מידות רעות

מעצב אופנה, מרצה ב"שנקר", מנחה ויועץ למעצבים, מאייר וכותב.

עדכונים:

פוסטים: 201

החל ממאי 2011

אנחנו יכולים לצטט מעצבים משנות ה-40 (נקרא לזה וינטג’) ואנחנו יכולים לצטט את מה שצעד אמש בתצוגה במילאנו (נקרא לזה הומאז’). ברגע שנפרץ הסכר, הכל לגיטימי.

28/03/2013

אופנה בעידן הקופי-פייסט

אחד הדברים הנדרשים ממעצב אופנה משובח הוא מקוריות. (בעצם מכל מעצב. בעצם, מכל אדם) זהו מונח חמקמק, בעיקר בעידן הפוסט מודרניסטי בו מטשטש ההבדל בין מקור להעתק.

אז מה מקורי?

אפשר להתלות בשירו של ביאליק “לא זכיתי באור מן ההפקר”. השיר מדייק למדי את מושג ה”מקורי”. הנה ציטוט חלקי –

“לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,

אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,

כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו

וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.

נִיצוֹץ אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר,

נִיצוֹץ קָטָן – אַךְ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא,

לֹא שְׁאִלְתִּיו מֵאִישׁ,

לֹא גְנַבְתִּיו –כִּי מִמֶּנִּי וּבִי הוּא.”

יפה, לא? -  מקורי הוא מה שנחצב מתוך מהותו של היוצר. כמה פשוט – ככה נכון.

מן העבר השני יש לנו את ה”חקייני” מה שהתרבות העכשווית מכנה בטולרנטיות מקסימה “צטטני”.

כשאתה מחקה, אתה נוטל דימוי ומרוקן אותו ממשמעותו הראשונית. מה שנותר הוא הצורה החיצונית בלבד. העטיפה.

אתה לא יכול לחקות מהות, רק את האופן בו היא מיוצגת.

בארץ, נדמה שהאופנה חובשת את המושג “חקייני” ככתר על ראשה.

רק שבניגוד לציטוט ש’מביא דברים בשם אומרם’, אצלנו גם מכחישים וגם מבצעים את זה הכי נחות שאפשר.

כאילו-  אם לקחנו את הטייץ וסוודר העטלף של שנות השמונים וייצרנו אותם מחדש -  אז, הנה, יש לנו פה קונספט אופנתי.

ואם  גם צילמנו אותם על דוגמנית כחושה-במיוחד ועיטרנו אותה במשקפי ג’ון לנון – אז, שימו לב – יצרנו “אמירה” – משהו על ההתכתבות בין הנאיביות של עידן הדלי לציניות של המאה ה-21, או בלה-בלה בסגנון דומה, לא שאנחנו מבינים שיט בזה או בזה, אבל אנחנו אוהבים להגיד “התכתבות”, זה נשמע עמוק, לא?

החיקוי מוזעק אל המקום בו היצירתיות נגמרת.

כמו “קונספט” –הוא תמיד בא “במקום” – במקום בד משובח, במקום גזרה בנויה כהלכה, במקום תפירה איכותית.

בעולם שמקדש את ההעתק, אין פלא שמשפט כמו ”השמלה שלך נראית ממש ולנטינו” נתפס כמחמאה.

כשאין לך משהו מקורי להגיד, אתה נתלה באלה שיש להם. רצוי כאלה שכבר קיבלו את ההכשר בעבר, שעברו את שלב ההוכחה וקנו את מקומם בהיסטוריה.

אנחנו יכולים לצטט מעצבים משנות ה-40 (נקרא לזה וינטג’) ואנחנו יכולים לצטט את מה שצעד אמש בתצוגה במילאנו (נקרא לזה הומאז’). ברגע שנפרץ הסכר, הכל לגיטימי.

כדי שלא נואשם חלילה בהעתקה גסה, אנחנו “מערבבים”. מחברים מין במינו, או ב-שאינו מינו ומגישים (פושר) בצלחת.

זה ה”קופי-פייסט” הבסיסי – מעתיקים, מדביקים, מקשטים בנוצצים. ב”אופנתית” קוראים לזה “אקלקטי”.

מכירים את המצב שבו ”אין כלום לאכול בבית” ואז אוספים את כל מה שרק-כמעט-רקוב מהמקרר, מערבבים עם ביצה ושמים בתנור? – אז כזה (בערך).

כשאין ערך למקוריות של העיצוב, להיותו חלק מ”סיפור” בעל הקשרים תרבותיים, לא מפליא לגלות שבעשורים האחרונים, העבירו המעצבים (מרצונם, או שלא מרצונם) את השלב הסופי של העיצוב לצרכן.

אנחנו, הצרכנים, אוספים – ג’קט מכאן, חצאית משם, צעיף שסרגנו ומשקפיים מסבתא.

אנחנו יוצרים את המראה השלם שלנו בעצמנו, ה”חיבור” הוא העיצוב החדש.

אם אנחנו תופסים את המעצבים כ”לא מקוריים”, אנחנו נוטלים את המקוריות לידינו, במעשה ההרכבה.

ומה שלא מתחבר “בטוב”? יתחבר בכוח, ואם צריך – עוד כוח.

החיבורים שאנחנו עושים (שמלה ויקטוריאנית עם מגפיים פאנקיסטים וצעיף פסיכודאלי, נגיד) הם הרבה פחות מבחינת “ברית נישואין קדושה” והרבה יותר “מעשה מגונה בכפייה”.

התוצאה – אכילה, או ראויה לפח האשפה, אך עדיין, השימוש שעושה הצרכן בחופש היצירתי שקנה לו, הוא לפעמים מקורי ואותנטי יותר מהשימוש שעושים מעצבים ב”זכות לחקות”.

עוד מהבלוג של ארז עמירן

תצוגה מקדימה

מפוטר

ההחלטות הלא מושכלות שעשינו ב-אייטיז (וואי, אופנה, עולם הזוהר, מגניב!!) חוזרות עכשיו לבעוט לנו בתחת. אז זהו. אחרי 14 שנה בהם הייתי המעצב הראשי של FIX    וחשבתי שהעולם מורכב...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

ה-רשימה. דברים שאת חייבת בארון (וכמה שלא)

אז הנה, בלי הקדמות, השמינייה שאי אפשר בלעדיה. לשנן, להפנים, לבצע. וכן, זה יהיה במבחן. חייבת בארון ג'ינס שווה – להשקיע!! אחד כזה טוב, של חברה מוכרת (לא, לא ביזל, לא ליגייס, ולא...

תצוגה מקדימה

המהפח

התכנית הכי מיותרת בארץ (נו, טוב, יחד עם "איט גרלס" הנלעגת שנותנת פייט ראוי ב'הוט') חוזרת לסיבוב נוסף. הפעם בניצוחה של יעל-בר-זוהר וכפילת אשת ראש הממשלה הלא היא סנדרה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה