הבלוג של ארז עמירן

מידות רעות

מעצב אופנה, מרצה ב"שנקר", מנחה ויועץ למעצבים, מאייר וכותב.

עדכונים:

פוסטים: 201

עוקבים: 181

החל ממאי 2011

הרבה אנשים מבלבלים בין להיות “אופנתי” לבין אותו דבר חמקמק הנקרא “סגנון”. אופנה היא ה”מה” וסגנון הוא ה”איך”. לטובת המתבלבלים, אני נותן בהם סימנים.

09/01/2013

הרבה אנשים מבלבלים בין להיות “אופנתי” לבין אותו דבר חמקמק הנקרא “סגנון” (לרוב, אותם אנשים שנוהגים לומר על סלב כזה או אחר “יש לו סגנון” בעוד שהאמירה הנכונה היא “יש לו סטייליסט טוב”.)

ברמה הכלכלית ההבדל ברור – לאופנה אתה יכול להצמיד ערך נקוב בשקלים, לסגנון לא.

לאופנה יש מחיר – רגיל, סופעונה, אחד פלוס שניים… המון אופציות, אבל על כולן, מוטבע ברקוד.

לסגנון אין מחיר. לא בקניונים ולא בבוטיקים מהודרים. סגנון מביאים מהבית. אפשר להיוולד  איתו, אפשר לפתח אותו במשך השנים.

לא מגדלים סגנון בעציץ קטן במטבח. וגם לא רוכשים באיקאה.

אפשר לומר שאופנה היא ה”מה”, וסגנון הוא ה”איך”.

האופנה מספקת את הכלים הדרושים. כדי שיהיה קל להתמצא במרחב, היא מחלקת את הכלים האלה לקטגוריות שונות -  “עוגות קצפת מחופשות לשמלות כלה” ,”חולצות לערסים שהולכים כל יום למכון כושר ומעוניינים שכולם ידעו מזה”, “זו שמלה או חולצת בטן?- לאישה היוצאת לצוד”, וכן הלאה והלאה.

היא מציעה את המרכיבים ומצרפת אליהם הצעות לבוש. אתה יכול לאמץ את ההצעות  כלשונן (ולהיות “אופנתי”) ואתה יכול לנהל איתן משא ומתן (אם יש לך “סגנון”).

פעם היית יכול להיכנס לסטודיו יוקרתי ולצאת משם עם ארמני-אול-אובר, כולל נעליים, גרביים וממחטה תואמת.

אושיות האופנה היו מוחאות לך כפיים, גם אם התוצאה הסופית הזכירה עץ אשוח על ספידים.

היום הטוטל-לוק הזה נחשב סר טעם. כדי להיחשב בעל סגנון, אתה נדרש לקבץ את הפרטים הבונים את המלתחה שלך מן היקב ומן הגורן, ולערבב עם מה שמצאת בבוידעם של סבתא. כן, אתה צריך לעבוד (אבל בלי להזיע, ליחצן מאמץ זה הכי ביג-נו שאפשר)

ה-מה שאתה רוכש מתוך המבחר המוצע ובעיקר – איך אתה לובש את כל אלה, ביחד ולחוד – הם המגדירים את סגנון הלבוש שלך.

מבחינתי, מדובר בשפה. במקרה המועדף היא שפת אם. אבל אם לא – אתה יכול ללמוד אותה, כמו שפה שנייה, מתוך החוויות הפרטיות שלך ומתוך התבוננות באנשים הדוברים בשפות אלו.

בעיקר היום, כשהמוצא האתני והמעמד הכלכלי מטושטשים, אנחנו משתמשים בסגנון הלבוש האישי כסוג של “תעודת זהות” – זה אני, לכאן אני שייך.

הבגדים שאנחנו בוחרים ללבוש משמשים כקודים חזותיים. מתווכים בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין העולם. זוהי “אופנה יוצרת נראות”.

להיות “בעל סגנון אישי”, בניגוד ל “להיות אופנתי” משמעו לשדר תחושת נינוחות בתוך בגדיך, וליצור כרטיס ביקור ויזואלי מול העולם שייחודי רק לך.

זה טיפ-טיפה יותר מסובך מלעמוד בתור ל-h&m .

קשה להגדיר מהו אותו הדבר שהופך מישהו לבעל סגנון.

בצרפתית מכנים את זה “ז’ה-נה-סה-קווא” (אני לא יודע מה) . אותו “דבר מה לא ברור” שמבדיל בין מי ששווה מליון דולר, למי שמסוגל להראות כך.

אהה, כן, לידיעת הקוראת פריס הילטון – ללכת בלי תחתונים, בשום מצב לא נחשב “סגנון אישי”.

בלונדינית עם בוחטות  (פריס הילטון)               בלונדינית עם סטייל (הלן מירן)

אתם לגמרי-מוזמנים להעלות תמונות, להתווכח, להסכים, להתנגד, להוכיח. הכל.

עוד מהבלוג של ארז עמירן

תצוגה מקדימה

מפוטר

ההחלטות הלא מושכלות שעשינו ב-אייטיז (וואי, אופנה, עולם הזוהר, מגניב!!) חוזרות עכשיו לבעוט לנו בתחת. אז זהו. אחרי 14 שנה בהם הייתי המעצב הראשי של FIX    וחשבתי שהעולם מורכב...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

ה-רשימה. דברים שאת חייבת בארון (וכמה שלא)

אז הנה, בלי הקדמות, השמינייה שאי אפשר בלעדיה. לשנן, להפנים, לבצע. וכן, זה יהיה במבחן. חייבת בארון ג'ינס שווה – להשקיע!! אחד כזה טוב, של חברה מוכרת (לא, לא ביזל, לא ליגייס, ולא...

תצוגה מקדימה

המהפח

התכנית הכי מיותרת בארץ (נו, טוב, יחד עם "איט גרלס" הנלעגת שנותנת פייט ראוי ב'הוט') חוזרת לסיבוב נוסף. הפעם בניצוחה של יעל-בר-זוהר וכפילת אשת ראש הממשלה הלא היא סנדרה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה