הבלוג של ארז עמירן

מידות רעות

מעצב אופנה, מרצה ב"שנקר", מנחה ויועץ למעצבים, מאייר וכותב.

עדכונים:

פוסטים: 201

החל ממאי 2011

לפעמים פריט וינטג’ מתהדר בייחוד סגנוני או מסמל הערכה להיסטוריה התרבותית של מעצבי העבר, ולפעמים הוא פשוט תירוץ למה שניתן להגדיר רק כטעם רע במיוחד.

12/10/2012

וינטג’, בהגדרה האופנתית שלו, מתייחס לביגוד אשר יוצר בין שנות ה-20 לשנות ה-80 של המאה הקודמת. מדובר בעיקר בבגדים מיד-שנייה, בגדים שנלבשו בעבר.

נו, עכשיו תעשו את החשבון הפרטי שלכם – כמה נעים זה עושה לכם להצמיד לגופכם את מה שסבתא שלכם, למשל, הזיעה בו שנים על גבי שנים.

האהדה לאופנת וינטג’  מקורה במודעות הגוברת ל”קיימות” – שימוש חוזר בבגדים קיימים, שבמקום שנמצא אותם בפח האשפה (מקומם הטבעי בהרבה מן המקרים), הם מפתיעים אותנו על קולבים בבוטיקים מהודרים.

“התיישנות מוסיפה איכות” היא עוד מושג שעבר מתחום הייננות לתחום האופנה יחד עם געגועים מהזן הנוסטלגי לעבר שהיה (אומרים) טוב יותר. אבל בעיקר מדובר בתחושת המגניבות-העצמית המתלווה ללבישת בגדים “שאין לאף אחד אחר”.

מה שנקרא בעגת דרי קניון רמת אביב – מיוחדג’ות.

לפעמים פריט וינטג’ מתהדר בייחוד סגנוני או מסמל הערכה להיסטוריה התרבותית של מעצבי העבר, ולפעמים הוא פשוט תירוץ למה שניתן להגדיר רק כטעם רע במיוחד.

כשהייתי צעיר, אלה ש”לא דיברו איתם בהפסקה” היו פושטים על שוק הפשפשים וקונים שם שמלות קטיפה וחולצות גובלנים.  כך הם היו מסמנים עצמם כאאוט-סיידרים-מבחירה, ומפצים רגשית על עובדת היותם “מאותגרים מקובלית”.

היום, קוראים להם וינטג’רים.

הוינטג’רים הם אנשי כת המזהה את חבריה לפי קודים סודיים. מה שבעינינו הנבערות נראה כפסטיבל של מתלבשים-בחשכה, הוא מבחינתם “אנינות פואטית” (נגיד).

למרות הביגוד הייחודי מדגמנים הוינטג’רים קטלוג נראות אחיד.

אלה בדיוק אותם אנשים שיושבים בבית הקפה (“שלהם”) עם הלפ טופ, ונראים לעין זר כמי ששוקדים על ה”מלחמה ושלום” הבא. בעצם הם עסוקים בלעדכן את הסטטוס שלהם בפייסבוק ואז להודיע על זה בטוויטר. ובאותו עניין אני תוהה לי – אם כבר וינטג’ – לא היה יותר אותנטי להשתמש ביוני דואר, דווקא??

כולם רוצים “וינטג” (וגם להיות רזים ויפים ועשירים, אבל זה, לא באמת קשור( כי הוינטג’ משמש תעודת כשרות לטעם האנין, לעין מאתרת המציאות, ולחוש האופנתי הבלתי מוטל בספק שלהם.

הוא, פריט הוינטג’ הנכסף, אפילו לא באמת צריך להיות ישן, מספיק שהוא יראה כמו משהו שהחתול גרר הביתה מתוך הצפרדע השכונתית.

כך קורה שכל  “מייד אין צ’יינה” מתהדר בארומה וינטג’ית שאם רק מרחרחים בה כראוי, מגלים שמקורה בידיו המזיעות של הסיני בן ה-12 אשר על התפירה.

התופעה כבר מזמן עזבה את חנויות היד-השנייה, שם ניתן לשלב פריטים ייחודיים עם תג מחיר תואם-מיתון, ועברה להיכלות הפלצנות.

אז זה נחמד שאת לובשת את השמלה של אמא של חמותך (“לא הייתי צריכה לשנות כלום, רק להצר קצת במותניים”) אבל זה עוד יותר נחמד (ויקר) אם את לובשת את השמלה שלבשה גרטה גארבו בבכורה של “נינוצ’קה”.

מעט מאוד נשים יכולות להרשות לעצמן להיות גרטה גארבו, ויזואלית וכלכלית, אז השאר מסתפקות בפחות, הרבה פחות, למשל גולדה מאיר, שהייתה אולי אישה רבת פעלים וזכויות, אך מעולם לא הוגדרה כ”אייקון אופנתי”.

מצד שני, הקלישאה האומרת ש”פעם ידעו לעשות בגדים” היא לרוב נכונה.

בעידן שלפני התיעוש הסיני, ממש הקפידו – על בדים איכותיים, תפירה מקצועית, וגזרות שיודעות לתת כבוד לגוף שנמצא מתחת.

אז יש כוכבות קולנוע שמקבלות שמלות ערב מקוריות מבית “קוקו שאנל” או “ולנטינו” לצעידה על שטיחים אדומים, ונראות באמת מיליון דולר, ויש כאלה שהפכו את המילה “וינטג’  לשם חיבה לכל מה שסבתא שלי הייתה אורזת ומעבירה למחסני ויצ”ו.

זה כל כך פשוט שממש מיותר להזכיר, ובכל זאת – לא כל מה שישן, טוב יותר. לא כשמדובר בעור הפרטי שלנו, וגם לא בבגדים.

פנלופי  קרוז בשמלת וינטג’ של בלמיין

שרה ג’סיקה פרקר בשמלת וינטג’ של ולנטינו

גולדה מאיר בסינור ונעליים של עצמה.

עוד מהבלוג של ארז עמירן

תצוגה מקדימה

מפוטר

ההחלטות הלא מושכלות שעשינו ב-אייטיז (וואי, אופנה, עולם הזוהר, מגניב!!) חוזרות עכשיו לבעוט לנו בתחת. אז זהו. אחרי 14 שנה בהם הייתי המעצב הראשי של FIX    וחשבתי שהעולם מורכב...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

ה-רשימה. דברים שאת חייבת בארון (וכמה שלא)

אז הנה, בלי הקדמות, השמינייה שאי אפשר בלעדיה. לשנן, להפנים, לבצע. וכן, זה יהיה במבחן. חייבת בארון ג'ינס שווה – להשקיע!! אחד כזה טוב, של חברה מוכרת (לא, לא ביזל, לא ליגייס, ולא...

תצוגה מקדימה

המהפח

התכנית הכי מיותרת בארץ (נו, טוב, יחד עם "איט גרלס" הנלעגת שנותנת פייט ראוי ב'הוט') חוזרת לסיבוב נוסף. הפעם בניצוחה של יעל-בר-זוהר וכפילת אשת ראש הממשלה הלא היא סנדרה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה