הבלוג של ארז עמירן

מידות רעות

מעצב אופנה, מרצה ב"שנקר", מנחה ויועץ למעצבים, מאייר וכותב.

עדכונים:

פוסטים: 201

עוקבים: 181

החל ממאי 2011

איכשהו, התקופה בה אמורים לפרוח האינדיבידואליזם והחיפוש אחר הייחוד, היא דווקא התקופה בה תכונת העדר באה לידי ביטוייה המזוקק. נדמה שכל סט של שורטס ו-טי נושא עימו שלט סמוי שזועק – “קבלו אותי !!! אני רוצה להיות שייך”

26/05/2012

1-

לפעמים אני מוריד את הבת שלי בבוקר ליד בית הספר בו היא לומדת.

זה אחד מבתי הספר הבודדים בתל אביב בהם לא נהוגה תלבושת אחידה. בעצם זה לא לגמרי מדויק. יש להם תלבושת אחידה רק מהסוג שבוודאי לא מקובל על משרד החינוך.

אפשר לקרוא לזה “מדי אסירים של אופנת הרשתות פוגשים את קוד הלבוש של הפיק-אפ-בר השכונתי”.

ותאמינו לי שהאכיפה של קוד הלבוש הזה הרבה יותר קשוחה ונטולת רחמים מזו הנהוגה על ידי מנהלי בית ספר העומדים בשער ומודדים את אורך החצאיות.

כ-ל הבנות, ללא הבדל משקל, גובה או תווי גוף, לובשות שורטס קצרצרים וטי קטנטנה.

ברור שגם בתיכון של בתי נהוגה החלוקה לתת קבוצות. המשפחה האלטרנטיבית הקטנה שכל מתבגרת בונה לעצמה על מנת לצלוח את השנים האיומות האלה המורכבות מפרצי הורמונים וייאוש קיומי.

כדי שיהיה קל להבחין מי-הוא-מי, קטלגתי עבורכם את ההבדלים הויזואליים בין הקבוצות.

ובכן, זה הולך ככה –

ה-”מלכות”  לובשות שורטס של “אברקרומבי & פיצ’” וטי-שרט של “אמריקן אפרל”. ה”גותיות” לובשות אותו דבר, אבל בשחור, ה”זרוקות”- אותו דבר, אבל בקרוע, ו”החנוניות” – אותו דבר אבל מגוהץ.

איכשהו, התקופה בה אמורים לפרוח האינדיבידואליזם והחיפוש אחר הייחוד, היא דווקא התקופה בה תכונת העדר באה לידי ביטוייה המזוקק.

נדמה שכל סט של שורטס ו-טי נושא עימו שלט סמוי שזועק – “קבלו אותי !!! אני רוצה להיות שייך”

אין ספק שהבחירה האופנתית שלך גם מגדירה את ההשתייכות החברתית שלך וגם מתקשרת את האינפורמציה הזו אל הסביבה.

מתוך הנחה זו נשאלת השאלה (המטרידה) – נערה בת 14 בשורטס וטי – מה את אומרת על עצמך דרך בגדיך – “אני קלה להשגה, אבל זה בסדר, כו-לן כאלה” ??!!!

2-

לפעמים אני אוסף את הבת שלי מהצופים. מאחר שאסור לי לזהות עצמי צופית-ציבורית בתור “אבא של” (זה מביך), אני חונה מול השער, ממתין וצופה בצופים.

להלן תוצאות התצפית –

הכוסיות-של-השבט יושבות על הברזלים. הן, בעצם, “מדורת השבט”. לא הולכות לשום מקום, עולים אליהן לרגל.

ניכר בהן, שלו היה זה מקובל חברתית, הן היו מסתפקות בללבוש את העניבה ותו-לא. מאחר שזה לא הולם, הן מצמצמות עד למינימום האפשרי את החאקי.

החולצה פתוחה ברישול מעל גופיונת קטנטונת והמכנסים כל כך קצרים שלו היו עובר בסביבה איזה חוטיני, הוא היה מתבייש בגודלו המופרז.

הן, בלי יוצא מן הכלל, לועסות בהיסח הדעת את קצה העניבה הצבעונית. אולי כתרגול לתפריט ה”רק חסה” של הדוגמניות שהן תהיינה בשנה הבאה.

כל שאר הבנות, זותומרת – אלה שהן לא הכוסיות של השבט, רצות.

בכל דקה ספורה, דבוקה של בנות רצה החוצה מהשבט ואז רצה חזרה, ושוב, רצה החוצה, ובחזרה. תמיד בצווחות, תמיד ללא מטרה. בצד, תמיד יש שתיים, אחת בוכה, אחת מנחמת. אחר כך הן מתחלפות.

רגע, והבנים ?

ובכן, הפעילות הבנית נחלקת בין עלייה  לרגל אל הברזלים של הכוסיות, לבין הכאה הדדית. מעין גילוי חיבה, מסתבר, שמתבטא במשפט “איך אנחנו אוהבים את יובל, בוא נלך ונהרוג אותו במכות”

3-

עכשיו, כשאני יושב במכונית החונה מול השער של שבט דן (שם בדוי) אני חושב לעצמי שמה שאומרים, נכון. אי אפשר לחזור אחורה. זה תקף לכל תחום אפשרי בחיים. ללבוש גוף של ילדה בת 12 כשאת בת 30, להתקיים יומיים על מסטיק בזוקה, דאייט קולה ואהבה, להיות שוב מלך הכיתה רק כי אתה ממש טוב בכדורסל, להחזיר שטויות שכבר עזבו לך את הפה, למחוק מעשים שהמילה חרטה חרותה להם על הגב, לעשות את הפעם הראשונה בפעם השנייה.

ורגע לפני שהבת שלי נכנסת למכונית אני חושב – איזה מזל, איזה מזל שאי אפשר לחזור אחורה.

עוד מהבלוג של ארז עמירן

תצוגה מקדימה

מפוטר

ההחלטות הלא מושכלות שעשינו ב-אייטיז (וואי, אופנה, עולם הזוהר, מגניב!!) חוזרות עכשיו לבעוט לנו בתחת. אז זהו. אחרי 14 שנה בהם הייתי המעצב הראשי של FIX    וחשבתי שהעולם מורכב...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

ה-רשימה. דברים שאת חייבת בארון (וכמה שלא)

אז הנה, בלי הקדמות, השמינייה שאי אפשר בלעדיה. לשנן, להפנים, לבצע. וכן, זה יהיה במבחן. חייבת בארון ג'ינס שווה – להשקיע!! אחד כזה טוב, של חברה מוכרת (לא, לא ביזל, לא ליגייס, ולא...

תצוגה מקדימה

המהפח

התכנית הכי מיותרת בארץ (נו, טוב, יחד עם "איט גרלס" הנלעגת שנותנת פייט ראוי ב'הוט') חוזרת לסיבוב נוסף. הפעם בניצוחה של יעל-בר-זוהר וכפילת אשת ראש הממשלה הלא היא סנדרה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה