הבלוג של ארז עמירן

מידות רעות

מעצב אופנה, מרצה ב"שנקר", מנחה ויועץ למעצבים, מאייר וכותב.

עדכונים:

פוסטים: 201

החל ממאי 2011

כשאישה נכנסת לתא המדידה עם ערימות של ביקיניז למדידה, היא לא נכנסת לשם לבד. איתה בתא מצטופפת גם בר רפאלי, לבושה בסט שהיא מדגמנת על השער של “ספורט אילוסטרייטד”, וחורצת מולה לשון

14/04/2012

במרוצת מאות שנות תרבות הפנימו אנשים שאין זה ראוי להסתובב עירומים ברחובות.

כשמדובר בסמיכות למקור מים, העניינים משתנים. מסתבר שהצרוף של חול, זפת וריח בשר אנושי מטוגן, גורם לתגובה פאבלובית של הורדת בגדים. מהיר ויעיל יותר מכל משפט פתיחה בנוסח “מה פרח יפה כמוך..” וכו’.

לשפת הים חוקים משלה ואלה גורסים ש-עירום זה בסדר גמור, כל עוד טרחת והצמדת להמון-עור-חשוף שלך פיסת בד בגודל של מטפחת אף.

באיזו עליזות-לכאורה אנחנו מקפצים אל העירום הלא תמיד אסתטי שלנו. מפקירים את גופנו החשוף לשמש הממאירה, למדוזות הצורבות ולמבטים המורעבים.

הדיכוטומיה הגברית-נשית מעולם לא הייתה ברורה יותר. בעוד שהגבר המצוי, על כרסו, שיער גופו הפרוע ושאר מתנות הטבע, מוותר על כסותו לטובת ספידו קטן ולא מחמיא, בלי לחשוב פעמיים. לנשים שבחבורה, מדובר בתהליך בכלל לא פשוט.

כשאישה נכנסת לתא המדידה  עם ערימות של ביקיניז למדידה, היא לא נכנסת לשם לבד. איתה בתא מצטופפת גם בר רפאלי, לבושה בסט שהיא מדגמנת על השער של “ספורט אילוסטרייטד”, וחורצת מולה לשון.

בהשוואה הזו, את תמיד מפסידה. (ולכן לה יש את ליאו, ולך יש את ההוא עם הספידו, הכרס, שיער הגוף הפרוע ושאר המתנות).

כל מדידה של בגד ים מגרדת את הג’יפה מתחתית חבית הזיכרונות הטראומטיים שלך. לנצח תרגישי כמי שמנסה לדחוס שמיכת פוך זוגית לתוך ציפית של כרית.

עם התחושות האלה, ועם בר רפאלי, את גם יורדת לים.

על שפת הים, יש הירארכיה ברורה שמסומנת באחוז העור החשוף אותו בחרת להציג ב”תיקיית השיתוף” שלך.

החסודות (ואנשים רעים יגידו “השמנות”) ילכו על אופציית “בגד החוף”. זו השיטה בה מסתירים את הגוף ועדיין ניתן להנות מתחושת “היי, תראו אותי, אני פריס הילטון על היאכטה המשפחתית” (ואפשר היה לדמיין כוס שמפנייה מוגשת על ידי משרת צייתן לולא הפריעו לחזיון האידילי שלושה זאבים שעירים שמתעניינים בשאלת ה-”יש לך אש, אחותי ?”)

הפוסחות על הסעיפים הולכות על אופציית ה”שלם”. זו האופציה שאורזת את הטעון שיפור וחושפת את ה”חלקים שעובדים”. החיסרון הוא, כמו תמיד, בתשלום ביציאה – שיזוף מהסוג שמייקל ג’קסון שר עליו ב I’M BLACK I’M WHITE

בהמשך הסקאלה מסודרים הביקיני, הגם-וגם-קיני (שאני לא אתחיל לדבר על השטות הזו…) ובקצה השני – נמצא החוטיני.

מדובר באותו פריט לבוש המורכב ממשולש זעיר ועוד כמה שרוכים שבקושי משמש מחצלת לכניסה הראשית ומותיר את הדלת מאחור פרוצה לכל .

הוא מאפשר שיזוף מקסימלי (ככה שכשתמותי מסרטן העור , יוכלו כולם לומר בהתפעלות -הו מוות אומלל , אבל וואו- תראו איזה שיזוף אחיד) . אבל בואו נהיה כנים – נוח – זה לא .

כך או כך, לנצח תרגישי חשופה מידי, או לבושה מידי. לכן, נשים על חוף הים תמיד עוסקות ב”תיקונים והשלמות”. מזיחות את המשולשים ימינה או שמאלה, בוחנות צל גילוח לא מושלם, מרימות, מורידות, קושרות מחדש. (רואים לי ? לא רואים לי ? ועכשיו ?)

90% מזמן השהייה בים מתבזבז על “סידורים” (אם כבר סידורים, לא היה עדיף כבר לגשת לעירייה ולגמור אחת ולתמיד עם הבלגן של הארנונה ?)

את הזמן הקצרצר שבו את אינך מסדרת-מחדש את המשולשים של החזייה, את מקדישה ל-להוציא ולהכניס מהתיק ה-ע-נ-ק שלך משקפי שמש, כפכפי אצבע, כובע קש, פראו (שמישהו יסביר לי למה זה טוב…), ספר, אשכול ענבים, קרם הגנה, קרם הגנה לקרם הגנה…והנה כבר שקעה השמש, סוגרים את הים.

לבר רפאלי, זה לא היה קורה.

עוד מהבלוג של ארז עמירן

תצוגה מקדימה

מפוטר

ההחלטות הלא מושכלות שעשינו ב-אייטיז (וואי, אופנה, עולם הזוהר, מגניב!!) חוזרות עכשיו לבעוט לנו בתחת. אז זהו. אחרי 14 שנה בהם הייתי המעצב הראשי של FIX    וחשבתי שהעולם מורכב...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

ה-רשימה. דברים שאת חייבת בארון (וכמה שלא)

אז הנה, בלי הקדמות, השמינייה שאי אפשר בלעדיה. לשנן, להפנים, לבצע. וכן, זה יהיה במבחן. חייבת בארון ג'ינס שווה – להשקיע!! אחד כזה טוב, של חברה מוכרת (לא, לא ביזל, לא ליגייס, ולא...

תצוגה מקדימה

המהפח

התכנית הכי מיותרת בארץ (נו, טוב, יחד עם "איט גרלס" הנלעגת שנותנת פייט ראוי ב'הוט') חוזרת לסיבוב נוסף. הפעם בניצוחה של יעל-בר-זוהר וכפילת אשת ראש הממשלה הלא היא סנדרה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה