הבלוג של אלה ויינטראוב

ellaweintraub

רק על עצמי לספר ידעתי... שמי אלה ויינטראוב כשאני חושבת על השאלה מי אני? אני חושבת על השינויים בחיי, על כך שאני מתקרבת כל יום יותר לאני שלי, משהו אחד ידעתי תמיד שהמהות שלי היא מטפלת, המקצוע שלי הוא גננת, סופרת, כתבת ומפתחת... +עוד

רק על עצמי לספר ידעתי... שמי אלה ויינטראוב כשאני חושבת על השאלה מי אני? אני חושבת על השינויים בחיי, על כך שאני מתקרבת כל יום יותר לאני שלי, משהו אחד ידעתי תמיד שהמהות שלי היא מטפלת, המקצוע שלי הוא גננת, סופרת, כתבת ומפתחת שיטה הנקראת "לחבק את הרגש, המסע לעולמנו הפנימי". מתוך כאב צמחתי כך שההרצאות שלי והסדנאות הן סביב נושא הרגשות, אהבה עצמית וצמיחה מתוך כאב - כיצד ניתן להשתמש בכאב כדרייב לעשיה שלנו. הכתיבה היא חיי, בכל דבר שאני מסתכלת אני רואה מילים, שירה, סיפורים ומוזיקה, יש לי דף בפייסבוק הנקרא "אהבה זה הסיפור" ובו אני כותבת סיפורי אהבה קצרים. אני אמא לשלושה ילדים מקסימים.

עדכונים:

פוסטים: 3

החל מאוקטובר 2018

אל תגידו לי כיצד להרגיש

מזה זמן רב אני רוצה לכתוב משהו מעמיק יותר על הרגשות.

התבשל בתוכי התהליך, רוצה לומר את הדברים מבלי שאצעק זאת בקול רם.

בכל מקום שאליו אני הולכת ונפגשת עם אנשים, אני חווה אצל רבים מהם סוג של חוסר שלמות במי שהם.

הרגשות מודחקים היטב, וכשהם מסתכלים בעיני אני רואה את השינוי שנוצר אצלם, באותה השניה,

רואה את הרצון שלהם להוציא החוצה את הכאב שזועק בתוכם.

הפחד להרגיש, הפחד לכאוב, הפחד לפחד, הפחד לצעוד קדימה ללא נודע, הפחד לאבד, הפחד להיות לבד.

העצב שבא אחרי שאיבדנו, העצב שמגיע בעקבות חוסר השלמות, העצב שלא מימשנו, העצב הוא רגש חזק.

הכעס שאנו לא מקבלים את שרוצים, הכעס על האחר שלא מקשיב, הכעס על עצמנו שכעסנו.

התסכול, הקנאה, השנאה – הם רגשות חזקים.

 

ואני שואלת – מדוע קשה לנו לחוות אותם?

התשובות שקיבלתי היו מגוונות אך אם אסכם אותם בקצרה אחלק זאת לשתי סיבות עיקריות

  1. החברה מנדה רגשות אלו משום שהם נחשבים “שליליים”.
  2. אנו לא מצליחים לשלוט בהם, הם לעתים מפילים ותוקעים, מובילים להתנהגויות אלימות ולחלקינו  לרגשות עוצמתיים יותר כמו חרדות, דכאונות ועוד…

אם ככה, אם אנו שואפים לבטל ולגרש רגשות אלו, אזי מדוע למרות הכל אנו כועסים, פוחדים, עצובים, מקנאים, מתוסכלים ועוד?……

מדוע עדיין ישנה אלימות והיא אף גדלה?

מדוע חברות התרופות מייצרות יותר ויותר כדורים נגד דיכאונות?

התשובה שלי פשוטה – משום שהם טבעיים כמו להרגיש שמחה, עונג, נעימות, רוויה, סיפוק, הכרת תודה, ואין אפשרות לבטלם, אני אומרת יותר מזה, אבוי לנו אם לא היינו מרגישים אותם, אך זה לכתבה אחרת.

אז מה עושים איתם אם הם חזקים כל כך והורסים אותנו?

התשובה שלי בשאלה חוזרת – “אם נדחיק אותם וננסה לשמוח כל הזמן הם ייעלמו לנו מהעולם?”

התשובה השנייה רטורית – לא, אבל, אפשר למצוא דרך שבה נוכל להרגיש אותם מבלי להרגיש שאנו לא בסדר כשאנו מרגישים אותם.

ברגע שניתן לגיטימציה לרגשות שלנו, טיפלנו בחמישים אחוזים מהבעיה, לאחר מכן יש רק להתנהל נכון איתם כדי שנוכל לשחרר אותם, נפנה מקום גדול יותר לרגשות אחרים.

אתן דוגמה קטנה שתעזור קמעה להבין את כוונתי.

חבר שלכם פוטר מעבודתו ומבואס מזה.

אתם יכולים לומר:

  1. אני יודע כיצד אתה מרגיש, הם הפסידו אותך, אבל עזוב את הבאסה תשנס מותניים ותתחיל לחפש עבודה.
  2. מה עשית שפיטרו אותך, תבדוק היכן אתה יכול להשתפר לפעם הבאה.
  3. עזוב שטויות יש עוד הרבה מקומות עבודה, אין לך סיבה להתבאס אתה תמצא מהר מקום חדש.
  4. אתה כל כך צודק, לאבד עבודה זה מבאס, הסיבה אינה חשובה כרגע, אני כאן גם אם תרצה להוציא הכל, קח את הזמן, אני בטוח שתמצא את התשובות והכוחות מתוכך, יש לך המון מה לתת ולהציע, אתה תמצא את המקום שזקוק לכישורים שלך, אך כרגע גם פסק זמן הוא חשוב אם זה מה שאתה זקוק לו.

אין משפט טוב יותר או לא, אין שפיטה אך כן ישנה השלכה על כל אחת מהתגובות.

חלקן מובילות אותנו להבין שלא בסדר להרגיש בבאסה, היוצר בתוכנו רצון לבטל את התחושה המבאסת וישר לפעול ולהיות אקטיביים.

חלקן אומרות שזה בסדר, זה לגיטימי להתבאס, מבלי לנתח, מבלי לבדוק היכן טעינו, את ניתוח הדברים רצוי לעשות במצבים בהם אנו מרגישים ברורים יותר, פחות שיפוטיים.

 

בסופו של דבר, ברגע שאנו נותנים מקום לכל הרגשות שלנו ושל אלו שסביבנו, אנו בעצם אומרים שזה טבעי להרגיש, זה לא טוב או רע אלא פשוט טבעי.

ברגע שאני עצובה ואני מקבלת זאת, אני בעצם אומרת לעצמי שאני מקבלת אותי.

ברגע שאני כועסת, זאת אומרת שהכעס ראוי כרגע לקבל תשומת לב, אם אני מתנהלת באופן שאיני פוגעת באחרים אזי נתתי מקום ויחס נכון לכעס שבי -  ייסורי המצפון פחות יופיעו.

פחד – ברגע שאנו שואלים את השאלות הנכונות, אנו נמצא את הפתרונות לפחד, החשוב הוא לפרק אותו לגורמים.

השמחה – רוצה מקום להיות בו, להיות בחלל נקי, להגיע טבעי מבלי שנצטרך לנסות ליצור מצבים שיביאו אותה ולו לשניה אחת.

 

כל הרגשות שלנו חשובים, ברגע שנקבל אותם נקבל אותנו.

הם לא ייעלמו, אנחנו נעלם אם נתעלם מהם.

בא לכם לבכות ברחוב – תבכו.

בא לכם לכעוס – לכו לשירותים ותצעקו – אח”כ תבררו עם עצמכם לסיבה של הכעס מתוככם.

הפחד צף, תישארו איתו רגע, אל תגרשו אותו כי הוא לא יעלם אלא תבררו ממה אתם בעצם באמת מפחדים,ועם הפחד תעשו את הצעד.

שמחה – ברגע שכל הרגשות מקבלים מענה, היא תגיע באופן טבעי, לא תצטרכו ליצור מצב כדי לשנות מצב רוח.

כל הרגשות כולם חשובים

הם אינם רעים או טובים

הם פשוט טבעיים.

תנו להם פשוט להיות, ותראו כמה הלא פשוט הופך להיות יותר פשוט.

רגשות הם רגשות

 

עוד מהבלוג של אלה ויינטראוב

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 6 months
תצוגה מקדימה

לכאב שלי יש כח

יושבת מול המקלדת ולא יודעת כיצד להתחיל, האם בסיפור חיי המספר כיצד למדתי לקחת את הכאב ולצמוח ממנו? האם לספר על המהלכים בחיי שבזכותם עברתי טלטלות אך הן המתנות הכי משמעותיות שלי? האם לספר על מה שאני עושה ועל החשיבות של הדרך...

תגובות

פורסם לפני 6 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה