הבלוג של אלה שברצטוך

האינסטינקט ההורי

מזה 24 שנים שאני חיה את תפקיד ההורות: ראשית כאם לבני הבכור, ומאוחר יותר כמייסדת ומנהלת גני ילדים, מפקחת חינוכית ברשת מעונות ויצ"ו, יועצת תוכן ראשית לערוץ בייבי בחברת הלווין YES, ולבסוף מרצה לצוותים חינוכיים ומדריכה אישית... +עוד

מזה 24 שנים שאני חיה את תפקיד ההורות: ראשית כאם לבני הבכור, ומאוחר יותר כמייסדת ומנהלת גני ילדים, מפקחת חינוכית ברשת מעונות ויצ"ו, יועצת תוכן ראשית לערוץ בייבי בחברת הלווין YES, ולבסוף מרצה לצוותים חינוכיים ומדריכה אישית בנושא ההורות. מפתיע לגלות כי את הכשרתי המקצועית דווקא בתחום המוזיקה – כשהשלמתי תואר ראשון בתחום. אך בהמשך דרכי גיליתי את הקסם שבהוראה, והנתינה האינסופית שטמונה בהורות. במהלך השנים האחרונות אני מתמחה במתן הרצאות לסטודנטים ופיתחתי מספר שיטות ייחודיות להורות אלטרנטיבית - זו שכנגד כל הזרמים מסתמכת דווקא על האינסטינקט הבסיסי ומאמינה בייחודיות ועוצמה שבקשר האישי, המיוחד וייחודי בין ההורה לילד.

עדכונים:

פוסטים: 8

החל מנובמבר 2010

הרגע בו ויתרתי על רגשות האשם שלי זכור לי היטב. זה היה הרגע שבו גדלתי, השתחררתי, ויצאתי לאוויר חדש ונקי. לרגל 2011 החלטתי לשתף אתכן בחוויה, ולהזכיר שאפשר גם אפשר

05/01/2011

תמיד ידעתי שאני אמא טובה, אכפתית, משתדלת, משקיעה ומעורבת – אבל הפעם זה היה באופן שונה. מתוך מקום אחר. הפעם ההשקעה, הנתינה והאכפתיות שלי זרמו מתוך הלב, מתוך בחירה טהורה. אפשר אפילו לתאר זאת כסוג של הארה. אפפה אותי תחושה כנה ואמיתית, הערפל נעלם, והעננים שהיו קבע בתוך תודעתי התנדפו ללא התראה מוקדמת. פתאום לא הייתי צריכה להתמודד עם סל של שאלות, תנאים והתלבטויות. השלמה רגועה ונינוחה נבעה מתוכי והחלטתי לוותר. לוותר על רגשות האשם.

הרווח הגדל

לא מעט אמהות, חברות, ועמיתות שאלו אותי בחשדנות: “באמת, אין לך בכלל רגשות אשם?”, ומוודאות בשנית: “משום סוג? בשום מקרה?”. כשאני עונה בנינוחות “לא, נגמלתי לחלוטין”, הן מביטות בי בפליאה. תוהות כיצד אפשרי הדבר.  אז איך זה קרה לי? מהיום שאנו נושאות את ילדינו ברחם (ויש כאלו שעוד הרבה לפני..), אנו ממהרות לחרוט על דגלנו את ההבטחה כי אנחנו נעשה את הכל על הצד הטוב ביותר, נהיה אמהות מושלמות ואת ילדינו נגדל באושר ובעושר. אז זהו, שלא תמיד. ההבטחה הזו יפה למניפסטים והצהרות אהבה, אבל המציאות תמיד מורכבת יותר. זאת שאיפה קסומה וכמוסה של כל אחד מאתנו. רגשי האשם, נכנסים לרווח שבין השאיפה הזו - לקרקע המציאות.

מה משרתים רגשות האשם?

האם רגשות אלה יעזרו לנו להיות אמהות טובות יותר? כנראה שלא. אני מאמינה כי בכל התנהלות יש מן הטוב ומן הרע מן הנכון ומן הלא נכון לאותו פרק זמן ולאותה סיטואציה. כולנו משתדלות לעשות כמיטב יכולתנו. קחו לדוגמא את אמא שלי. בתקופת הורותה לא היה מקובל להיות אשת קריירה כל כך עסוקה וגם אמא במשרה מלאה. אבל למרות הקשיים והעומס התמידי היא היתה שלמה בדרכה. חלוקת התפקידים ותפקודה הכללי תרמו לנו, ילדיה, מאוד: הכל היה ברור ובהיר, התנהלותה הייתה צפויה והחלטית. נהנו משקיפות מלאה. ידענו לצפות את תגובותיה. לא היו הפתעות, לא היתה דרמה מיותרת. במידה מסוימת זו הייתה הקלה לשני הצדדים. למרות זאת, האמת חייבת להיאמר : אמי, כמו רב האימהות, ספגה לא מעט טענות וקיטורים כיאה לכל אם ובהתאם לכל בת מתבגרת.  גם היא קיבלה מנה גדושה של ביקורת על החלטותיה המוטעות, ועוד מנות קטנות בהמשך על כך שלא היתה מספיק אם כזאת.. ולא מספיק אם אחרת. באופן כללי התנאים היו ברורים והאווירה היתה ברוח – “זה מה שיש והכל בסדר”. תחושת ביטחון זו הקלה על כולנו. אמי ויתרה על רגשי האשם הבלתי יעילים, שמכרסמים בנו שוב ושוב ומערערים את דרכנו. הם גורמים לאי יציבות, אי בהירות, ומעבירים לילד מסר של חוסר ביטחון. מה אנחנו מרוויחות מרגשי האשם, ולמה זה באמת מועיל? ועוד אחת לדרך: מה עומד בינך ובין הויתור על רגשות האשם?

אמא טובה

לסיכום, הרשי לי להניח כי ילדייך חשובים לך מאד ואת (הקוראת האנונימית) אמא טובה שעושה כמיטב יכולתה במסגרת האפשרויות והתנאים בהם מתנהלים חייך, הכל נכון והכל מתאים. גם אם נזכרת בסוף היום בסיטואציה שבדיעבד היית צריכה לנהוג אחרת – הרי שכנראה באותה נקודת זמן לא יכולת לבחור אחרת. וותרי על הייסורים, הם כנראה כבר מזמן לא תורמים למצב, וזכרי: ההחלטות שאת מקבלת כאמא הן נכונות. הן נכונות כי הן התקבלו על ידי אמא טובה שעשתה כמיטב יכולתה באותו הרגע. ואם ביום מן הימים הילדים יטענו. . . דעי שזה חלק מתפקידם ב”משחק”. זו דרכו של עולם וכל החלטה אחרת שלך היתה גוררת מן הסתם תלונות אחרות.

שלכן,

אלה שברצטוך

עוד מהבלוג של אלה שברצטוך

חג הפסח, חג החירות

חג הפסח נחוג, כידוע, בסימן יציאה מעבדות לחירות. לנו ההורים קל להזדהות עם המושג "עבדות" במשמעות המיידית שלו. תחושות הקושי והתסכול שאנו חווים פעמים רבות, גורמות לנו לא אחת לחוש כעבדים של ילדינו כעבדים של הבית, כמשרתים קבועים,...

ראשית הורות במחשבה תחילה!?

אחרי שנים של התחבטויות שאלות התייעצויות והרבה לילות ללא שינה התחלתי לכתוב – מתוך רצון להציג את הגישה שלי להורות ולתת להורים כתף תומכת בקבלת החלטות ממקום אמיתי וכנה. במילים: אינטואיציה. אז למה זה היה כל כך קשה ולמה רדפה...

מסיבה בגן - מי החתן?

מסיבת חנוכה נחשבת לאחת המסיבות המרכזיות בגן הילדים: האורות דולקים, הסביבונים מסתובבים, האווירה חמה ומרגשת, וכל ילד מגיע עם אמא ואבא לגן. הנה מ ת ח י ל י ם: אמא של דנה כבר מוחאת כפיים, היא מאד נרגשת ומגיבה במחיאות כפיים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה