הבלוג של אלישבע כספי

הגיגי אופנה

קוראת ווג מתמידה בערך מגיל שמונה (עם שתיים וחצי מילים באנגלית, בלבד) אשר משתגעת על ירחוני אופנה ועיצוב מילדות, עוד מהימים בהם היה אבא חוזר מנסיעותיו בחו"ל עם ערימת מגזינים, ומביא לה את ריח העולם הגדול. למדה ועשתה תארים (LL.B... +עוד

קוראת ווג מתמידה בערך מגיל שמונה (עם שתיים וחצי מילים באנגלית, בלבד) אשר משתגעת על ירחוני אופנה ועיצוב מילדות, עוד מהימים בהם היה אבא חוזר מנסיעותיו בחו"ל עם ערימת מגזינים, ומביא לה את ריח העולם הגדול. למדה ועשתה תארים (LL.B במשפטים ו- MBA במנהל עסקים) אז היא גם עו"ד, אבל מעדיפה לעסוק במה שהיא אוהבת באמת, כתיבה ואופנה ביחד ולחוד.

עדכונים:

פוסטים: 354

החל מדצמבר 2011

כמי שכותבת בקביעות על סבב שבועות האופנה העולמי, אני אומנם עוקבת אחרי רובם, אבל מודה שיש לי נטייה לחזור ולכתוב שוב ושוב על אותם מעצבים מידי עונה. מאחר ובלתי אפשרי לכתוב על כולם – בכל יום נערכות קרוב לעשר תצוגות ופרזנטציות – ברור שאני מעדיפה לכתוב על אלה שהכי מעניינים אותי, על הקולקציות שיצרו את ההד התקשורתי הכי גדול ועל אלה שקיבלו את הביקורות הטובות ביותר. מטבע הדברים מדובר בדר”כ במעצבים הפחות ממוסדים, ולכן לפעמים גם קצת פחות מוכרים.

הפעם ויתרתי על מעצבים ומותגים אהובים משבוע האופנה בניו יורק כמו פרואנזה סקולר, אלכסנדר וונג, דיון לי האוסטרלית, TheRow של התאומות אולסון ואחרים, והתרכזתי בכמה ממותגי העל האייקונים בארה”ב, גם כסוג של מחווה וגם כי רובם מוכרים יותר לקהל הישראלי. לחלק מהם יש חנויות דגל כאן בארץ – בעיקר בקניון רמת אביב (וגם בכיכר המדינה, למותגים שיגיעו בהמשך הסבב העולמי) וחלקם מגיעים לארץ באמצעות חנויות המייבאות מותגי יוקרה, כמו רשת פקטורי 54. אף שקווי האופנה היוקרתיים ביותר של המותגים הללו עדיין לא נמכרים כאן, הם מוכרים לקהל הישראלי היטב.

מאלה שאחריהם אני עוקבת תמיד, לא ויתרתי על הקולקציות של ויקטוריה בקהאם, אלטזורה וג’ייסון וו, אבל גם בקולקציות האחרות עליהן כתבתי, היו פריטים נחשקים אשר גרמו לי לחולשה קשה ולפיק ברכיים…

 

קלווין קליין

 

פרנצ’סקו קוסטה, המנהל הקריאייטיבי של קלווין קליין, ציין עשור לתפקידו כמעצב הראשי של המותג, עובדה שיצרה הרבה באזז לפני התצוגה שלו.

אולי כדי לציין את אבן הדרך הזאת, בחר קוסטה לקחת את המראה המזוהה עם המותג, אשר מתאפיין במינימליזם נקי ומלוטש ולנסות לפרק אותו לגורמים.

התוצאה: מראה גולמי, בגדים שנראים בחלקם כאילו לא סיימו לתפור אותם, תפרים גסים הבולטים מבחוץ, כאילו הבגד נלבש הפוך בטעות והרבה פרנזים (אלמנט זר בעיקרו למינימליזם) מתנופפים משמלות. זו היא קולקציה שבה הבדים והטקסטורות היו במרכז הפוקוס, נותנים תחושה של בגדים לא לגמרי עשויים במכוון. פלטת הצבעים כללה שחור, לבן, מעט ורוד בהיר וירוק – מנטה ואמרלד.

מינימליזם? בודאי. הוא נמצא תמיד בבסיס העיצוב של קוסטה. ליטוש? תלוי באלו מהדגמים: השמלות עם הפרנזים המתנופפים היו מקסימות, לעומת זה דגמים אחרים היו מעט מגושמים למראה. זה לא הפריע לכוכבות על כמו ניקול קידמן (שבדרך חזרה מהתצוגה נפלה והשתטחה על האספלט, בגלל צלם פאפארצי מטורף על אופניים שהתעקש לצלם אותה. לשמלה שהיא לבשה מבית קלווין קליין ולעקבים – שלום! ניקול לעומת זאת נחבלה קלות) ורוני מארה (שהיא גם הפנים של הבושם החדש מבית קלווין קליין – Downtown) להריע מהשורה הראשונה.


מרק ג’ייקובס

 

 

תמיד אחת התצוגות המבוקשות והנצפות ביותר בשבוע האופנה של ניו יורק, וג’ייקובס שלא מאכזב אף פעם עם השואו שהוא מעלה, הציג את “הפנטזיה האולטימטיבית”, כפי שכינה זאת אחד המבקרים. חול שחור מרובב בנצנצים כיסה את המסלול שנראה היה כמו חוף נטוש, כולל שרידי ספינה טרופה וקישוטים, שרמזו על מסיבה אפוקליפטית שהתרחשה במקום זמן קצר לפני כן. התפאורה מסביב כללה בנוסף גם חליפות הצלה שנסחפו כביכול אל החוף, בדלי סיגריות שקועים בחול וגיליונות אופנה ישנים שעפו ברוח החמה אותה פיזר מאוורר ענק (בחיי, אני לא יכולה להמציא דברים כאלה).

אז איזה בגדים יתאימו לתפאורה דרמטית ומסתורית כל כך? בגדים כהים וכבדים כמובן. למעשה לא היו אלה בגדי קיץ מובהקים כלל, אלא יותר סריגים עבים מקושטים בגדילים ובנצנצים וגם ז’קטים באובר סייז, עם השפעות צבאיות (שפע כפתורים וכותפות) שצוותו למכנסיים קצרים באורך שעד הברך. בנוסף היו שם שמלות משי עם שילובי תחרה, רקומות בחרוזים נוצצים ובהשפעה ויקטוריאנית.

בקונטקס של התפאורה המסוימת הזאת וביחד עם הסטיילינג שנבחר לתצוגה – כל הדוגמניות חבשו פאות בלונדיניות קצרות, מה שנתן להם מראה אחיד אך מוזר – קצת קשה היה להבחין ביופיין של השמלות הרקומות, אבל על פאשיוניסטות דוגמת ניקול ריצ’י ואלכסה צ’אנג, השמלות האלה יראו נהדר.

מאחורי הקלעים אמר ג’ייקובס, שהוא כוון את הקולקציה הזאת לנשים שאין להן בעיה להגיע לעבודה בלבוש ויקטוריאני, אך עם נעלי בירנשטוק. באופן אישי מעולם לא היו לי נעליי בירנשטוק (מעדיפה לשתות נפט!) ובכל מקרה, יש לי רק הערה אחת: מרק היקר, הנעליים בתצוגה שלך היו, איך לומר זאת בעדינות? מכוערות!! ונשים מה לעשות?! תמיד הולכות שבי אחרי נעליים יפות!

מייקל קורס

 

קולקציית קיץ 2014, אחת הקולקציות הטובות של מייקל קורס, גבר וגיי מוצהר, שיודע מצוין מה נשים רוצות ללבוש. “רומנטיקה קיצית” (“summer romance”) הוא כינה את הקולקציה, שאכן הייתה רומנטית וסקסית באותה מידה ובגזרות נינוחות מהרגיל אצל קורס, שהמראות שלו הם לרוב יותר מחויטים. השיר “Dream a Little Dream” שהתנגן בלופ ברקע, קבע את הטון של התצוגה כולה.

ההשפעות היו בעיקר משנות ה-40 ומעט משנות ה-70 אבל הוגשו באופן מודרני ונחשק, כפי שקורס יודע לעשות. שמלות קלוש בסגנון שנות ה-40 עם הדפס פרחוני באורך מידי, קרדיגנים קטנים וז’קטים עם חגורת מותן דקה וחצאיות עיפרון, ז’קטים גדולים יותר שרק הונחו על כתפי הדוגמניות, ומכנסיי באגי בסגנון גברי, רחבים במיוחד ובעלי מותן גבוהה, כמו אלה שנהגה ללבוש השחקנית קתרין הפבורן בסרטים שלה ושמלות מקסי ארוכות בסגנון סבנטיז. לכל אלה צוותו סנדלי עץ גבוהים ומסיביים, שיער משוחרר ומעט פרוע ומייק אפ שנתן לדוגמניות מראה בריא, מבריק ומעט שזוף, של אנשים בחופשה.

כאמור מעבר להיותה מלטפת ורומנטית, הייתה הקולקציה סקסית באופן שאין לי אלא לכנותו – בטוב טעם. לחצאיות ושמלות במראה שמרני לכאורה, היה שליץ עצום שנחשף רק כאשר הדוגמניות צעדו על המסלול, חצאיות קלוש אחדות היו שקופות למחצה ועטפו את קווי המתאר של הגוף בצורה סקסית אך לא פרובוקטיבית מידיי. פלטת צבעים בלבן, חום, בז’ וגם כחולים למיניהם וקלאצ’ים ענקיים ומדליקים, היו עוד נדבך בתצוגת בגדיים חלומיים בהחלט.

קרולינה הררה

 

אם יש לכן בית נופש בהמפטונ’ס, אבל אתן כמעט שלא מגיעות אליו בין הטיסות לרומא, מדריד ופריס, אם החיים שלכן מתנהלים בין נשפי צדקה ומסיבות קוקטייל מזדמנות, אם אתן כוכבות על שמחפשות את השמלה שתעלף את כולם על השטיח האדום, אם אתן עונות לפחות על אחד הקריטריונים הנ”ל, אין ספק שאתן יכולות להתקבל לחוג הלקוחות המבוסס והאקסקלוסיבי של קרולינה הררה.

בהתאם, רוב הקולקציה שלה – היפיפייה אין מה לומר – כוללת בעיקר שמלות ערב ושמלות קוקטייל. בדי אורגנזה ומשי דקיקים ומפוספסים שהונחו אחד על השני בשכבות, יצרו מראה שהוא סוג של אשליה אופטית, כמו בשני הדגמים אשר פתחו את התצוגה: שמלה באורך הקרסול בצבע ירוק פטרול או בחצאית הארוכה שלבשה הדוגמנית קרלי קלוס, אשר צוותה לחולצת לבנה מעומלנת ונוקשה, מסימני ההיכר של הלוק האישי, של קרולינה הררה עצמה.

ורסיות נוספות של הדפסים (במשבצות ובדוגמאות גיאומטריות נוספות) אשר יצרו אשליה אופטית דומה, נראו לאורך כל הקולקציה האלגנטית. אבל דווקא שתי שמלות ארוכות וחלקות, אחת בלבן עם רקמת חרוזים ירוקה בחלק העליון והשנייה בסגול שזיף מהמם, יהיו מאלה שנראה בוודאות על השטיח האדום.

רלף לורן

רלף לורן היה במצב רוח של מוד – תקופת מהפכה אופנתית אותה הובילו צעירים לונדוניים בשנות ה-60, וממש על קצה המזלג חלק מהמאפיינים שלה הם: שמלות מיני קצרצרות בגזרת A, הדפסים גרפיים בשחור ולבן ומראה אנדרוגני, שכלל בין השאר חולצות ומכנסיים במראה גברי.

ההקשר לסיקסטיז בלט כבר מהדגם הראשון, כאשר הדוגמנית סאשה לוס יצאה למסלול עם שמלת מיני שחורה וצווארון בייבי לבן, גרביים שחורות עד הברך ונעלי מרי ג’יין. מצעד השחור ולבן באווירת המוד, המשיך לזרום אל המסלול עם עוד-25 דגמים של שמלות מיני וחליפות מכנסיים (שכללו גם הדפסי פסים, משבצות ופרחים בשחור ולבן) ונגיעות קטנות בהשפעת המלתחה הגברית, כמו עניבות וכובעים בסגנון כובעי נערי ביה”ס באנגליה.

החלק השני של התצוגה נראה היה כאילו הוא לא קשור לחלק הראשון, כאשר צבעי ניאון בוהקים וזוהרים בירוק, צהוב, כתום, אדום וכחול קובלט שטפו את המסלול. אולי מחמת הסנוור, לחלק מהדוגמניות היו משקפיים כהים ואטומים למראה, וההקשר היחיד לתקופת המוד, בא לידי ביטוי בגזרות המיני של השמלות וחליפות החצאית. שום קשר לסיקסטיז, לא היה לעומת זאת בשמלות הערב הצבעוניות שחתמו את התצוגה, אבל זה לא ממש משנה כי הן היו יפיפיות.

ומילה כללית על רלף לורן האיש והאגדה: כבר שנים שהוא מותג מצליח ומבוסס, המייצר תחת שם המותג עוד המוני פרויקטים נוספים כולל מצעים, מגבות, כלי בית, בשמים ועוד ועוד. הוא לא הגיע למעמדו זה בגלל נהייה אחרי טרנדים חולפים, אך החיסרון הוא שהוא לא תמיד מחדש. יחד עם זאת, אני נזכרת בבגדים אותם עיצב לטקס פתיחת אולימפיאדת לונדון בקיץ שעבר, עבור המשלחת של ארה”ב, לורן כמו גם לפחות 30 מדינות נוספות כולל ישראל, עיצב חליפות “מקוריות” להפליא של מכנסיים וחצאיות בלבן עם ז’קטים כחולים. אף על פי כן, המדים שהוא עיצב בלטו באיכותם ובהידורם מעל כל בגדי שאר המשלחות ואפילו דרך מסך הטלוויזיה. כך גם עם בגדי קולקציית קיץ 2014 שלו – לא ממש חדשנית ולא לגמרי מקורית, אבל הבגדים עשויים, גזורים ותפורים בצורה כ”כ משובחת שמתחשק ללבוש. זהו סוד הקסם, זה סוד ההצלחה.

טומי הילפיגר

טומי הילפיגר הציג קולקציה סופר קייצית וסופר צבעונית, שהיא מחווה לחופי מליבו שטופי השמש ולתרבות הגלישה של נערי החוף של קליפורניה. סגנון החיים של החוף המערבי בארה”ב, מייצג לדברי הילפיגר ספורטיביות, חופש ואופטימיות קלילה (תחשבו מלרוז פלייס, רק בלי התככים…) וזה בדיוק מה שהילפיגר רצה וגם הצליח, להעביר בקולקציה. הדוגמניות צעדו על טיילת עץ מפותלת כשמשני צידיה ערמות חול, בשמלות צבעוניות בגזרת חולצת פולו אייקונית, מכנסיים קצרים ממשי וחצאיות קלילות בסגנון טניס, עם חולצות באולינג וחולצות ספורט עם מספרים. היה כאן שילוב של קלאסיקות מוכרות, עם טרנדיות שיצרה בגדים אתלטיים, בעיקר עם השפעות מעולם הצלילה והגלישה. שמלות המיני והז’קטים בשילובי העור היו מקסימים, אבל הדבר הכובש ביותר בקולקציה הייתה הצבעוניות העזה והמדהימה. משטחי צבע (Color Blocking) שונים משולבים ביניהם בצורה נועזת ונפלאה, עשו חשק שיגיע כבר שוב הקיץ, אחרי שבוע שבו רבות מהקולקציות (להזכירכם לקיץ 2014) היו במפתיע בסגנון חורפי למדיי. אגב, צבעי הכתום טנג’ארין וגווני האדום למיניהם שהקולקציה של הילפיגר משופעת בהם, הם בין הצבעים הבולטים לקיץ הבא, לפחות לפי שבוע האופנה של ניו יורק.

למזלנו קולקציית המסלול הנ”ל שהיא קולקציית הפריום של מותג טומי הילפיגר, תימכר לראשונה גם בישראל בחנות הדגל היוקרתית של המותג, שעתידה להיפתח בחורף הקרוב במרכז שרונה המדובר בת”א.

דיאן פון פירטנסברג

DVF בעד העצמת נשים והכוח הנשי “Be your own oasis” (משהו בנוסח: תהיי נווה מדבר עבור עצמך), זהו לדבריה המוטו של הקולקציה ודוגמניות עבר הנתפשות כנשים חזקות, שלא לומר בעייתיות אפסס… לפחות במקרה של נעמי קמפבל וקארין אולסן, נשלחו אל המסלול כדי להעביר את המסר.

האמת למי אכפת… אני תמיד בעד הבגדים של DVF שהם מודרניים, סופר נשיים ופלרטטניים במידה. שנות ה-70 וימי סטודיו 54 העליזים בניו יורק (טרום עידן האיידס), נותנים לה מזה מס’ עונות השראה. ומה הפלא? מדובר בזמנים בהם הייתה צעירה ומן הסתם גם חגגה ללא הפסקה.

DVF אומנם מאמצת את הטופ החתוך וחושף הבטן – אחד הטרנדים החזקים של הקיץ הבא, אבל אי אפשר לנטור לה על כך, כאשר בקולקציה גם הדפסי החיות האהובים, שמלות ארוכות המתנפנפות בסקסיות סביב הגוף וצבעי כחול, אדום וזהב זוהרים.

“אני רוצה להעביר באמצעות הקולקציה את שמחת החיים והיופי” היא אמרה לעיתונאים לפני התצוגה, “בעולם שהוא כל כך קשה ובלתי צפוי” – whatever !

בסוף התצוגה יצאה DVF בשמלה עם הדפס ספארי צבעוני מהקולקציה, וביצעה מעין ריקוד ספונטני על המסלול, מוכיחה (כאילו המראה הנהדר שלה איננו הוכחה מספקת) שגם בגיל 67 לא מאוחר אף פעם מכדי לרקוד.

דיזל בלאק גולד

 

הקולקציה השנייה של המעצב אנדראס מלבוסטאד עבור דיזל בלאק גולד, קו הפריום של דיזל, הוצגה בחלל המפורסם של הגרנד סנטרל סטיישן של ניו יורק ועסקה בדואליות של אלמנטים מעולמות מנוגדים.

פריטים נוקשים כמו רוכסנים, אבזמים ודסקיות מנצנצות מעיגולי מראה קטנטנים, אל מול הרכות שבבדי משי וכותנה קלילים, בדים בעלי אופי נוקשה כמו עור וג’ינס, בצבעים רכים של לבן, ורוד פסטלי בהיר וירוק מנטה, אל מול השחור האפל והנצחי, כל אלה באו כדי להבליט את הניגודיות שבין קשיחות לרכות.

בגדי עור וג’ינס עומדים תמיד בבסיס ה-DNA של דיזל גולד, כמו גם סטייל הבייקר שיק, כלומר סגנון האופנוענים הנחשב אדג’י וקשוח. אבל גם הג’ינסים שהיו בסגנון רחב ומעט מרושל במכוון וצוותו לחולצות וגופיות עדינות בצבעי פסטל רכים וגם בגדי העור – השמלות והמכנסיים המשובצים בדסקיות מראה נוצצות (LOVE!!), היו ברובם רכים ונשיים, לא פחות משהיו אדג’יים ובועטים.

ויקטוריה בקהאם

לפני חמש שנים בתחילת דרכה כמעצבת, היא התפרסמה עם השמלות חובקות הגוף והמחמיאות שעיצבה אז, אשר הפכו לסימן ההכר שלה. נכון שאי אפשר היה כמעט לנשום בשמלות הצמודות האלה, אבל נשים (רזות!) בכל העולם חטפו אותן.

ייאמר לחלוטין לזכותה של בקהאם, שהיא לא נשארת בנישה הבטוחה שבה הצליחה בעבר ושואפת להמשיך ולהתפתח כמעצבת. כבר בעונה הקודמת היא העלתה דגם אחד בלבד של השמלה הצמודה המזוהה עימה, ועשתה ניסיונות חדשים עם גזרות רחבות יותר (שהיא עצמה בדר”כ לא לובשת) ועם חייטות בהשפעה גברית.

לקיץ 2014 היא הלכה אפילו עוד רחוק יותר בניסיון לחקור פרופורציות חדשות ואלמנטים מהמלתחה הגברית, בגזרות רחבות ורפויות במיוחד של מכנסיים באורך שעד הברך, עם ז’קטים גדולים ללא שרוולים וחולצות לבנות מכופתרות, אך גם כאלה עם סלסולים נשיים בשוליים. אבל על כל מראה גברי שכזה, היו לפחות שתי שמלות מיני קצרצרות בסגנון ספורטיבי (בעיקר בהשפעת עולם הטניס), פלרטטני וצעיר, שהחליפו את חצאיות המידי מהעונה שעברה. המראה המינימליסטי והנקי האהוב עליה, לבש העונה צורה אחרת וקשת הצבעים המצומצמת בלבן, שחור, אפור בהיר במיוחד, ורוד פוקסייה ומעט אדום חלודה, עם פה ושם הדפסים גיאומטריים, רק הבליטה את המראות הנקיים.

בשורה הראשונה ישב הבעל הגאה דייויד בקהאם ועל ברכיו הבת הקטנה הרפר, אשר גנבה את ההצגה מאימא וגם מהאישה החזקה ביותר בעולם האופנה, עורכת הווג אנה וינטור, אשר ישבה לצידה.

הלקוחות הנאמנות תוכלנה אגב להמשיך ולהזמין את השמלות הצמודות הפופולאריות כ”כ, בקהאם ידעה היטב מאז ומעולם, היכן נמצא הכסף הגדול.

אלטזורה

 

בדיוק לקראת פתיחת שבוע האופנה, הכריז תאגיד Kering (שבבעלותו מותגי יוקרה נחשבים, בין השאר אלכסנדר מקווין, בוטגה ונטה, גוצ’י וסטלה מקרטני) כי רכש מניות (אומנם מס’ קטן יחסית בשלב זה) של המותג של ג’וזף אלטזורה, ואין הצבעת אמון נחשבת מזה בעולם האופנה. המעצב הצעיר והמצליח כבש את זירת מעצבי העל תוך מס’ שנים מועט יחסית, וגם הפעם שיגר קולקציה שמצדיקה את הציפיות הגבוהות ממנו ואת האורחות הנכבדות שישבו אצלו בשורה הראשונה: ניקול קידמן, וג’סיקה פ’רה (אשתו של דון במד מן).

מעצב מצליח ניחן בכתב יד שעובר כחוט השני דרך העיצובים שלו, בלי קשר לעונה או להשראה הספציפית ולאלטזורה יש כתב יד ברור ומובהק משלו. קולקציית הקיץ הייתה במראה פחות עשוי מבעבר, יותר משוחרר, אך כרגיל משופעת באלמנטים גבריים והרבה פסים דקים האהובים עליו כל כך. התוצאה: בגדים גזורים להפליא, מהודרים ונשיים, למרות הפרנזים המשתלשלים והמראה המעט המרושל לכאורה.

מספיק היה לראות את הדוגמנית היפה ג’ואן סמולס אשר פתחה את התצוגה, בחולצת כפתורים גברית מפוספסת ופתוחה עד קצה הפופיק וחצאית פסים ממנה נשרכים גדילי בד, עם שסע ענק כמעט עד קצה הירך, כדי להבין את הכישרון של המעצב הזה ליצור מראה אלגנטי, סקסי וסופר ליידי לייק, מסגנון שאצל אחרים היה יוצא סתם מרושל. בדים מקסימים בכסף וזהב, שימשו אותו כדי להכניס זוהר לבגדי הערב.

ג’ייסון וו

ג’ייסון וו, לנצח יהיה המעצב המזוהה ביותר עם מישל אובמה, אשר נוהגת ללבוש את הבגדים שלו באין ספור הזדמנויות. הגברת הראשונה של ארה”ב, היא זו ששדרגה בין לילה את מעמדו של וו ממעצב מתחיל למעצב על, כאשר בחרה פעמיים ללבוש שמלות ערב בעיצובו, לנשף המסורתי שנערך אחרי השבעת בעלה לנשיא, בשתי הקדנציות.

לא קשה להבין מה קסם למישל אובמה בבגדים של וו, שהם תמיד ליידי לייק, נשיים ומחמיאים, אבל יש לי הרושם שבתוך תוכה של האישה החזקה הזאת, מסתתרת פאם פאטל לא קטנה… כי הבגדים של וו, בפרט בעונה האחרונות וגם בקולקציה הנוכחית, הם סקסיים במיוחד ופתיינים בהגדרה, לא ממש הסגנון המקובל לאשת הנשיא.

יחד עם זאת, בעוד שקולקציית עונת הקיץ שעבר, הייתה סקסית בסגנון כוחני ומוחצן ונוצרה בהשראת הצילומים הנועזים של צלם האופנה הלמוט ניוטון, הרי שלקיץ הבא מציג וו סקסיות מסוג מעודן יותר ופחות בוטה. האישה שתלבש את הבגדים שלו בעונה הבאה, איננה צריכה בגדים צמודים, מחוכים, רצועות עור ועקבי סטילטו כדי להראות סקסית.

הסקסיות של הקולקציה נוצרת דווקא מהגזרות הרפויות והנשפכות, העוטפות ברכות את הגוף ומשמלות שיפון שקופות ושקופות למחצה, בסגנון כותנות לילה עם כתפיות ספגטי, שהן אזכור ברור לעשור החביב על מעצבי האופנה מזה מס’ עונות, העשור של שנות ה- 90. הדוגמנית הג’ינג’ית קרן אלסון, שהייתה אחת הדוגמניות הבולטות של העשור הזה, פתחה את התצוגה בשמלה נוצצת, בגזרה גופייה חתוכה בצידי הכתפיים, בסגנון שהיה אחד הפופולאריים בתקופה ושניתן כבר להכתירו כאחד הטרנדים של הקיץ הבא (שמלות בגזרת גופייה).

“דיאלוג בין מובנה לנינוח” וו קרא לקולקציית אביב – קיץ 2014 שלו, כשהכוונה לקונטרס בין ז’קט אופנוענים מעור או ז’קט בסגנון ספארי, שניהם בגזרת בוקסי (רחבה ושמוטה מעבר לכתפיים) מעל חצאית שיפון רכה ונשפכת, או לסוודר רחב וגדול מימדים מעל חצאית שקופה ורקומה (ריקרדו טישי מבית ז’יוונשי הציג מראת דומים, כבר בקולקציית הסתיו הנוכחי), או לנינוחות של החליפות עם המכנסיים באורך שעד הברך, בסגנון הספארי. פלטת הצבעים החיוורת כללה בייז’, לבן, אפרפר, ירוק מרווה, נגיעות של כחול מלכותי, שחור והרבה נוצצים.

 

*

חנויות:

פולו רלף לורן : קניון רמ”א, ת”א

קרולינה הררה :קניון רמ”א, ת”א

דיזל : קניון רמ”א, ת”א

טומי הילפיגר: קניון רמת אביב ובקרוב בחנות הדגל במתחם שרונה, הקריה ת”א

מרק ג’ייקובס ומייקל קורס – פקטורי 54  - קניון רמת אביב, ת”א וקניון ארנה, הרצליה

*

מותג הלק הניו יורקי Essie כובש שוב את שבוע אופנה בניו יורק ומעניק חסות ל-18 תצוגות  אופנה בשבוע האופנה אביב/קיץ 2014. עם למעלה מ-1000 גווני לק שונים ואיכותיים והשמות הקליטים שלהם, אין פלא שהוא מעניק החסות מידי שנה.

רשימת המעצבים אשר השתמשו בשירותי צוותי המניקוריסטיות של  essie  בשבוע האופנה כוללת את סינתיה ראולי, דונה קארן, דיאן פון פירסטנברג, הלמוט לאנג, ג’ני פקהאם, נעים קאן, רבקה מינקוף, ווס גורדון, ורבים אחרים ובנוסף כמה ממכתיבי מגמות האופנה של NYFW: אלכסנדר וונג, אלטוזורה ו-תייסקנס ת’יאורי.

תמונות: גטי אימג’

מתוך הבלוג של אלישבע כספי


עוד מהבלוג של אלישבע כספי

תצוגה מקדימה

נעליים משגעות ואופנה עילית רוסית

  מי שעוקבת אחרי שבועות האופנה של ניו יורק, מילנו ופריס, מכירה היטב את הפאשיוניסטות ממוצא רוסי הבולטות בלבושן הסופר אופנתי מהקולקציות האחרונות של מעצבי העל. אין היום...

תצוגה מקדימה

אמיצה

בטור אישי שמתפרסם היום בעיתון הניו יורק טיימס, חושפת השחקנית אנג'לינה ג'ולי כי עברה כריתת שד מניעתית כפולה לפני כחודש (התהליך הרפואי המורכב אותו היא מתארת, התחיל...

תצוגה מקדימה

המעצב שהלביש את טיטי איינאו השבוע בגמר הישרדות

חלק מכם אולי התוודעו מבלי דעת לעיצובים שלו, בגמר הישרדות לפני ימים אחדים, כאשר מלכת היופי לשעבר והפינליסטית לגמר טיטי איינאו, הגיעה למקום השני, כשהיא לבושה בבגד בעיצובו...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה