הבלוג של סבתא אילנה בישלה ארוחה

אילנה עמר זכרון יעקב

פתאם באמצע החיים אני סלונה – saloona סבתא נרגשת מתרגשת ילדת שכונה " מהעידן שבגרוש היה חור כרמליסטית" לשעבר... בגיל 35 מצאתי את עצמי בתחרות "מלכת המטבח של ויצ"ו" עם מתכון בלי בשר בגלל הכשרות... אז כבר היה ברור שאגש... +עוד

פתאם באמצע החיים אני סלונה – saloona סבתא נרגשת מתרגשת ילדת שכונה " מהעידן שבגרוש היה חור כרמליסטית" לשעבר... בגיל 35 מצאתי את עצמי בתחרות "מלכת המטבח של ויצ"ו" עם מתכון בלי בשר בגלל הכשרות... אז כבר היה ברור שאגש לתחרות - ואקבל בשביל סבתא את כתר המלכות. למה? כי הייתה לי סבתא הכי הכי בשלנית בעולם ממנה למדתי את הסודות הכמוסים והקסומים של המטבח. אז זהו בשנת 1984 בויצ"ו הכריזו עלי "מלכת המטבח" בגלל גזר ממולא וארטישוק משובח. כמובן צילמו אותי "בשחור ולבן" וקיבלתי "פרס"...סיר של סולתם. אז...לא היה אינטרנט, גוגל פייסבוק וסלונה ומאז גם אני סבתא עם סבא ילדים ונכדים... כולנו זכרונים... פעם הייתי סבתא מספרת סיפורי ילדים... ועתה אני מספרת סיפורי - בישולים ... בלי סינרים. מזמינה אתכם אחרי לעקוב ומאחלת לכולם רק טוב...אילנה

עדכונים:

פוסטים: 172

החל מפברואר 2015

נר נשמה אחד תמיד ישאר הנר הכי צעיר אפילו שעברו 44 שנים

18/10/2016

2

18.10.1973 היום לפני 44 שנה הוא נפל בצליחת התעלה שבתאי זרחיה

יום הכיפורים שלנו תמיד שזור במלחמת יום כיפור…

מלחמה אחת של עם אחד ספוג מלחמות ארורות!

עצב עמוק עמוק מציף את משפחתנו ומחזיר אותנו לאותו יום הכיפורים.

שבתאי עלם חמודות יצא להגן על המולדת… ולא חזר.

4

עלם חמודות שהיה מגיע מפנימיה צבאית בראלי שבחיפה, ישר לביתנו שבקרית ביאליק…

מגיע עם החיוך המקסים, העיניים החודרות, לא מרבה במילים נעים הליכות,

מוריד את נעלי הצבא ונח.

אליעד בנינו הבכור, אז ילד בגן היה נכנס לנעליו הגבוהות ומטייל בכל הבית  הלוך וחזור שמח ומאושר.

שבי בא בקבוע אהב מאוד לשחק עם ברוך בעלי את משחק המלכים שחמט.

אבל… המט הפעם הכריע!

מאז שנים היה קשה לבעלי לשוב ולשחק את המשחק, והוא ניסה להתחמק מלשחק,

אבל הנכדים שלנו כבר בגיל הגן התעקשו ללמוד את המשחק ולשחק עם סבא,

סבא ברוך לימד לשחק שחמט, תוך שהוא מספר את סיפור הגבורה של שבתאי שיחרט לנצח, מדור לדור.

 ערב יום כיפור סיום הארוחה, ריטואל קבוע בביתנו, רגע לפני תחילת הצום…

אני  מדליקה נרות נשמה לזכר אבא, סבא, סבתא, שזה דבר בשגרת החיים עד 120,

אבל נר אחד תמיד ישאר הנר הכי צעיר למרות שעברו 44 שנים,

 

נר נשמה (Medium)

שבי ישאר ויזכר חרוט בלבנו כעלם חמודות צעיר והוא רק בן 22 שנה.

יום הכיפורים הזה נמשך ונמשך… 19 יום ונכנס לחג סוכות

ובדיוק  היום – 18.10.1973  חג סוכות שבי נפל.

1

סיפור חייו של שבי,

מורתו בבית-הספר היסודי ספרה עליו: “שבי היה התגלמות כל הטוב שבעולם,

כל הרוך והעדנה. כשהצטחק, ראיתי בחיוכו את שלמות החן והחסד.

 ”נסיך קטן” קראנו לו בחדר המורים. היה ספורטאי מצוין - ביחוד בתחומי האתלטיקה והקליעה למטרה

- שיחק בשח-מט בחוג בקרית-חיים, ובשעות הפנאי קרא ספרים רבים - ביחוד התרכז בקריאת ספרות עברית.

כשהגיע לגיל בית-הספר התיכון בחר, כמובן מאליו, ללכת לפנימייה הצבאית שליד בית-הספר הריאלי בחיפה.

 

6

שבתאי גויס לצה”ל בראשית אוגוסט 1969, לאחר שסיים בהצלחה את לימודיו בפנימייה.

 הוא הוצב לחיל השריון, ובמהלך שירותו עבר קורסים רבים בהצלחה גדולה.

את קורס מפקדי טנקים סיים כחניך מצטיין, ומלבד זאת השתלם בקורסים:

מש”ק טנק, מקצועות-טנק, מ”כים חי”ר, קציני שריון וקציני אג”ם.

כשהגיעה עת שחרורו בראשית אוגוסט 1971, התנדב לשירות הקבע, בו עשה עד יום מותו.

18.10.1973

הוביל סרן שבתאי זרחיה את פלוגתו לצליחת תעלת-סואץ כדי לעבור למתקפת

תנועה בתוך שטח מצרים.

השעה הייתה שעת בין-ערביים. הפגזות המצרים היו כבדות וקשות מאוד.

5

כלי-השיט, שעליו היה הטנק נפגע ! שבתאי הבחין שהדוברה עומדת להתהפך

מהפגיעה וצעק לצוות לקפוץ וחלץ עצמו!

הוא עצמו לא קפץ וניסה למשוך את התותחן, שצעק כי נפגע.

הטנק החל גולש למים… שבתאי בניסיון גבורה עילאי, תוך חירוף נפש ניסה

לחלץ את התותחן מתאו תוך כדי נפילת הטנק למים…

כוחו לא עמד לו והוא נפח את נשמתו…

3

כל שנה יומיים לפני…

ערב יום הזיכרון יוצא לי לדבר עם גיסתי עליזה…

אימו של שבתאי זרחיה ז”ל.. אנחנו קראנו לו שבי…

מה נשמע…?

אני שואלת די במבוכה ואחר כך אני חושבת לעצמי איזו שאלה טיפשית,

כאילו מה נשמע שלא נשמע מאותו יום הכיפורים ההוא… מה…?

שנה אחר שנה 44 שנה…

והיא… בצלילות זוכרת הכל… כאילו קרה זה אתמול…

“מה אגיד לך… אילנה זה היה כמו היום…

בערב יום חמישי….

היה משחק כדורגל ושבי החליט לראות את משחק אצלכם בבית

שבקרית ביאליק… בן בית היה אצלנו בקבוע…

נפרד מאיתנו וזה היה היום האחרון שראינו אותו!

בוקר יום שישי קם והלך לים… כאילו להיפרד מחוף ילדותו, חוף קרית חיים…

ביום ראשון היה אמור לצאת לקורס מ.פ.

פתאום… צלצלו מהצבא השאירו הודעה מהבסיס עליו לחזור במיידי…!

שבי חזר מהים שמע את הבשורה …אמא מהר תכיני לי את התרמיל…

נפרד מאיתנו ויצא…

“וזה היה יום שישי האחרון שלו בבית…”

חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים סיים אביו של שבי ז”ל

את תפקידו כמפקד יחש”ם דרום והעביר את הפיקוד לסא”ל ניניו אברהם…

3 חודשים אחרי…

נוסף אירוע טרגי בחייו… שבתאי בנו נפל בתעלת סואץ…

כשהשתחרר דוד מהצבא אשתו עליזה גיסתי נשמה לרווחה..

לא קל להיות אשת איש צבא…

בכל פעם שהיה עוצר רכב צבאי ליד ביתה… נשמתה הייתה מאבדת פעימה…

פעם אמרה לי כמה פעימות כמה…

בחלומות הכי הכי… לא חשבה שהבשורה המרה תבוא על בנה בכורה שבי…

ב- 30 באוקטובר 1973 בוצע חילוץ הטנק בתעלה…

הייתה זו שעת ערביים, אביו של שבי סא”ל דוד זרחיה ז”ל שקיבל אישור

מיוחד מאלוף הפיקוד להיות נוכח בחילוץ.

הבחין ב-4 גופות צפות על פני המים.

הוא ידע שאלה גופות החיילים מהטנק האחר שטבע ושבנו נמצא בטנק השני,

האמודאים היו עייפים ובמצב שאסור היה להם לצלול מבחינה בטיחותית.

הוא ניצב מולם , כל גופו רועד והוא פנה אליהם בתחינה:

“בני נמצא בטנק השני, אל תניחו לו להיות שם לילה נוסף”.

היה זה רגע שאין איש יכול לסרב לו , תחושה של כאב ושל הזדהות עם אדם

שהנורא מכל קרה לו, וכי זהו רגע שכל מאמץ יהיה נעלה מאין כמוהו.

האמודאים מיח’ הצוללנים ירדו שוב למים השחורים וקשרו את הטנק לכבלי המנוף,

אחר כך עלו למעלה וסימנו באצבע “וירה” המנוף הרים את הטנק וגופותיהם

של שבתאי זרחיה ויואב אברשימי צפו למעלה.

האמודאים יצאו מהתעלה אחד מהם נשא את גופתו של שבי…

7

דוד התבונן בפני ילדו המת , האב שמר על כוחותיו עד שהגיע הקומנדקר שלקח את גופתו של שבי

ואז התמוטט סא”ל דוד זרחיה ז”ל והכרתו אבדה.

כשהתאושש מזריקה שקיבל לקח את ארון בנו לצפון הארץ לקבורה.

הוא דפק בדלת הבית ורעייתו יצאה לקראתו, רואה אותו עומד כמי שעולמו חרב עליו:

“עליזה, שבי שלנו איננו“…

 

1

אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים - במותם ציוו לנו את החיים.

במשפחתנו אנו מספרים מדור לדור את סיפור גבורתו של יקירינו שבתאי.

והוא מסופר כל שנה בבית ספר ניל”י שבזכרון יעקב כל פעם ע”י נכד אחר.

 יהי זכרו של שבתאי תמיד נוכח ומנוחתו עדן. אמן.

זכרונות מתועדים

נזכור אותך

אתר הנצחה לנופלי הפנימיות הצבאיות

 

עוד מהבלוג של סבתא אילנה בישלה ארוחה

תצוגה מקדימה

מי אמר בפסח לחמנייה ולכל קבל לחמנייה כשרה? מתכון מנצח

זהו האביב כבר כאן וערב ערב חג הפסח גם והלחמניות של פסח גם אני מבטיחה שלא תרגישו מחסור בלחם ואפילו תגידו טעים, אפשר לטבול לחמנייה בדגים בבמיה ובכל.... מה שבא. ...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

פטיר בטעם של תרד אורגנו לימון ושמן זית...

חום יולי אוגוסט נראה לי רק מתחיל... איזה עונש החום הזה כמה שהוא דביק... בדיוק כמו דבק 3 שניות... מדביק הכול... כל רקמות המוח שלי נדבקו וחיברו אפילו את מערכת העצבים...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה