הבלוג של אלה אלקלעי

הבלוג של אלה אלקלעי

אלה אלקלעי, עובדת בבית ההשקעות IBI, מנהלת עם שירלי יום טוב וסנטיה חסלוביצר את "תשקיעי בעצמך" בית פיננסי לנשים

עדכונים:

פוסטים: 39

החל ממרץ 2011

מהי איגרת חוב? מהי תספורת ומדוע היא מכסחת לנו את הפנסיה? אלה אלקלעי על הבעייתיות שבמודל הכלכלי של תספורות ועל כך שאין כאן שחור ולבן

17/06/2012

הבלוג הפעם קצת מורכב כי היו לו כמה מטרות: גם להסביר מהי אגרת חוב, גם להסביר מהי תספורת, גם להסביר חלק מהבעייתיות בתספורת וגם לנסות להבהיר שאין כאן שחור ולבן ואין פתרונות שטובים לכולם. לכל פתרון, אתי ו\או רגולטורי , יש יתרונות ויש חסרונות שכדאי לתת אליהם את הדעת.

להלוות לחברה הזו את הכסף?

איגרת חוב היא הלוואה שאפשר לקנות ולמכור.
נניח שחברה שלכן רוצה לקנות אוטו ולך בדיוק השתחררה קרן השתלמות עם סכום שיכול לאפשר לה לרכוש מכונית אדומה חדשה. מכיוון שקרן ההשתלמות שלה משתחררת רק בעוד שלוש שנים את מחליטה שתתני לה הלוואה לשלוש שנים. בכדי שהעסקה תהיה כדאית לשתיכן החלטתן שההלוואה צמודה ליוקר המחיה (קרי צמודה למדד המחירים לצרכן) כך ששקל שנתת היום יהיה בעל אותו כח קניה כמו השקל שיוחזר לך בעוד שלוש שנים. מכיוון שבמהלך התקופה קרן ההשתלמות של חברתך מושקעת וצוברת רווחים ושלך נוסעת ומבזבזת דלק החלטתן שההלוואה תישא ריבית כלומר שעל כל שקל שנתת תקבלי שקל + פחות או יותר הריבית שהיא צפויה לצבור בקרן שלה. היא חברה שלך 20 שנה ולכן את סומכת עליה שהיא תחזיר את הכסף ובהינתן שהאלטרנטיבות לחיסכון ממילא לא משהו את מוכנה להסתפק בריבית של 4%. המודל הוא פשוט וקל רק שהעתיד הוא בדרך כלל לא מה שחשבנו שהוא יהיה. (העתיד קורה בזמן שאנחנו מתכננים תכניות).

בואו נחשוב על תסריט חיובי – פתאום את צריכה את הכסף. יש באפשרותך לצאת להשתלמות מקצועית מדהימה שתקפיץ את הקריירה שלך אבל היא ממש לא זולה, בנך בן ה- 15 הוזמן למחנה אימונים בקרטה בחו”ל כהכנה לאליפות ישראל, השכנים המעצבנים בדירה הצמודה שלכם עוברים ויש לכם הזדמנות חד פעמית להרחיב את הבית ולהבטיח את איכות השכנים. אף אחד מהתרחישים האלו לא עבר בראשך כשנתת את הכסף לשלוש שנים אבל מה עושים עכשיו?
היתרון הברור באיגרת חוב (אג”ח) על פני הלוואה לחברה הוא שהיא סחירה בבורסה. נתת למישהו הלוואה – לחברה מסחרית במקום לחברה, אבל ההלוואה הזו סחירה – את יכולה למכור אותה למישהו אחר בבורסה (שהרי בבסיס הבורסה היא שוק לכסף). יש הסתברות גבוהה שבכל נקודת זמן תהיה מישהי שיש לה בזמן זה כסף פנוי להשקעה שתקנה ממך את האג”ח ואת תקבלי את כספך בחזרה. זה היופי בשוק ההון – השוק לכסף. יש הרבה חברות שצריכות כסף עכשיו ויש הרבה אנשים וחברות אחרות שיש להם כסף פנוי עכשיו והם מוכנים ל”מכור” אותו תמורת תגמול הולם קרי ריבית ולפעמים הצמדה. בלי להרגיש לא נעים, בלי לריב עם אף אחד בלי לערב חברים ומשפחה. לכאורה עולם מושלם.
הבעיה היא שלא הכול מושלם כמובן. בניגוד לחברה שלך שאת מכירה וסומכת עליה מספיק בכדי לתת לה כסף הרי כשנותנים הלוואה בשוק ,כשקונים אגרת חוב, בדרך כלל אנחנו ממש לא מכירות מספיק לעומק את החברה לה אנחנו מלווים והרבה יותר קשה לנו להעריך באיזה מחיר נכון לנו להלוות את הכסף – איזה ריבית, תשואה תשקף נכון את הסיכון שגלום בהלוואה. התיאוריה הכלכלית אומרת שאפשר לשכנע אותנו להגדיל את הסיכון באמצעות פיצוי כספי.

טברסקי וכהנמן הציגו את זה באמצעות ניסוי פשוט של הטלת מטבע ומצאו שמרבית האנשים כשמציעים להם את התנאים הבאים:
1. הטלת מטבע פעם אחת
2. אם את מנצחת הרי שהרווחת 110 ₪
3. אם הפסדת את מפסידה 100 ₪
לא ישחקו אבל הם כן ישחקו כשתנאי המשחק הם:
1. הטלת מטבע פעם אחת
2. אם את מנצחת הרי שהרווחת 200 ₪
3. אם הפסדת את מפסידה 100 ₪
כשהתגמול המובטח מספיק גדול, אנחנו מוכנות לקחת סיכון.
ואיך זה מתקשר לתספורות של הטיקונים?

המקרה של אילן בן דב

אז בא אלינו אילן בן דב שהצליח להרוויח הון עתק בכך שהוא מכר לנו מכשירי סמסונג בפרמיה. הפעם הוא בא לבקש שנלווה לו כסף לקנות את חברת הסלולר פרטנר. כל מי שהשקיע בפרטנר עד לאותו יום הרוויח כסף, אפילו די הרבה כסף. אמנם משרד התקשורת תכנן כמה רפורמות שישפרו את התחרותיות אבל גם עם כל הרפורמות בדמי הקישוריות, המפעילים הוירטואליים (רמי לוי וכו’), מספר אוניברסאלי, הקלת תהליך המעבר בין מפעילים וכו’ לא הערכנו שהחברות יאבדו את כושר ההחזר. היה הגיוני להניח שהרווחיות תפחת אבל התזרים מפעילות ימשיך להיות חיובי ולכן החברות יוכלו להחזיר את חובותיהן וכך גם בעלי הבית החדשים שלהן. מכיוון שיחסי הסיכון סיכוי נראו הרבה יותר טוב מאשר בהטלת המטבע המתוארת למעלה, הסתפקנו בפיצוי צנוע תמורת מה שנראה בעינינו כסיכון צנוע.
אם האופק ב- 2011 היה נראה כמו האופק ב- 2005, 2006, 2007 או 2009 הרי שהיה הגיוני לצפות שאילן וחבריו יוכלו להחזיר את כל חובותיהם מהרווחים העצומים של החברות שהם רכשו ואנחנו נוכל להרוויח מהכסף שהם ישלמו לנו על ההלוואה שנתנו להם. במקביל התחרות תתחזק וגם כצרכנים נרוויח מהירידה במחירים והשיפור בשרות אבל כפי שסבותינו בפולניה ואתיופיה לימדו אותנו “האדם מתכנן ואלוהים צוחק”. במקרה זה הרגולטור צחק כשהוא שוב שינה את כללי המשחק והכניס עוד שני שחקנים ללוח, הוט וגולן.

תספורת

מה היית עושה אם החברה שלך הייתה עוברת תאונת דרכים קשה עם המכונית האדומה החדשה שלה והיא כבר לא ממש יכולה להחזיר לך את כספך, בטח לא עכשיו. לעובדה שהיא תוכל להחזיר לך רק חלק מכספך קוראים תספורת. שני התסריטים המרכזיים הם שהיא תפדה מוקדם את קרן ההשתלמות שלה (רק חלק כי יש קנס על פדיון מוקדם) או שאת יכולה לחכות בסבלנות שלוש שנים על אף שאת רוצה את הכסף עכשיו, ואז תקבלי את הכל או חלק גדול יותר כשהקרן סוף סוף תיפדה. כמו במספרה הקיצוץ יכול להיות קצר (ואם זה לא נראה טוב זה כואב) או ארוך יותר (ואולי פחות כואב).
האם הרגשתך ונכונותך לתספורת תשתנה אם החברה נפגעה בתאונה או לא? אם היא עברה פגיעה קשה ושוכבת בבית החולים כנראה שרובינו נכעס פחות ונסכים לוותר על חלק מכספנו ביתר קלות מאשר אם החברה תצא מהתאונה ללא פגע. מה לעשות כולנו אנשים (בני אשה ) וכפי שהגדיר זאת דן אריאלי בכותרת לספרו, חלק ניכר מהזמן אנחנו “לא ראציונליים ולא במקרה”.

אתגר הרגולציה

השינוי האחרון בכללי המשחק שנעשה על-ידי הרגולציה ויש להניח שגם מצב הכלכלה הכללי תרם לכך שבן דב צריך תספורת. כמו החברה שעברה תאונת דרכים רב הסיכויים שהוא לא יוכל להחזיר לנו את ההלוואה שהוא לקח. למזלנו “בא לציון גואל” בדמותה של חברת האטציטסון הסינית המוכנה לחלץ את כולנו מהביצה. האטציטסון היא שמכרה לבן דב את פרטנר ובהינתן חובותיו לחברה זו ויכולתה לקנות אותה חזרה בשבריר מהמחיר שבו היא מכרה אותה על אף הגידול בתחרות בשוק. אם האטציטסון תקנה את חזרה את פרטנר מצב כולנו יהיה טוב יותר – המלווים, בעלי אגרות החוב יקבלו חלק גדול יותר מכספם בחזרה, אילן יצא בהפסד גדול אבל בחיים, פרטנר תקבל בעלים שיש להם עורף כלכלי שיאפשר לה לשמור על מעמדה ואולי אפילו לנצל את התחרות ולגדול, לקוחות פרטנר כנראה ירוויחו מכך שהחברה לא תתפורר ושוק התקשורת ייהנה מתחרות שפויה יותר. נסבול תספורת אבל קיצונית פחות מאשר אם לא יופיע קונה שכזה ובן דב יצטרך לשלם לנו ממקורותיו המדולדלים.
במקרה של בן דב שלא כמו במקרה של החברה אנחנו, כחברה, רוצים שהוא ייענש על ההרפתקה המיותרת אליה הוא לקח את כולנו. לפי הפרסומים בעיתון הכעס עליו טיפס עד לוועדת הכספים שרוצה לוודא שבעלי אגרות החוב מהציבור יקבלו את ההחזר הכי טוב. זה נשמע מפתה. אולי הם יצליחו בהורדות הידיים והסינים ישלמו לנו קצת יותר על הזכות למכור לנו שרותי תקשורת השאלה היא האם זה שווה את הסיכון. זו מציאות אחת כשהמוסדיים מתמקחים ומציאות אחרת כשהרגולטור בוחר שוב ושוב ושוב לשוב ולשנות את כללי המשחק. מה ההסתברות שהסינים או מישהו אחר יבחר לחזור לפעול במשק שבו הפטרנליזם העביר את הרגולטור על דעתו?

ביום רביעי הקרוב, 20.6.12 במפגש פתוח של מועדון “תשקיעי בעצמך”, מרב מיכאלי תנסה להוציא מאיתנו הסבר יותר ברור לחלק מהמורכבות שגלומה בתספורות. המפגש יתקיים בשעה 16:00 במוזיאון הרצל לילינבלום לבנקאות. הכניסה חינם אבל מספר המקומות מוגבל ולכן דורש רישום מוקדם.

צילום: ThinkStock

עוד מהבלוג של אלה אלקלעי

תצוגה מקדימה

הספד

בין ה"שנות טובות" שקיבלתי השנה, הייתה אחת שאמרה "אל תאחלו טוב, תעשו טוב". יש אנשים שעושים את העולם מקום טוב יותר. אודליה לוי אטינגר הייתה אדם כזה ודווקא היא לא תהיה כאן לעשות שיהיה טוב, לא בשנה הקרובה ולא בשנים שלאחריה. אם...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

ללמוד מטעויות של אחרות

מאוד מטריד לגלות ששיעור האמריקאיות היוצאות לעבודה נמצא בנסיגה. ה"ניו יורק טיימס" פרסם לאחרונה מאמר המשווה בין מגמות שילוב נשים במערך העבודה בארה"ב ובאירופה. על-פי הנתונים המוצגים שעור האמריקאיות היוצאות לעבודה ירד מכ- 74%...

תגובות

פורסם לפני 5 years

נשים בהיי טק

אחד הציטוטים המיוחסים לוורן באפט כהסבר לכך שהוא יותר עשיר מרוב תושבי כדור הארץ הינו "זכיתי לחיות בתקופה בה נאלצתי להתחרות רק כנגד חצי מהאוכלוסיה". מיקרוסופט כמו גם סיסקו וחברות היי טק אחרות רואות את חצי הכוס הריקה –...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה