הבלוג של אנה

בדרך הביתה

עדכונים:

פוסטים: 19

החל מאוגוסט 2010

כתבה אחת בעיתון עוררה את החיה הדרמטראגית שבי ומיד הבנתי. זהו. זה הסוף. נותרו לי חודשים ספורים לחיות

09/02/2014

לפני שאתם מצקצקים, אני יודעת, סרטן זה לא מצחיק. אבל כמו שתרמתי את אבא שלי לשואה, ולכן מותר לי לספר בדיחות שואה, את אמא שלי תרמתי לסרטן לכן גם בקטגוריה הזאת אני מכוסה.

לפני תקופה גיליתי פצע קטן שלא ברור מאין בא ולמה. וממש כמו שאמא שלי עשתה כשכבר הבינה לבד שהיא לא משתעלת כי היא מקוררת או כי הנה פתאום היא אסמטית (שני אבחונים לא מאוד מדוייקים מצד רופאת המשפחה שלה), אלא שיש לה סרטן – התעלמתי.

מקץ זמן, קראתי כתבה שעוררה את החיה הדרמטראגית שבי ומיד הבנתי. זהו. זה הסוף. נותרו לי חודשים ספורים לחיות.

זה היה יום שישי ורק בשביל החותמת לאישור האסון הזמנתי תור לרופא ליום שני, והעברתי את סופהשבוע בפרידה דמיונית מכל היקרים לי.

יום שני הגיע מהר מהצפוי, והגעתי לרופא באיחור, כצפוי.

פרשתי בפניו את הטרגדיה שפקדה את חיי. הוא הסתכל על הפצע באיזו מין זכוכית מגדלת שמרוב פאניקה לא העזתי אפילו להתעמק בה, ואמר: אני לא רואה שום דבר. אולי גירדת, אולי מהכתפיה של החזיה, אולי מהרצועה של התיק.

אבל דוקטור, ניסיתי לשכנע במחלתי הסופנית, בחיי שלא גירדתי, ואני מחזיקה את התיק בצד השני (שקר) והכתפיה של החזיה רכה ונעימה.

אולי בכל זאת?

שכנעתי והוא הסתכל שוב.

לא. אין כלום.

בניסיון נואש לגרום לי ללכת הוא רשם לי משחה, ואם בתוך 10 ימים הפצע לא יעלם תחזרי אלי.

בתמונה: סרטן חינני

אבל אני, לא מכניעים אותי במשחה.

אז אולי אתה יכול, אם כבר אני פה, לבדוק לי את נקודת החן הזאת, וזאת וזאת וזאת.

בדק ואמר: יש לך הרבה חן. הכל בסדר.

עם מרשם למשחה שנגמרת במיצין, ובלי סרטן יצאתי נעלבת ממרפאתו חסרת החן של הדוקטור.

הפצע באמת נעלם אבל נראה לי שהמשחה גרמה לי לפריחה. או לסרטן.

עוד מהבלוג של אנה

תצוגה מקדימה

שואה, סיפור ילדים

זה סיפור על ילד בן 6 שקראו לו רוברט שפילמן. ההורים שלו והחברים שלו קראו לו רובי. רובי נולד בעיר בודפשט שבהונגריה. הוא גר בבית לא גדול ולא קטן ליד נהר הדנובה. אימו, וילמה, היתה תופרת ואביו אלדר עבד במכולת. כל בוקר היו רובי,...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

הזיתים שיביאו לכם את המזל

כמידי שנה גם השנה ערכנו, חבריי ואני, את מסיבת הכריסמס בואך שנה חדשה, רק שהשנה האיחור האופנתי היה קיצוני מעט והיא נערכה בערב שישי האחרון. ההנחיה שקיבלתי היתה מאוד ברורה: להכין סלטים בצבעי החג. קוד לבוש: כנ"ל. אני לא ארחיב על...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

תפסיק, אבא לא עושה ככה

"דמיינו לכם שעומד פה אדם לידי. טוב, לא כל כך קרוב, אבל כאן על הבמה. אדם שכבר אפשר לקרוא לו מבוגר, 70 ומשהו. לא גבוה ולא נמוך, קצת מקריח, קצת כרס, משקפיים. סבא נחמד, חביב, אוהב שוקולד. דמיינו לכם שהאדם הזה ניצל מינית לצרכיו בנות...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה