הבלוג של אנה

בדרך הביתה

עדכונים:

פוסטים: 19

החל מאוגוסט 2010

בביקורי בגריס אהובתי, אתם מכירים אותה בשם יוון, יצא לי לפגוש מקרוב זיתים ושמן זית באיכות שלא הכרתי. ואני יכולה להגיד לכם ששום דבר לא מכין אותך ליום שבו יגמרו לך גלוני שמן הזית שהבאת איתך

14/01/2014

כמידי שנה גם השנה ערכנו, חבריי ואני, את מסיבת הכריסמס בואך שנה חדשה, רק שהשנה האיחור האופנתי היה קיצוני מעט והיא נערכה בערב שישי האחרון.
ההנחיה שקיבלתי היתה מאוד ברורה: להכין סלטים בצבעי החג. קוד לבוש: כנ”ל.
אני לא ארחיב על מה לבשתי כי בואו לא ניסחף, אבל אני ארחיב ואתפאר באחד הסלטים שהכנתי. האחרים אולי יגיעו בהמשך ואולי לא.

לפני כן, מעט רקע על המוצר.
בביקורי בגריס אהובתי, אתם מכירים אותה בשם יוון, יצא לי לפגוש מקרוב זיתים ושמן זית באיכות שלא הכרתי. ואני יכולה להגיד לכם ששום דבר לא מכין אותך ליום שבו יגמרו לך גלוני שמן הזית שהבאת איתך.
אבל! כמי שבהיסטוריה המשפחתית שלה יש סבתא שעבדה כתופרת בחצר מלך מרוקו (כן כן, זה לא דילג גם עלינו), יש לי הוכחה לכך שגם במרוקו ידעו להתייחס יפה לזיתים.

והרי היא לפניכם

ה מ צ ר כ י ם:

2 קופסאות זיתים מגולענים
קופסת עגבניות מרוסקות
5 או כמה שבא לכם שיני שום
פרוסות לימון לפי שיקול דעתכם. שיקול דעתי היה 2
פפריקה מתוקה
סוכר חום
כמון
אריסה

איך זה קורה?

מסננים את הזיתים מהנוזלים. שמים בסיר+מים ומרתיחים. אחרי הרתיחה מסננים, שוטפים במים קרים, מחזירים לסיר+מים ומרתיחים שוב. ככה 3 פעמים להוציא את המרירות.
אזהרה: אין להשתמש בטכניקה זו להוצאת המרירות מהחיים.
שמים בסיר מעט שמן.
מוסיפים: כף גדושה פפריקה מתוקה, כף סוכר חום, כפית כמון, שום פרוס דק, כפית יפה של אריסה, אם אתם אוהבים חריף שימו יותר, ואת פלחי הלימון. ממליצה לחתוך אותם לרבעים כי אז הם יבואו לכם בהפתעה.
נותנים לכל אלה משהו כמו דקה שתיים להתערבב עם עצמם ומוסיפים את העגבניות המרוסקות. רותח? יופי. עכשיו תנמיכו את האש ותנו לזה רבע שעה בערך.
מוסיפים את הזיתים, שוב רתיחה ושוב להנמיך את האש ולתת להם להתבשל נגיד 3/4 שעה.

בזה זה נגמר.
אפשר לאכול חם, אפשר לאכול קר. בכל מצב זה יחוסל עוד לפני שתגיעו למנה העיקרית.

ואם יגידו לכם שזיתים זה משמין, וששבעה זיתים זה כמו פרוסת לחם, תענו ששבע הוא מספר מזל ובמזל לא חוסכים.

עוד מהבלוג של אנה

תצוגה מקדימה

שואה, סיפור ילדים

זה סיפור על ילד בן 6 שקראו לו רוברט שפילמן. ההורים שלו והחברים שלו קראו לו רובי. רובי נולד בעיר בודפשט שבהונגריה. הוא גר בבית לא גדול ולא קטן ליד נהר הדנובה. אימו, וילמה, היתה תופרת ואביו אלדר עבד במכולת. כל בוקר היו רובי,...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

תפסיק, אבא לא עושה ככה

"דמיינו לכם שעומד פה אדם לידי. טוב, לא כל כך קרוב, אבל כאן על הבמה. אדם שכבר אפשר לקרוא לו מבוגר, 70 ומשהו. לא גבוה ולא נמוך, קצת מקריח, קצת כרס, משקפיים. סבא נחמד, חביב, אוהב שוקולד. דמיינו לכם שהאדם הזה ניצל מינית לצרכיו בנות...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

סלט עדשים שחורות שהוא בעצם סיפור על אהבות

האם אני לא אוהבת לבשל כי לא יוצא לי טעים, או שלא יוצא לי טעים כי אני לא אוהבת לבשל. שאלה קיומית שצפה ועולה בכל סופשבוע כשאני מכינה את הצטלה הדיגיטלי עם רשימת הקניות. אם תשאלו אותי, אני משוכנעת שהאופציה הראשונה היא המשקפת את...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה