הבלוג של אנה

בדרך הביתה

עדכונים:

פוסטים: 19

החל מאוגוסט 2010


אתמול התפרסמו נתוני סקר בנושא הטרדה מינית במרחב הציבורי, שנערך בקרב נשים מגיל 16 ומעלה שגרות בתל אביב.
רק 45% מהנשים ענו שהוטרדו מינית.
כשהן נשאלו על סוגי הטרדות, 83% מהנשים אמרו שהוטרדו לפחות פעם אחת.
האלימות המינית כלפי נשים כל כך מושרשת בתרבות שלנו שאנחנו לא תמיד יודעות לזהות אותה ולתת לה שם.

האם זה שכל יום עומד גבר בחניה מול העבודה שלי ומשתין לי מול העיניים זו הטרדה?
האם כששורקים לי ברחוב או כשצועקים לי כוסית זאת הטרדה?
האם כשגבר מדבר איתי ובמשך כל השיחה מסתכל לי על השדיים זו הטרדה?

בואו ננסה רגע לדמיין עולם הפוך, שבו גברים הולכים ברחוב ואנחנו מחמיאות להם על צורת התחת שלהם או על האופן שבו החולצה מונחת להם על החזה. עולם שבו במקום העבודה תלויים על הקירות פוסטרים של גברים ערומים או שעל המכוניות ועל המדרכות מפוזרים כרטיסי ביקור של מכוני ליווי עם תמונות של גברים ערומים.
האם אפשר לדמיין כזאת מציאות?
לא. כי זה נראה מגוחך, נראה בלתי אפשרי. אבל זאת המציאות שאנחנו חיות בה יום יום.

אחת מכל 5 נשים נאנסת. אחת מכל 7 נשים נאנסת בבית שלה. אחת מכל 3 נשים עברה או תעבור הטרדה מינית במהלך חייה.
אחת מכל 5 נשים שנמצאות פה עכשיו.
אחת מכל 7 נשים שנמצאות פה עכשיו.
אחת מכל 3 נשים שנמצאות פה עכשיו.
אנחנו הסטטיסטיקה. כאן, במקום העבודה, בלימודים, באוטובוס, בבית.
אנחנו הסטטיסטיקה.

ואלה הנשים שהעזו לדבר. ומה עם כל אלה שבוחרות לשתוק?
אני בכוונה משתמשת במילה להעז. כי המחיר שאנחנו משלמות כשאנחנו מספרות או חלילה מתלוננות הוא גבוה מנשוא. לא מאמינים לנו, מנדים אותנו מהמשפחה, משפילים אותנו במשטרה ובבית המשפט.
ושלא נטעה, מחיר השתיקה כבד לא פחות.

מאז שאנחנו ילדות מזהירים אותנו ומפחידים אותנו.
אל תלכי לבד בחושך.
אל תדברי עם זרים.
אל תקחי סוכריה מגבר זר.
אבל אף אחד לא מזהיר אותנו מהאנשים הכי קרובים לנו.

המיתוס על דמותו של האנס – גבר עם זיפים, שתוקף אותנו באלימות, בדרך כלל בחושך – יוצר אצלנו בלבול מאוד גדול כשזה קורה אחרת.
אונס יכול לקרות כשבן הזוג שלנו רוצה לשכב איתנו ואנחנו לא רוצות.
אונס יכול לקרות בדייט, כשגבר מבקש ורוצה ומנסה בכל דרך לשכנע אותי לשכב איתו. ואני אישה נחמדה. אישה שלא רוצה לאכזב או להיות לא קולית וזורמת, אז אני אסכים, גם אם אני באמת לא רוצה.
ואז אני אחכה שהוא יגמור. ובכל הזמן הזה רק אחשוב שהלוואי והאדמה תבלע אותי ומתי הסיוט הזה כבר יגמר.

כמתנדבת במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית אני שומעת כל כך הרבה נשים שמספרות ש”רק” התחככו בהן, ו”רק” ביקשו מהן לקיים יחסי מין, והדוד שלהן “רק” ליטף אותן כשהיו ילדות.
ה”רק” הזה זו מילה כל כך קטנה, אבל מי שמדברת על ה”רק” הזה, מדברת על כאב ובדידות נוראים.

לפני כמה שנים יצאתי לטיול ממנו חזרתי אישה אחרת.
24 שעות, גבר אחד אלים ונסיון לאונס, הציבו בפני מציאות חדשה והרבה פחות נוחה.
הגבר שניסה לאנוס אותי לא היה זר.
והוא רק ניסה לאנוס אותי. הוא לא אנס אותי.
כשזה קרה לא ידעתי לתת לזה שם. אבל ידעתי שהוא לוקח ממני את השליטה בגוף שלי, ברצון שלי. לוקח ממני את זכות הבחירה ואת הביטחון.
וזה לא נגע לו. הוא לא חשב שזה מה שהוא עושה.
הוא בסך הכל רצה לשכב איתי. אפשר לחשוב. מה הביג דיל. זה אמור להחמיא לי לא?
אז לא. זה הכי רחוק מזה שאפשר…

אני עדיין מרגישה את המגע שלו. אני זוכרת את המבט שלו ואת הריח שלו. אני זוכרת מה לבשתי. אני זוכרת כל רגע מאותו הלילה ואני אף פעם לא אשכח.
הוא כבר מזמן שכח.
הוא שינה את המרחב הגיאוגרפי הבטוח שלי. לקח כמה שנים עד שיכולתי לחזור לאזור שבו זה קרה. וגם היום כשאני חוזרת לשם הזיכרון תמיד מציף אותי.

אבל הוא רק ניסה לאנוס אותי. והוא לא זר. ואין לו זיפים. והוא לא תקף אותי.
הוא רק השאיר בי טראומה לכל החיים. הוא רק גרם לי לפחד מגברים.
כי איך אני יכולה לדעת עם מי אני יכולה להרגיש בטוחה ועם מי לא?
איך אני יכולה לזהות את הסממנים של מי שעלול לפגוע בי?
איך הוא נראה? כמו החברים שלי?
הוא רק גרם לי לא לבטוח באנשים. הוא רק שינה את המציאות.

נסיון לאונס זה לא “רק”. זו עבירה שמוכרת במשטרה ובמערכת המשפט.
העונש המירבי בחוק על נסיון לאונס, זהה לעונש המירבי על אונס. 16 שנים.
ורובנו לא יודעות את זה.

אני עומדת פה עכשיו כדי לתת לנו מקום. לנו, הנשים שחושבות ש”רק” עשו לנו משהו.

נכתב לעצרת לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים.

עוד מהבלוג של אנה

תצוגה מקדימה

שואה, סיפור ילדים

זה סיפור על ילד בן 6 שקראו לו רוברט שפילמן. ההורים שלו והחברים שלו קראו לו רובי. רובי נולד בעיר בודפשט שבהונגריה. הוא גר בבית לא גדול ולא קטן ליד נהר הדנובה. אימו, וילמה, היתה תופרת ואביו אלדר עבד במכולת. כל בוקר היו רובי,...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

הזיתים שיביאו לכם את המזל

כמידי שנה גם השנה ערכנו, חבריי ואני, את מסיבת הכריסמס בואך שנה חדשה, רק שהשנה האיחור האופנתי היה קיצוני מעט והיא נערכה בערב שישי האחרון. ההנחיה שקיבלתי היתה מאוד ברורה: להכין סלטים בצבעי החג. קוד לבוש: כנ"ל. אני לא ארחיב על...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

תפסיק, אבא לא עושה ככה

"דמיינו לכם שעומד פה אדם לידי. טוב, לא כל כך קרוב, אבל כאן על הבמה. אדם שכבר אפשר לקרוא לו מבוגר, 70 ומשהו. לא גבוה ולא נמוך, קצת מקריח, קצת כרס, משקפיים. סבא נחמד, חביב, אוהב שוקולד. דמיינו לכם שהאדם הזה ניצל מינית לצרכיו בנות...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה