הבלוג של עינת רז

einatraz

עדכונים:

פוסטים: 90

עוקבים: 61

החל מיולי 2013

אדון שטייניץ, האם באמת צריך לכבוש את עזה? תסתכל לאמא של לוחם בעיניים ותגיד לה שכן

30/05/2018

נעלי צבא1

שטייניץ מאיים: “בלית ברירה נצטרך לכבוש את עזה (ynet 29/5/18)

זו הכותרת באתרי החדשות. רגע, אני רוצה לקרוא אותה שוב ולאט: “בלית ברירה, נצטרך…… לכבוש”. נצטרך – לכבוש! מי? מי יצטרך לכבוש? אתה? ביבי? אולי דרעי? מי יצטרך להיכנס לתוך הרצועה? אתה? בנייך? בניו של נתניהו?

נעים מאוד מר שטייניץ, שמי עינת רז, ואני אמא ללוחם במיל’, לוחם ביחידה מובחרת אשר לקח חלק בפעילויות כאלו ואחרות ברצועה. חלק מפקודיו אף נהרגו במבצע האחרון. הבן שלי עמד באחת הלוויות כאשר כיפת ברזל בדיוק יירטה רקטה מעל ראשו. הכאב שפילח את לבו, ואת ליבי היה קשה. מאוד קשה.

תגיד לי מר שטייניץ, בנייך לוחמים? בניו של נתניהו לוחמים? אולי בניו של דרעי? לא אה? אז אינך יודע איך מרגישה אמא ששולחת את בנה לשדה הקרב ורק מתפללת לשובו. אינך יודע כיצד ניראים ימיה, לילותיה (אם ישנם כאלו), כאשר היא צמודה למכשיר הטלפון הנייד כאילו היה זה בלון החמצן שלה. אינך יודע עד כמה היא מתהלכת חיה-מתה, בפנים לבנות חרושות דאגה, צמודה למבזקי החדשות, אינה ישנה, אינה אוכלת – רק רוצה לראות את הילד שלה חוזר הביתה.

אני זוכרת את מבצעי העבר: עמוד ענן, צוק איתן, עופרת יצוקה… יש עוד רק שבאמת אני כבר לא זוכרת את כל שמות המבצעים, שלצערי הם רבים.
איזה הישג יש לנו מהם? אגיד לך איזה הישג – איבדנו את מיטב בנינו. איבדנו חיילים במערכה אבודה. אבודה מראש!! זה מה שאתה רוצה? שזה יהיה ההישג הבא שלנו? לאבד עוד בנים?

מי כמוך וכמו חבריך, חברי הקבינט הבטחוני יודע מה המצב שם, בתוך הסמטאות. רק לפני כמה ימים איבדנו את לוחם דובדבן בגלל אבן שיש שנפלה לו על הראש. כי ככה הם, גרילה. לא צבא. אנחנו נלחמים מול אנשים שלא בוחלים בדבר וכל מטרתם היא להרוג. זה לא צבא מול צבא, מדינאים מול מדינאים – זו גרילה שכל הישגיה הוא להרוג ולחטוף כמה שיותר חיילים. זה עזה אדון שטייניץ!! אותה אנחנו ממש לא צריכים לכבוש. יתירה מכך, אותה אנחנו ממש לא רוצים!

שב לילה אחד עם אמא אשר בנה נמצא בתוך התופת. לילה אחד. חוש את לבה. תסתכל לתוך עיניה. זה לא קל. אתה יודע למה? כי היא יודעת שזו מלחמת “סתם”. סתם משחקים בבן שלה כי אני לא בטוחה שאתם מבינים את כללי המשחק.

אני זוכרת את עצמי בחורה צעירה, בת 18, כשהחבר שלי שהיה קצין צעיר בצנחנים שירת בלבנון. בחיי שהייתי גאה בו. הבנתי את הסיבה שהוא שם, או שחשבתי שהבנתי. אפילו שחבריו לחוליית הסיור נפצעו קשה, עדיין הבנתי את הצורך. או שחשבתי שהבנתי. מה שכן, השקט היחסי נשמר מאז בגזרה הצפונית. אם זה היה צודק? כנראה שכן.

ובדרום? עוד מבצע ועוד מבצע, שמות מפוצצים (תרתי משמע) למבצעים, ויש פתרון? נכבוש את עזה, יופי. זה יביא שקט? הרי אתה יודע שלא. אז בשביל מה ליירט לאוויר משפטים כאלו?

צר לי, אך אני לא מכירה אף הורה ללוחם במדינת ישראל שישן עכשיו בשקט בלילה. למה? בגלל שהוא חושש מהחלטות שגויות שלך ושל חבריך. אין לנו מה לחפש בעזה אדון שטייניץ.
חיפשנו מספיק ואבדנו מספיק.

עוד מהבלוג של עינת רז

תצוגה מקדימה

המקלובה שתנצח כל ארוחה

הפעם החלטתי ללכת על קומבינציה. יש לי חברה טובה, מ', שבכל פעם שהיא הביאה למשרד את האורז של אמא שלה... נפלנו שדודים לרגליה (ולרגלי האורז). רבנו בינינו מי לוקח את הכף האחרונה....

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אילו היית חי היום

אילו היית חי היום, היית בן 24 (כמעט), גבוה, שיער זהוב ועיניי שקד, יפה תואר, קסם של בחור ואני הייתי מביטה עליך בהערצה, כמו שאני מביטה על אחיך ואחותך והייתי מסננת מבין שפתותיי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מאפינס כרובית ללא רגשות אשם

"אני חייבת דיאטה!".... מי שלא אמרה לפחות פעם אחת בחיים את המשפט הזה – שתקום. אצלי הוא שגור בפה מידי שעה, מידי יום – כל הזמן. הבעיה היא כאשר אוהבים לבשל (והרבה) ולאכול בו זמנית...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה