הבלוג של עינת רז

einatraz

עדכונים:

פוסטים: 91

עוקבים: 61

החל מיולי 2013

אם יש משהו שמזכיר לי את הבית של סבתא שלי, ממא באידיש, זה זה – כרוב ממולא באורז ובשר. אז ניסיתי להתחקות אחרי הטעמים שעד היום צרובים לי בזכרון.

02/09/2017

 

כרוב ממולא1

אני זוכרת את הריח.
זוכרת את הריחות שעלו מהמטבח של סבתא שלי שעה שהיא בישלה. את הבצל המטוגן, אבל ממש מטוגן, את ריח הצלי, הקציצות, הכוסמת, הליפתן, הגפילטע פיש, האורז אבל במיוחד את הבצל המטוגן ששימש בסיס לכל כך הרבה תבשילים, של סבתא שלי.

כילדה קטנה, אהבתי להתעורר אצלה בבוקר לצלילי התרנגולות מהלולים שהיו בחצר, לשמוע אותה מדברת באידיש עם סבא שלי אחרי שחזר מהלולים עם ביצים שאסף, מכינה לו ולי ארוחת בוקר שכללה תמיד חביתה שרופה, כמו שאני אוהבת ולחם קלוי וכבר בבוקר מתחילה לבשל, תמיד עם הבצל.

עד היום, למעלה מ- 40 שנה אחרי, אני עדיין מריחה את הריח וזוכרת את הטעמים. הטעמים הכל כך מיוחדים שלה. אני מנסה להתחקות אחר האוכל שלה, אם זה בכוסמת עם פסטה, בקציצות ברוטב חום כמו של צלי, אחותי מכינה כמוהה את הלפתן ובכרוב הממולא האדום כל כך.
סבתא שלי השתדלה לא לבשל עם סוכר אבל אני זוכרת קצת מתיקות בכרוב הממולא ולכן הכנסתי קצת סוכר. ממש קצת.

לא יודעת אם קלעתי לטעמים שלה אבל גם אם לא, מספיק שזה מזכיר לי אותה.

אז הנה, הכרוב הממולא של סבתא שלי, או כפי שאני כיניתי אותה, ממא (עם קמץ וצירה… כמו באידיש).

אז מה צריך?

מצרכים –

למילוי של הכרוב

כרוב לבן בינוני

1/2 ק”ג בשר בקר טחון
1 כוס אורז לבן בסמטי
1 בצל קצוץ דק
1 גזר מגורד דק
1 כף תרכיז עגבניות (אני משתמשת בשפורפרת של חברת Mutti)
1 קופסת עגבניות חתוכות דק  (400 גר’ polpa  של Mutti)
2 שיני שום כתוש
1 כף פפריקה מתוקה
1/2 כפית כורכום
חצי כפית סוכר
מלח / פלפל שחור

לרוטב –

1 בצל גדול חתוך לקוביות
2 עגבניות בשלות חתוכות לקוביות
1 כף תרכיז עגבניות (כמו זה שהוזכר מעלה)
1 קופסת עגבניות חתוכות דק  (400 גר’ polpa  של Mutti) – אגב, זה לא חובה בגלל העגבניות הטריות, אבל אני אוהבת לשלב בין השניים.
2 שיני שום כתוש
1 כף פפריקה מתוקה
חצי כפית סוכר
מעט צ’ילי גרוס (ומי שאוהב חריף יכול עוד קצת)
מלח ופלפל
2 כוסות מים
מעט שמן זית לטיגון הבצל

אופן ההכנה -

נתחיל עם ריכוך הכרוב.
נשים את הכרוב בסיר עם מים עד הרתחה. לכבות את האש ולהשאיר את הכרוב כ- 10 דקות במים הרותחים ולהוציא למסננת. להמתין שהכרוב יצטנן כדי שנוכל לעבוד איתו.

לאחר שהוא מעט יתקרר, חותכים עם סכין את ליבת הכרוב (החלק הלבן התחתון) כדי שיהיה לנו קל יותר לקלף בעדינות את העלים שלו. עבודה איטית, קילוף של עלה עלה. אם קשה, לחתוך עוד קצת את ליבת הכרוב כדי שיהיה קל להסיר את העלים.
עם עבודה איטית ונכונה נצליח לשחרר לפחות 10-12 עלים (אולי יותר, תלוי בכרוב) שיהיו טובים לעבודת המילוי.

המילוי –

נטגן את הבצל עד שהוא שקוף, נוסיף את הגזר המגורד ואת שיני השום ונערבב עוד כ- 3-4 דק’ (שהבצל ייצבע בכתום). נכניס את הבשר הטחון ועם כף עץ נפורר אותו לגמרי , נערבב טוב טוב עד שיחליף את צבעו ונכניס את כל שאר המרכיבים לרבות כוס האורז ונערבב הכל. נכבה את האש.

ניקח עלה של כרוב, נפתח אותו, ונשים כף גדושה של הבשר והאורז בקצה התחתון של העלה (החלק הקשה של העלה) ונקפל. תחילה צד אחד נקפל פנימה ואז את הצד השני ולאחר מכן נקפל מלמטה למעלה כמו רול.

ככה נכין כמה שיותר עלים ממולאים בבשר ובאורז. ממליצה לעבוד לאט כדי שהעלים לא יקרעו, וגם אם קצת נקרע, לא נורא. תאמינו לי שבסיר, כאשר כל הטעמים מתמזגים והעלים נחים צמודים אחד לשני, זה יוצא נפלא.

הרוטב –

מטגנים במעט שמן זית את הבצל עד שהוא זהוב ממש. מוסיפים חצי כפית סוכר (זה הופך את זה לקצת קרמלי ) מערבבים ואז מוסיפים את השום הכתוש והצ’ילי וממשיכים לערבב, מכניסים את כל שאר המרכיבים למעט המים וממשיכים לערבב כ- 2 דק’ ומוסיפים את המים.
מכסים את הסיר ונותנים לרוטב לבעבע.

מנמיכים את האש ומכניסים לרוטב העגבניות את הרולים של עלי הכרוב הממולאים, מניחים אחד ליד השני כך שיהיו צמודים ומביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים כ- 40 דק’ על אש נמוכה.
זהו. כל שנותר הוא להתענג על הריח והטעם.

בתאבון.

עוד מהבלוג של עינת רז

תצוגה מקדימה

המקלובה שתנצח כל ארוחה

הפעם החלטתי ללכת על קומבינציה. יש לי חברה טובה, מ', שבכל פעם שהיא הביאה למשרד את האורז של אמא שלה... נפלנו שדודים לרגליה (ולרגלי האורז). רבנו בינינו מי לוקח את הכף האחרונה....

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אילו היית חי היום

אילו היית חי היום, היית בן 24 (כמעט), גבוה, שיער זהוב ועיניי שקד, יפה תואר, קסם של בחור ואני הייתי מביטה עליך בהערצה, כמו שאני מביטה על אחיך ואחותך והייתי מסננת מבין שפתותיי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מאפינס כרובית ללא רגשות אשם

"אני חייבת דיאטה!".... מי שלא אמרה לפחות פעם אחת בחיים את המשפט הזה – שתקום. אצלי הוא שגור בפה מידי שעה, מידי יום – כל הזמן. הבעיה היא כאשר אוהבים לבשל (והרבה) ולאכול בו זמנית...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה