הבלוג של עינת רז

einatraz

עדכונים:

פוסטים: 93

החל מיולי 2013

כשנכנסתי לבליסימו, מסעדה איטלקית השוכנת בלב הישוב הכפרי פרדסיה, מיד נזרקתי עם הזיכרונות לשם, לאיטליה, לבתים הכפריים, לריחות ולמאמות שעמלו במטבח והכינו מטעמים. אורות המסעדה העמומים ששדרו שקט פנימי שכזה, השולחנות הקטנים, הרומנטיקה שניבטה מכל פינה במסעדה, המפות המרובעות – כן, אני באיטליה. אין לי ספק.

28/12/2016

תמונה 1

 

כבר כמה חודשים אני מתכננת ללכת לאכול במסעדת בליסימו בפרדסיה. מתכננת אבל אף פעם לא יוצא. בשבוע שעבר הצלחתי להגיע אליה והבנתי כמה שהפסדתי שלא הגעתי עד היום. אוכל איטלקי תמיד מדבר אלי. אין יום שניחוחות התבלינים שאפפו את רחובותיה הצרים של כל עיירה, כפר ועיר ברחבי המדינה הזו לא עוטפים אותי ומחזירים אותי בזיכרונות ערגה לאיטליה. לא בכדי בחרתי לרוץ את המרתון הראשון בעוד כ- 3 חודשים באיטליה. רק מהריח רגליי יישאו אותי. כן, איטליה זו אני. אין לי ספק בכך. בכלל, נראה לי שבגלגול הקודם הייתי איזו מאמא, שכל היום עטפה את משפחתה במאכלים האיטלקיים בצקיים רווי התבלינים אותם היא גידלה בחצר האחורית. בטוח.

כשנכנסתי לבליסימו, מסעדה איטלקית השוכנת בלב הישוב הכפרי פרדסיה, מיד נזרקתי עם הזיכרונות לשם, לאיטליה, לבתים הכפריים, לריחות ולמאמות שעמלו במטבח והכינו מטעמים. אורות המסעדה העמומים ששדרו שקט פנימי שכזה, השולחנות הקטנים, הרומנטיקה שניבטה מכל פינה במסעדה, המפות המרובעות – כן, אני באיטליה. אין לי ספק.

התיישבתי עם מספר חברים קרובים סביב השולחן, ומיד עטתי על התפריט רק כדי לראות, שאני לא חולמת. אני באמת באיטליה. אז נכון, התפריט בעברית ולא באיטלקית, אבל היי, מזל, אני לא יודעת לקרוא באיטלקית. התחלנו את הארוחה בכוסות יין ובירה שהוגשו לשולחן במהירות על ידי מלצרית חיננית שראתה במה שהיא עושה את תפקיד חייה, ותאמינו לי, אין עליה. מיד כבשה אותנו. לשולחן החלו להגיע מקבץ של מנות ראשונות שכולן שידרו חמימות וריח של בזיליקום, טימין ושום, בדיוק כמו שמנות איטלקיות צריכות להיות. התחלנו עם מיני פוקאצ’ות במגוון טעמים שהגיעו בליווי שמן זית ובלסמי (איך לא?!), סלטים אווריריים ואנטיפסטי קר שגירה את בלוטות הטעם כמו את אישוני עינינו.

המשכנו במנות עיקריות שכללו פסטות כגון טליאטלה סלמון, טורטליני ערמונים, מנה מוצלחת מעין כמוה והינה מעשה ידי אומן של השף, טליאטלה ברוקולי וגבינות וריזוטו פרימוורה שרק הצבע המדהים שלו גרם לי לרצות לצלם אותו מכל זווית אפשרית. מנה נוספת שהיתה פשוט מצוינת, ניוקי גראנדה פרמזן, שהגיע בליווי בצל, ארטישוק, אורגנו ושמן כמהין. הניוקי היו גדולים ונימוחים בפה וטעמם היה עדין ומשובח.

ריזוטו פרימוורה

תמונה 2

בגזרת הפיצות, שנאפות בטאבון מיוחד (ובשיחה שלי עם גדי אליהו, הבעלים של המסעדה הבנתי שהוא נסע לאיטליה במיוחד ללמוד איך להכין פיצה שתהיה פיצה כמו שהאיטלקים רוצים שפיצה תהיה) ניסינו את הפיצה ביאנקה טרטופו, פיצה פיקאנטו, פיצה ספינאצי ותאמינו לי, שאם חבריי ואני היינו מסוגלים, היינו עושים סבב פיצות נוסף. זה לא הפיצה. זה הבצק הדק, הקריספיות, הצבעים והטעמים שהתמזגו להם לחגיגה בפה, במיוחד למי שאוהב פיצה. לפעמים הפשטות – עושה את כל הטעם. As is.

תמונה 4

למנה האחרונה הזמינו חבריי לשולחן טרמיסו שהיה הצלחה מסחררת, קראמבל פרי חם שהגיע בליווי גלידת וניל ואגוזים ומנת הבית, וופל בליסימו שהיה חגיגה לחיך. התפריט של המסעדה הקטנה והחמימה הזו הוא כה עשיר, דבר שיגרום לי לחזור ולבקר ממש בקרוב באיטליה… אה, בעצם, כמעט… בבליסימו.

טרמיסו

בליסימו, מסעדה איטלקית, הארז 29, מרכז רימון, פרדסיה טלפון: 077-2042205

עוד מהבלוג של עינת רז

תצוגה מקדימה

המקלובה שתנצח כל ארוחה

הפעם החלטתי ללכת על קומבינציה. יש לי חברה טובה, מ', שבכל פעם שהיא הביאה למשרד את האורז של אמא שלה... נפלנו שדודים לרגליה (ולרגלי האורז). רבנו בינינו מי לוקח את הכף האחרונה....

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

אילו היית חי היום

אילו היית חי היום, היית בן 24 (כמעט), גבוה, שיער זהוב ועיניי שקד, יפה תואר, קסם של בחור ואני הייתי מביטה עליך בהערצה, כמו שאני מביטה על אחיך ואחותך והייתי מסננת מבין שפתותיי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מאפינס כרובית ללא רגשות אשם

"אני חייבת דיאטה!".... מי שלא אמרה לפחות פעם אחת בחיים את המשפט הזה – שתקום. אצלי הוא שגור בפה מידי שעה, מידי יום – כל הזמן. הבעיה היא כאשר אוהבים לבשל (והרבה) ולאכול בו זמנית...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה