הבלוג של עינת רז

einatraz

עדכונים:

פוסטים: 91

עוקבים: 62

החל מיולי 2013

אני מנסה לסכם את שנת 2013 ולא יודעת מהיכן להתחיל.

מה לא היה לי השנה… התחלתי אותה בשופינג מטורף בניו יורק ואני מסיימת אותה עם תשלום אחרון של דמי אבטלה… ובכל זאת, למרות ואף על פי כן – אין מאושרת ממני על החלטות ויוזמות – ואני אפרט…

החיים מזמנים לנו אינספור הזדמנויות וכל שעלינו לעשות הוא לדעת לתפוס  אותן בזמן  ולנצל אותן חכם ונכון. לא תמיד זה מצליח, את זה אני מרגישה מידי יום על בשרי, אך עדיין מאמינה בכך מאוד. “מי שלא מעיז – אינו יודע אם יצליח” – בסה”כ כמה מילים שקובצו להן יחדיו אך בעלות משמעות ענקית. לפני כ- 10 שנים החלטתי לאמץ את המשפט הזה ומאז הוא נר לרגליי. אני מנסה. אם אפול – אלמד להתרומם. עשיתי הסבה מקצועית מטורפת אחת (עם לימודים שערכו 4 שנים וסאטז’) ואחרי 3 שנים שוב – הסבה מטורפת שניה לתחום חדש ולא מוכר – אליו נשאבתי כל כולי והתאהבתי בו עד מעל לראש.

לפני חצי שנה החלטתי לקום ולעזוב את החברה בה עבדתי (סיבות מכאן ומכאן) והייתי בטוחה שהעבודה הבאה  נמצאת לי מעבר לפינה… רק שאקטוף אותה. נכון שעסקתי בהמון דברים (מדהימים) שלא השאירו לי מספיק זמן לחפש עבודה אבל עדיין… הייתי בטוחה שאחת כמוני, עם רזומה מפואר, תארים אותם סיימתי בהצטיינות, המלצות מפה עד אפריקה.. הנה הנה… אני רק צריכה לבחור… שהרי ההיצע הוא אדיר ובעצם כולם מבקשים אותי – רק אותי.

כמובן שהמציאות נחתה לי במלוא עוצמתה על הפנים… אף אחד לא מחכה לך בייבי… את מבוגרת מידי או שאת…overqualified (מילה שאני כ”כ שונאת… מאיפה אתם יודעים שאני כזו?????) ניסיתי שוב ושוב… מה לא שמעתי… “את נכס”, “הניסיון שלך עשיר”, “ה-CV שלך מרשים ביותר”, “אצלנו בחברה מייחלים לאנשים כמוך” ואז מגיעה המילה…. “אבל”… – “אבל את קצת מבוגרת לנו…”, “אבל אנחנו משלמים שכר מינימום…”, “אבל התפקיד הזה קטן עליך”…. מלא אבל…

אבל היי, חבר’ה, זו אני! המוצלחת ההיא? הנכס? מה אבל???

השנה מסתיימת לה אוטוטו, עניין של שעות ועדיין אני עסוקה בלחפש את הרמזים, את ההזדמנות הזו שמבצבצת לה בין כל אותם גיבובי מילים… ואני חושבת שמצאתי. כן, תפסתי גם הפעם את הרמז. את ההזדמנות.

אני מאחלת לעצמי לשנה האזרחית החדשה שאחזיק חזק בהזדמנות אותה תפסתי ולא אתן לה להיעלם אלא אטפח אותה כל כך טוב שממנה יצמח עץ ענק. מאחלת לעצמי בראש ובראשונה להסתכל על החיים בפרופורציה אדירה!!! אנחנו שוכחים להביט לאחור, אנחנו שוכחים להסתכל לצדדים ולראות היכן אנחנו עומדים ביחס לאחרים – להודות כל יום כל היום על מה שיש ולא על מה שאין, זה כלל לא טריוויאלי. והכי חשוב – להאמין. להמשיך להאמין בעצמי, ביכולות שלי, בכישורים שלי (אמרו לי שאני נכס לא?!) ולא לתת לאף אחד לקחת את זה ממני עם “אבל”. מאחלת לכולנו – לדעת לתפוס את ההזדמנויות הנסתרות ואיתן לפרוח ולעוף. מקסימום ניפול – ושוב נעלה.

שנה אזרחית מוצלחת ובלי אבל…

עוד מהבלוג של עינת רז

תצוגה מקדימה

המקלובה שתנצח כל ארוחה

הפעם החלטתי ללכת על קומבינציה. יש לי חברה טובה, מ', שבכל פעם שהיא הביאה למשרד את האורז של אמא שלה... נפלנו שדודים לרגליה (ולרגלי האורז). רבנו בינינו מי לוקח את הכף האחרונה....

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אילו היית חי היום

אילו היית חי היום, היית בן 24 (כמעט), גבוה, שיער זהוב ועיניי שקד, יפה תואר, קסם של בחור ואני הייתי מביטה עליך בהערצה, כמו שאני מביטה על אחיך ואחותך והייתי מסננת מבין שפתותיי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מאפינס כרובית ללא רגשות אשם

"אני חייבת דיאטה!".... מי שלא אמרה לפחות פעם אחת בחיים את המשפט הזה – שתקום. אצלי הוא שגור בפה מידי שעה, מידי יום – כל הזמן. הבעיה היא כאשר אוהבים לבשל (והרבה) ולאכול בו זמנית...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה