הבלוג של עינת נוסבאום רוספשה

einat55

אני עינת, אם לשני ילדים מיוחדים. בסוף 2007 הגיע לסף דלתי השד הזה " האוטיזם " איך כמו רוח סערה הוא הגיע. התנגדתי,לא הסכמתי. הוא לא שאל אותי, הגיע ולשני ילדיי. מהר מאוד שכחתי את עצמי, עברתי מהר להיות בתפקיד המשנה, שכחתי ללכת... +עוד

אני עינת, אם לשני ילדים מיוחדים. בסוף 2007 הגיע לסף דלתי השד הזה " האוטיזם " איך כמו רוח סערה הוא הגיע. התנגדתי,לא הסכמתי. הוא לא שאל אותי, הגיע ולשני ילדיי. מהר מאוד שכחתי את עצמי, עברתי מהר להיות בתפקיד המשנה, שכחתי ללכת למספרה ,שכחתי להתלבש יפה, שכחתי לצחוק. שכחתי מי אני ! אחרי שהגעתי למשקל כבוד 100 קילו. יצאתי לדרך חדשה החלטתי : את יכולה לבחור-תבחרי לשמוח את יכולה לרצות-תרצי את טובתך את יכולה להסכים-תסכימי לסלוח את יודעת לאהוב- תאהבי את עצמך בבלוג שלי אספר לכם על כל התהליך שעברתי. אותו תהליך שהחלטתי שאני חוזרת לעצמי למרות אותו שד. את יכולה לגרש- תגרשי את הפחד את יכולה לוותר- ותרי על הבושה.

עדכונים:

פוסטים: 36

עוקבים: 20

החל מאוקטובר 2014

שלום , גם לי יש התקפי חרדה.

לא קל לחיות לתוך, ויחד, איך שתקראו לזה.

אך מאתגר הרצון שלי להתמודד ולא לוותר.

אז שלום לכם.

קוראים לי עינת, עינת רוספשה, אני אחת מתוך …שמתמודדת עם התקף חרדה.

בחלומות הכי רעים שלי לא חלמתי על זה אבל זה הגיע אלי.

לא עברתי הכנה לפני פשוט הגיע ביום בהיר ללא הודעה מוקדמת,

כהיום במחשבה לאחור מבינה שהכתובת הייתה על הקיר פשוט לא הבנתי.

מכירים את זה שפתאום באמצע היום ודווקא יום הכי רגוע,

לפתע בלי הודעה מוקדמת :

יש לך דופק מהיר הרגשה שעוד דקה אתה ז”ל והלוויה קרבה ובאה.

הרגליים קפואות, וזיעה קרה עוטפת את מצחך ואז אתה כבר מתחיל להזמין אנשים שיגיעו להיפרד ממך, איך בכל הרגשה כזאת הייתי מגיעה לביקור במוקד הרפואי, ואת אותו תקליט שמעתי מספר פעמים “אימא את צריכה לנוח” ” אימא תעצרי קצת “.

יש לך התקף חרדה אמא, אני מביטה לתומי ופשוט לא מבינה מה רוצים ממני.

למי יש זמן לנוח, יש לי שני ילדים על הרצף האוטיסטי, אין לי זמן חייבת לטפל בהם.

הרגלתי את עצמי לאורך חיים לא בריא, עבודה, בית , ילדים , טיפולים חוגים.

פתאום משהו קורה לי, אני לא אותה עינת.

כניסה למעלית פרויקט טיל החץ בשבילי, יכולה לעלות 14 קומות ברגל להגיע חצי מתה אך לא להתמודד עם המעלית.

לטוס !!!!!!  ואוו כמה חלומות היו לי, המון.

חלום על מסע קניות קטלני רואה את עצמי ברחובות מנהטן עם שקית בכל יד,

במקום זה כהיום מסע הקניות  היחיד שאני מוכנה הוא ברחוב הראשי בראשון לציון.

וגם אז יש לי שקית בכל יד כמו שחלמתי.

לפעמים אני חושבת האם אני מוותרת על משהו בחיים?

יודעת שאולי לכם זה נשמע סוג של ויתור, לי זה דווקא נראה אחרת.

ביום שהבנתי שיש לי התקפי חרדה , הבנתי את מקומי בעולם והתחלתי לדאוג גם לעצמי.

בכל חודש גג חודשיים אני אצל הספר דואגת בכל פעם שינוי בצבע

אם רק הייתם מבינים כמה כוח לנפש זה נותן.

לצאת החוצה לכל מקום אפשרי, במיוחד למקומות בילוי ששם אני אמורה לתת לנפש לנוח וליהנות אז מגיע לי ההתקף, כי הגוף כל כך התרגל לחיות בלחץ מטורף וללא מקום לעצמי בעולם הזה, ואם מעט רגוע וטוב התת מודע שלי לא מבין למה כל הטוב הזה מגיע לי ?

יש רגעים שאני חושבת לעצמי ומדברת לתוכי

או שאת יוצאת לפי הרגשתך בלב, ואז תיקחי בחשבון

שאת תשדרי כאב ואנשים יתרחקו ממך או שפשוט ירחמו, או שבכל הכוח שנותר לך

את קמה מתלבשת יפה, מתאפרת ומחייכת למענך ולטובתך.

 17883493_1437301996290238_7600490782457801592_n

עוד מהבלוג של עינת נוסבאום רוספשה

תצוגה מקדימה

"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה"

 כשילד מיוחד נולד, נולדה משפחה מיוחדת. אומרים ”מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה והנהרות לא ישטפוה“. בכל יום המשפחה אני נזכרת בנהרות שעברנו כמשפחה מיוחדת ובאהבה שמנצחת. לפני כ-14 שנים הקמנו את משפחתנו. התחלנו כמשפחה...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

להציל את עצמי – מעצמי

אומרים שהזמן עובר מהר כשנהנים. מסתבר שזה נכון גם כשנהנים פחות. חלפה לה כבר שנה מאז שהמשקל נתן לי 100. 100 שהשתלט לי על החיים ממש כמו האוטיזם. 100 ששנה שלמה שמרתי עליו וטיפחתי אותו טוב-טוב. בדייטים בחשיכה שעשיתי עם המקרר אמרתי...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

אוכל,אישה ,אוטיזם, חולשה

בתמונה הזאת אתם רואים אותי ואת וליעם בני הקטן, בחגיגת יום הולדת שנתיים. גיל שנתיים. איזה גיל קשה זה היה. ולא, לא בגלל ה-terrible two או "מרד גיל שנתיים" כמו שקוראים לזה...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה