הבלוג של עינת נוסבאום רוספשה

einat55

אני עינת, אם לשני ילדים מיוחדים. בסוף 2007 הגיע לסף דלתי השד הזה " האוטיזם " איך כמו רוח סערה הוא הגיע. התנגדתי,לא הסכמתי. הוא לא שאל אותי, הגיע ולשני ילדיי. מהר מאוד שכחתי את עצמי, עברתי מהר להיות בתפקיד המשנה, שכחתי ללכת... +עוד

אני עינת, אם לשני ילדים מיוחדים. בסוף 2007 הגיע לסף דלתי השד הזה " האוטיזם " איך כמו רוח סערה הוא הגיע. התנגדתי,לא הסכמתי. הוא לא שאל אותי, הגיע ולשני ילדיי. מהר מאוד שכחתי את עצמי, עברתי מהר להיות בתפקיד המשנה, שכחתי ללכת למספרה ,שכחתי להתלבש יפה, שכחתי לצחוק. שכחתי מי אני ! אחרי שהגעתי למשקל כבוד 100 קילו. יצאתי לדרך חדשה החלטתי : את יכולה לבחור-תבחרי לשמוח את יכולה לרצות-תרצי את טובתך את יכולה להסכים-תסכימי לסלוח את יודעת לאהוב- תאהבי את עצמך בבלוג שלי אספר לכם על כל התהליך שעברתי. אותו תהליך שהחלטתי שאני חוזרת לעצמי למרות אותו שד. את יכולה לגרש- תגרשי את הפחד את יכולה לוותר- ותרי על הבושה.

עדכונים:

פוסטים: 36

עוקבים: 20

החל מאוקטובר 2014

יודעת לאהוב, לאהוב גם את עצמי

אומרים שחלומות הם חלקי מציאות.

אני רוצה לרצות, לרצות בטובתי.

אני בת12 באולם ספורט , שיעור ריקוד כל כך אהבתי לרקוד.

זמן שבו התנתקתי מהכול בזכות הריקוד.

כשהריקוד הסתיים רציתי רק ללכת הביתה , היה לי קשה להיות עם הלבד היו לי גג שתי חברות.

היה בי משהו כבוי, שנים שעברתי מסע עלבונות וחרם בגלל מבנה ראשי שגרם לנידוי חברתי והעלבונות,

קראו לי ראש כרוב מכוערת.

                חולמת על הרגע לאהוב את עצמי כפי שאני.

הנה אני רוקדת :

 16640574_1371536772866761_752090662458518624_n

מגיל 12 עברו כמעט 21 שנה אני נשואה ואם לשני בנים , עדין סוחבת את הילדות על גבי נזכרת שאני ראש כרוב מכוערת.

אני רק בת 23  ועוברת את מבחן חיי, עוברת אירוע מוחי.

כשבוע ימים אני בהדסה עין כרם נותנת למוח לחשוב ולהבין המון, על הרצון שלי לרצות בטובתי,

הרצון שלי להסכים.

והרצון שלי לסלוח לעברי.

יצאתי לדרך כהתחלה קניתי לי את הסט איפור הכי גדול שהיה בחנות .

הסט איפור נקנה אך השימוש בו לא נעשה.

בכל פעם שפתחתי אותו נזכרתי בילדות ,” יש לך ראש כרוב”  סגרתי את האיפור והעפתי אותו הרחק ממני.

16684348_1371536826200089_1183685304534197068_n (1)

אני כבר בת 26, אם משועממת, עובדת סביב השעון בית ,ילדים , בעל, וחובות.

יום אחד זה היה בחודשי הקיץ חשבתי מה נעשה הקיץ?

ופתאום דפיקה בדלת ומי שם? לא הזמנתי אף אחד לבקר אותנו בקיץ .

בדלת היה האוטיזם שהגיע גם לילדי הבכור וגם לצעיר.

מהר מאוד עם קבלת האוטיזם קבלתי ציון 100 על צג משקל הביתי, כמה כייף לאכל כשהלב כל כך כואב.

אכלתי כמו השעות ביממה 24/7 ואכלתי הכל מהכול.

בחיים לא קבלתי 100 ,

70 היה הציון הכי גבוה שלי.

הנה אני ו100 שלי :

16729082_1371536769533428_4706228657021000139_n

אני יוצאת למסע להורדת המשקל, אני נזכרת שאני רוצה בטובתי.

הנה אני פחות 30 קילו.

295718_252352678118515_1418627_n

עם השלת 30 הקילו, הבנתי שאני יכולה גם לאהוב את עצמי.

ופה התחלתי את הטיפול שלי בעצמי, ולטובתי.

שלב ראשון לאחר הורדת המשקל הגעתי לספר ואמרתי לו:

חלומות הם חלקי מציאות, אני רוצה להיות בלונדינית.  ואני מגשימה את חלומי :16729016_1371536782866760_7561827702972002760_n

אני בת 30 נמצאת במירוץ החיים לא עוצרת לרגע אחד.

מאותו היום שהאוטיזם הגיע הצלחתי לעלות 30 קילו ולרדת,

לצבוע לבלונדיני,להתלבש יפה, אך משהו בלבי היה ריק.

יצאתי למשימה חדשה:

                               לגלות את הקסם שבי

מגיל קטן אהבתי את שיעור ספרות, התחברתי לעלילה, רציתי לכתוב אך היה לי מעצור.

פחד וחשש לגלות את הקסם שבי.

החלטתי לקפוץ למים עמוקים למרות שאינני יודעת לשחות, והתחלתי ללמוד.

                         הנה הקסם שבי, מצליחה למלא לבי

16602354_1371557022864736_973875829971652841_o

אני בת 34 , מבינה את הדרך שעשיתי וכל כך גאה בעצמי עד שבוקר אחד מבינה שזכיתי בעוד “מתנה”, במתנה יש תסמינים :

רגליים קפואות, דופק מהיר, פחד.

ויש לזה שם ” התקף חרדה”.

מבינה שיש לי כמה אפשרויות להתמודד עם זה :

1. תרופות.

2. לנשום עמוק ולא לוותר.

מידי פעם  לקחת משהו טבעי להרגעה.

לזכור שלא מתים מזה.

לעצור לקבל את ההתקף, ולהמשיך הלאה.

 

בכל התקף אני חוזרת אחורה לימים כשהייתי ילדה, הילדה עם הראש הכרוב .

ואז המחשבות האם להתאפר בכל בוקר ולצחוק על ההתקף?

האם לאכל הרבה כמו בימים של קבלת האוטיזם ולצפות לקבל שוב ציון 100 במשקל הביתי ?

כהיום בוחרת לא לוותר לעצמי בכל בוקר מחדש :

 להתאפר, להתלבש , לאכל מידי פעם משהו טעים ואז לחזור לשמור, לא לשכוח בכל חודש ללכת למספרה, ולעשות שינוי שנותן כוח.

 

אני יכולה לרצות בטובתי

אני יכולה לסלוח לעברי

אני יכולה לאהוב גם את עצמי

 

                              

עוד מהבלוג של עינת נוסבאום רוספשה

תצוגה מקדימה

"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה"

 כשילד מיוחד נולד, נולדה משפחה מיוחדת. אומרים ”מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה והנהרות לא ישטפוה“. בכל יום המשפחה אני נזכרת בנהרות שעברנו כמשפחה מיוחדת ובאהבה שמנצחת. לפני כ-14 שנים הקמנו את משפחתנו. התחלנו כמשפחה...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

להציל את עצמי – מעצמי

אומרים שהזמן עובר מהר כשנהנים. מסתבר שזה נכון גם כשנהנים פחות. חלפה לה כבר שנה מאז שהמשקל נתן לי 100. 100 שהשתלט לי על החיים ממש כמו האוטיזם. 100 ששנה שלמה שמרתי עליו וטיפחתי אותו טוב-טוב. בדייטים בחשיכה שעשיתי עם המקרר אמרתי...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

אוכל,אישה ,אוטיזם, חולשה

בתמונה הזאת אתם רואים אותי ואת וליעם בני הקטן, בחגיגת יום הולדת שנתיים. גיל שנתיים. איזה גיל קשה זה היה. ולא, לא בגלל ה-terrible two או "מרד גיל שנתיים" כמו שקוראים לזה...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה