הבלוג של עינת נוסבאום רוספשה

einat55

אני עינת, אם לשני ילדים מיוחדים. בסוף 2007 הגיע לסף דלתי השד הזה " האוטיזם " איך כמו רוח סערה הוא הגיע. התנגדתי,לא הסכמתי. הוא לא שאל אותי, הגיע ולשני ילדיי. מהר מאוד שכחתי את עצמי, עברתי מהר להיות בתפקיד המשנה, שכחתי ללכת... +עוד

אני עינת, אם לשני ילדים מיוחדים. בסוף 2007 הגיע לסף דלתי השד הזה " האוטיזם " איך כמו רוח סערה הוא הגיע. התנגדתי,לא הסכמתי. הוא לא שאל אותי, הגיע ולשני ילדיי. מהר מאוד שכחתי את עצמי, עברתי מהר להיות בתפקיד המשנה, שכחתי ללכת למספרה ,שכחתי להתלבש יפה, שכחתי לצחוק. שכחתי מי אני ! אחרי שהגעתי למשקל כבוד 100 קילו. יצאתי לדרך חדשה החלטתי : את יכולה לבחור-תבחרי לשמוח את יכולה לרצות-תרצי את טובתך את יכולה להסכים-תסכימי לסלוח את יודעת לאהוב- תאהבי את עצמך בבלוג שלי אספר לכם על כל התהליך שעברתי. אותו תהליך שהחלטתי שאני חוזרת לעצמי למרות אותו שד. את יכולה לגרש- תגרשי את הפחד את יכולה לוותר- ותרי על הבושה.

עדכונים:

פוסטים: 37

עוקבים: 20

החל מאוקטובר 2014

13728989_1174621129224994_2978198458538738422_nלחיות בגוף צעיר ולהרגיש זקנה.

לחיות לצד מחלה שלא ברורה לעין.

לחיות לתוך כאב 24/7.

לחיות אתך ” פיברומיאלגיה”.

 

כותבת לך פיברו יקירתי !

לחיות,

אני בת 36 אך מרגישה ב-80, והכול בגללך פיברומיאלגיה יקירתי.

איך ביום בהיר וצח הגעת לחיי, מישהו הזמין אותך?

אני חיה בגוף צעיר, אבל בסביבות ה 80 + .

לפני כחודש ימים ספרתי לכולם עליך(,)

כתבתי בבלוג עליך, הסתכלתי עליך פנים מול פנים ולא התביישתי לרגע זעקתי גם אני חולה בפיברומיאלגיה,

התגובות היו חמות ואהובות,

אבל בסופו של יום אנחנו נשארות אני ואת לבד (מנהלות דוח שיח, רבות, בוכות, ונלחמות מי תנצח ).

 

פיברו יקירתי קשה לי איתך בכל בוקר מחדש.

לקום בכל בוקר להרגשה כאלו בלילה דרסו אותי ונשארתי בהכרה, כל הגוף כואב.

בכל בוקר אני קמה ומסתכלת במראה, רואה את עצמי “עינת +פיברו “ ואז העבודה -עצמית מתחילה.

את מבחינתך שאני אשכב במיטה ואקלל אותך עד מחר ואשאל מדוע הגעת לחיי.

ואני ברצון רק לחיות לצדך בשלום ובכבוד.

את שהנך מחלה שאינה ברורה לעין, בכל בוקר אני מברכת אותך לבוקר טוב.

אני מתחילה את הבוקר שלי בנשימה עמוקה ,

אני משתדלת בכל בוקר לבחור בגדים בצבעים בהירים ושמחים במיוחד בבקרים שאת פיברו יקירה נותנת נוכחות מלאה בבוקר .

“באמא שלך….. כבר 7שנים את איתי אולי לכי קצת לנופש”

 

מזה לחיות 24/7 לכאב?

ב-7 שנים האחרונות מאז הגעת לחיי פיברו(,) לא זכור לי יום שלא כאב לי משהו.

בכל יום חלק אחר בגוף , או בימים קשים פשוט כל הגוף , ויש גם ימים שפשוט יש עייפות כרונית , פתאום הכול  נעשה קשה.

אבל עם כל הקושי שבך אני גאה בעצמי(,)

פתאום כל רגע בחיים בשבילי הוא זכות, אני אוהבת את הבקרים שאני לא מוותרת לעצמי ומתאפרת יפה,

על התכשיטים שאנני מוותרת ותמיד שמה לי, כמה כוח יש לתכשיט.

לאחרונה התחלתי לשים תוספות שיער בוקר אחר אני עם צמה ארוכה, וביום אחר אני עם קוקו ארוך.

לחיות בכאב, לחייך ולא לוותר

 

פיברו יקירה רציתי להגיד לך :

הבנתי שהנך חלק ממני .

אני עינת חיה למחלה שקופה .

אני בת 36 ומרגישה בת 80 .

כואב לי 24/7 .

אני רוצה להבטיח לך שאנני אוותר לך , ולא על עצמי, עם כל הקושי בך ואתך אני אמשיך לחייך.

שאפול אקום מהר ,אמשיך בכל בוקר לשים תכשיט וחיוך גדול על פני, אלבש בגד בהיר ושמח.

תראי אותי, חיה אתך

אני יוצאת , מבלה ,צוחקת ,ויודעת עמוק בלב שאני יותר חזקה ממך

פיברו שלי

עוד מהבלוג של עינת נוסבאום רוספשה

תצוגה מקדימה

"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה"

 כשילד מיוחד נולד, נולדה משפחה מיוחדת. אומרים ”מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה והנהרות לא ישטפוה“. בכל יום המשפחה אני נזכרת בנהרות שעברנו כמשפחה מיוחדת ובאהבה שמנצחת. לפני כ-14 שנים הקמנו את משפחתנו. התחלנו כמשפחה...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

להציל את עצמי – מעצמי

אומרים שהזמן עובר מהר כשנהנים. מסתבר שזה נכון גם כשנהנים פחות. חלפה לה כבר שנה מאז שהמשקל נתן לי 100. 100 שהשתלט לי על החיים ממש כמו האוטיזם. 100 ששנה שלמה שמרתי עליו וטיפחתי אותו טוב-טוב. בדייטים בחשיכה שעשיתי עם המקרר אמרתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אוכל,אישה ,אוטיזם, חולשה

בתמונה הזאת אתם רואים אותי ואת וליעם בני הקטן, בחגיגת יום הולדת שנתיים. גיל שנתיים. איזה גיל קשה זה היה. ולא, לא בגלל ה-terrible two או "מרד גיל שנתיים" כמו שקוראים לזה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה