הבלוג של עינת נוסבאום רוספשה

einat55

אני עינת, אם לשני ילדים מיוחדים. בסוף 2007 הגיע לסף דלתי השד הזה " האוטיזם " איך כמו רוח סערה הוא הגיע. התנגדתי,לא הסכמתי. הוא לא שאל אותי, הגיע ולשני ילדיי. מהר מאוד שכחתי את עצמי, עברתי מהר להיות בתפקיד המשנה, שכחתי ללכת... +עוד

אני עינת, אם לשני ילדים מיוחדים. בסוף 2007 הגיע לסף דלתי השד הזה " האוטיזם " איך כמו רוח סערה הוא הגיע. התנגדתי,לא הסכמתי. הוא לא שאל אותי, הגיע ולשני ילדיי. מהר מאוד שכחתי את עצמי, עברתי מהר להיות בתפקיד המשנה, שכחתי ללכת למספרה ,שכחתי להתלבש יפה, שכחתי לצחוק. שכחתי מי אני ! אחרי שהגעתי למשקל כבוד 100 קילו. יצאתי לדרך חדשה החלטתי : את יכולה לבחור-תבחרי לשמוח את יכולה לרצות-תרצי את טובתך את יכולה להסכים-תסכימי לסלוח את יודעת לאהוב- תאהבי את עצמך בבלוג שלי אספר לכם על כל התהליך שעברתי. אותו תהליך שהחלטתי שאני חוזרת לעצמי למרות אותו שד. את יכולה לגרש- תגרשי את הפחד את יכולה לוותר- ותרי על הבושה.

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מאוקטובר 2014

לכולנו יש את האור שנותן את הכוח, התמיכה,הרצון, והיכולת לקום למרות כל כאב או קושי.

השאלה היא האם אנחנו מוכנים או בכלל רוצים? אך אסור לנו לשכוח :

בסוף כשזה נגמר יש סיבה לכל דבר……

 

לפני כ-4 שנים התחלתי את חיי מחדש, יצאתי למסע חיים לקחתי לדרך את שני ילדיי המיוחדים, את האוטיזם שהוא חלק בלתי נפרד מאיתנו ב9 שנים האחרונות, את בעלי, חלק קטן ממשפחתי שנותרה איתי,חברות וחברים,ואת עצמי.

מבקשת :”אור גדול גדול מאיר הכל –ללמוד ממה שטוב ולחיות.

אני הבנתי שהכל תלוי בי, כמו שאני נכנסת לחנות וקונה משהו שהמחיר נמדד במשקלו,ככה היכולת שלי והרצון שלי לחיות למרות כל הקשיים, והפחדים ,והמבחנים שקבלתי בחיי.

מדמיינת את חיי כמו משקל מאזניים -עליון ותחתון.

בתחתון החלטתי לשים את כל החושך שהיה לי בחיי :

פחד מהאוטיזם,

הסרטן שביקר אנשים יקרים לי.

ההורות הרגילה שלא חוויתי.

הבית שלא קניתי וכרגע לא אקנה,

המשפחה שנעלמה לה לאחר שהגיע האוטיזם -חשבה שזה וירוס אבל הבינה שלא.

בעליון החלטתי להניח  : את האושר של שני בניי המתוקים,

איך בכל חיוך קטן שלהם אני נשאבת לתחנת כוח-שממנה אני יוצאת כל כך חזקה ומאושרת- יודעת שהאושר הזה שווה המון .

מניחה גם- חברים שהם ממש כמו המשפחה שלי.

למדתי דבר חשוב – כל בוקר להגיד תודה, תודה על האושר,תודה על הזכות והכוח להיות מאושרת אפילו שכל כך קשה לי.

למדתי בכל מצב- להסתכל קדימה, ולנסות לפתור את הבעיה בצורה הנכונה רגועה-וגם לא לשכוח לתת חיוך קטן לכוח.

נכון שבתחתון הנחתי קשיים רבים : אלה אותם קשיים שיכולים מהר מאוד להפיל אותי שוב. אך החלטתי לא לתת להם מקום בחיי.

מסתכלת רק על העליון-ונושמת כל הטוב שיש שם .

 

ומודה לשמיים על הכוח -שנתנו לראות תמיד את הטוב גם כשקשה.

 

10927936_876751315678645_1231318384_n

 

עוד מהבלוג של עינת נוסבאום רוספשה

תצוגה מקדימה

"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה"

 כשילד מיוחד נולד, נולדה משפחה מיוחדת. אומרים ”מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה והנהרות לא ישטפוה“. בכל יום המשפחה אני נזכרת בנהרות שעברנו כמשפחה מיוחדת ובאהבה שמנצחת. לפני כ-14 שנים הקמנו את משפחתנו. התחלנו כמשפחה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

להציל את עצמי – מעצמי

אומרים שהזמן עובר מהר כשנהנים. מסתבר שזה נכון גם כשנהנים פחות. חלפה לה כבר שנה מאז שהמשקל נתן לי 100. 100 שהשתלט לי על החיים ממש כמו האוטיזם. 100 ששנה שלמה שמרתי עליו וטיפחתי אותו טוב-טוב. בדייטים בחשיכה שעשיתי עם המקרר אמרתי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

אוכל,אישה ,אוטיזם, חולשה

בתמונה הזאת אתם רואים אותי ואת וליעם בני הקטן, בחגיגת יום הולדת שנתיים. גיל שנתיים. איזה גיל קשה זה היה. ולא, לא בגלל ה-terrible two או "מרד גיל שנתיים" כמו שקוראים לזה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה