הבלוג של עינת רוספשה

einat22

אמא לשני ילדים כל כך מיוחדים

עדכונים:

פוסטים: 6

החל מנובמבר 2012

שלום קוראים לי אור ואני בן תשע, קשה לי לכתוב על עצמי אז אמא תעשה את זה במקומי.
מי שלא מכיר אותי, אני ילד המאובחן עם אוטיזם אבל אני כל כך חמוד, אני אוהב לחייך כל הזמן ולהיות הכי מאושר שיש  ובכל ה-9 שנים שאני פה בעולם ובחברה הנורמטיבית, עברתי מסעות של חוסר רצון לשלב אותי בחברה וזה כואב כל כך, כואב לי ולהורים שלי הכי כואב.
בגיל קטן, לפני האבחון, הייתי בגן שקשרו אותי לכסא אוכל והשביעו אל כל הצוות הגן לא לספר להורים שלי שקשה לי כי פחדו שאעזוב את הגן. כמה בכיתי כמה קשה היה לי שם  והם הסתירו את זה מההורים שלי, ברגע שזה התגלה אתם לא מבינים מה היה (ההורים שלי פולנים אבל עם אופי של מרוקאים). מגיעים לקופת חולים לאבחון, הרופאים משגעים את אמא שלי, עושים לי את כל האבחונים ובסוף מגיעה האבחנה אני מוגדר עם “פיגור שכלי”  ואמא שלי זאת שלא נרגעת עד שהיא בטוחה, אתם לא מבינים איזה צעקות עשתה , ואמרה בקול ברור הילד שלי לא מפגר.יש פה משהו אחר תעזרו לי לגלות מהו.
מקרה אחד בבריכה: הגענו לבריכה של הקטנים היו מלא ילדים אני כל כך נלחצתי מהרעש שהיה שם ונורא צעקתי. אמא באה ומנסה להרגיע אותי ופתאום באה אישה ואומרת לאמא שלי, “הילד שלך מרעיש נורא אולי תלכי מהבריכה זה עושה לי כאב ראש” , אמא שלי ישר ירתה לעברה “תעופי את מפה, אני והילד שלי לא נזוז מפה ולגבי הכאב ראש תקחי אקמול יעבור לך”. מאותו יום אותה אישה לא אומרת מילה.
אני אעבור למקרה האחרון שעברתי אחרת אספר אני אכתוב על כל מה שעברתי. לפני שבוע התחלתי חוג אימוני שחייה, כל כך התרגשתי. פעמים אמא לקחה אותי מוקדם מהבית הספר. איזה כיף לא לנסוע בהסעה והכי כיף להיות עם אמא, אתם לא יודעים כמה אני בלחץ עד שאני מגיע כל יום הביתה. קשה לי מאוד שאנשים אחרים לוקחים אותי מאז אותה סייעת ששכחה אותי לבד בחושך שזה בכלל סיפור כואב.
הספקתי להיות בחוג רק פעמיים. בפעם הראשונה הייתה מורה מקסימה שקיבלה אותי כל כך יפה ואפילו ביקשה שאבוא יום למחרת לשיעור לבד שהיא קצת תעבוד איתי. השיעור הסתיים, אני יצאתי רגוע ומאושר, איזה כייף ארבעים דקות הייתי עם ילדים, ילדים נחמדים, אני קורא להם חברים שלי, הרי כולם חברים שלי, לא?
יום למחרת הגעתי כמו שהמורה ביקשה. הגעתי לשיעור פרטי, היה שיעור טוב והיא אמרה שאני מוכן לחזור לקבוצה ושאגיע למחרת. הגעתי למחרת ,שמח ומאושר, שוב אמא הוציאה אותי מוקדם, הגעתי לבריכה שמח כל כך. כשהגעתי הסבירו לאמא שהמורה שהייתה אתמול היא מורה מחליפה, ועוד מעט תבוא המורה הקבועהוהשיעור התחיל , אני כל כך שמח לשחות עם ילדים , אני אפילו משתדל לשחות מהר שהם יראו שאני אלוף ויצעקו לי “אור אלוף” ממש כמו שאמא ואבא אומרים. השיעור הסתיים , המורה קוראת לאמא ואומרת לה שאני לא יכול להשתתף. בגלל שאיני מבין משימות. נכון,לפעמים קשה לי להבין אבל אם תסברו לי עוד פעם אני מבין. אם תסתכלו לי בעיניים ותסברו לי אני גם אבין.
אני כל כך משתדל להיות חלק ממכם, אם רק הייתם יודעים כמה השקעה אני עושה. אמא הסבירה לי שאי אפשר לבוא יותר לחוג ,שאני יכול לבוא לשיעור לבד עם המורה. ישר כעסתי, לא רוצה את הלבד הזה. אמרתי “אני רוצה את החברים שלי”. למה המורה לא מבינה אני רוצה להיות חלק מהם ? למה היא שללה אותי אחרי פעם אחת? למה היא לא חשבה על פתרון? או שאמא תהיה איתי במים? או לנסות עוד כמה שיעורים לפני שהיא אומרת לי לא. אתמול אמא קבלה שיחה מאותה מורה שיחה די כואבת ,המורה טענה שהילדים מפחדים ממני ,ששחתי בטעות נתתי מכה לילדה והיא בכתה , לתת מכה במים זה קורה לכל אחד לא רק לי. למה קשה לקבל אותי בחברה הנורמטיבית? תראו אותי אני כל כך חמוד.

אני שונה ממכם אבל מאוד כמוכם.

עוד מהבלוג של עינת רוספשה

תצוגה מקדימה

לזאת שלקחה את עתיד ילדיי מזל שלא סמכתי עליך

את רופאת ילדים , מנהלת מרכז התפתחות הילד ( שהשם שנתתי לכם : הוא מרכז כישלון הילד ) לא להאמין שהיום לאחר 5 שנים מהמקרה אני עדין שומעת שאת עובדת  .... זה פשוט מצמרר אותי .. אבל בחיים שלא אקח לאדם את הפרנסה ... גילתי גם שלא רק את...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

כשהלב בוכה רק אלוקים שומע הכאב עולה מתוך הנשמה

ערב יום הכיפורים , השעה 17 אור מתהלך בבית ומזכיר לנו כל דקה מה השעה ,ועוד כמה דקות אפשר לרדת למטה עם האופניים. והשעה הגיעה כולנו יורדים למטה ,לבושים יפה ,שמחים ומאושרים . ואז לפתע מגיעה הצביטה הזאת בלב...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה