הבלוג של אפרת מונשרי גורן

הורים ותומים

מנהלת פורום יעוץ הורים של YNET, מנחה סדנאות הורות, מייעצת ומרצה. M.A בחינוך, אמא לארבעה מקסימים. תוכלו למצוא אותי בפיסבוק ולפעמים לשמוע אותי בתוכנית הבוקר "סדר יום"

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מיוני 2010

אולי הצלחתם לעבור את כל יום אתמול בלי שהילדים יצפו בטלויזיה. אולי נראה לכם שהם לא שמעו על שתי הילדיות הצעירות שנרצחו בידי אמן. ועדין האינטרנט מזמן להם חדשות וחברים בבית הספר מדברים על הרצח. איך לשוחח עם הילדים על הרצח המזעזע של שתי הילדות ברעננה? ואיך להעביר מסר מרגיע שאצלנו בבית אתה מוגן.

10/11/2010

 

אולי הצלחתם לעבור את כל יום אתמול בלי שהילדים יצפו בטלויזיה. אולי נראה לכם שהם לא שמעו על שתי הילדות הצעירות שנרצחו בידי אמן. הקפדתם לשוחח על הנושא רק באנגלית ולא לפתוח את הטלויזה בכלל. גלשתם ועקבתם אחרי הסיפור הנורא רק מהנייד. אבל אפשר באמת להסתיר מידע מהילדים שלנו? החדשות מופיעות בכל מקום. האינטרנט  נגיש והעיתון מונח על השולחן. כל מה שאנחנו נמנע מהם הם ילמדו מחבריהם בבית הספר. האם לספר להם על הנושא? ואיך לדבר עם ילדים על מקרים כאלה, של רצח בתוך המשפחה. איך מדברים ומסבירים דברים שגם לנו קשה להבין.

42 ילדים תמימים נרצחו בארץ בשמונה השנים האחרונות בידי הוריהם.  בית הוא המקום שאמור להיות בטוח ומגן ומהורה אננו מצפים שיעשה הכל כדי להגן על ילדיו. רצח ילדים בעיני ההורים אינו נתפס ואינו מובן. בימים כאלה נצפות תגובות של כעס מעורבב עם פחד וניסיון למצוא מי לא ראה את הכתובת על הקיר. במחשבה לאחור הכתובת היתה שם, כולם ראו, הבינו חשבו. פנו למשטרה או לרווחה. אחרי מעשה קל לקשור את כל החוטים ולראות לאן הכל מוביל. בתוך כל קושי הועצב עולים הילדים הפרטים שלנו. אלו שאנחנו מנסים להגן עליהם, לשמור שלא יתקררו, יפצעו או אפילו לא יתעצבו ויפחדו מכל חדשה. אפשר בכלל להגן עליהם ולסן את העולם האכזרי הזה?

מילדים מאד צעירים ניתן למנוע את החדשות או את השיחות בין חברים על הנושא. ילדים בגילאי גן וכמובן בית ספר , כבר נחשפים דרך אמצעי התקשורת לזועות ולמקרים הקיצוניים הללו. הרציחות והמקרים החריגים לא מטופלים דרך משרד החינוך. המקרה היחידי שגרם למערכת החינוך להתייחס אליו, הוא המקרה של הילדה רוז פיזם, שנרצחה על ידי סבא באכזריות. שאר המקרים בדרך כלל לא זוכים להתייחסות של מורי בית הספר בכיתות, אלא אם כן מדובר ביוזמה של מורה או בית ספר ספציפי.  מערכת החינוך לא מתדרכת את מוריה להתייחסות לנושא. היא גם לא מוציאה החלטה לשוחח באופן גורף עם כל תלמידי בתי הספר, אחרי כל ארוע. מערכת החינוך לא היחידה שבורחת מההתמודדות הקשה והמפחידה הזאת. הורים רבים מעדיפים לא לשוחח עם ילדהם על רצח של ילד על ידי אחד מהוריו. הסיבות לכך ברורות. מה כבר אפשר להגיד? איך אפשר להסביר וכמובן , הפחד הכי גדול- מה נענה לילד שישאל- זה יכול  לקרות גם לי?

זה יכול לקרות גם לי?

לא, זה לא יכול. וזה המסר העיקרי והמרכזי שאתם חייבים להעביר לילד הפרטי שלכם. הרציחות שמפורסמות הן מקרים קיצוניים ונובעים מסיבות שונות. לעיתים הורה חושב שהוא מציל ילד חולה או פגוע. לעיתים הורה מתמודד עם מצב כלכלי קשה וברצח הילד הוא חושב שימנעו ממנו את קשיי הקיום. לפעמים הורה נמצא בדיכאון עמוק . לפעמים מדובר בנקמה של הורה בבן זוגו ויש סיבות נוספות ועדין מדובר במקרים נדירים.  לא כדאי לפרט לילד מדוע התבצע הרצח אבל כן להדגיש שמדובר בהורה שאינו בריא. להדגיש שאצלנו זה לא יכול לקרות.

 

איך לדבר עם ילדים על הרצח המחריד?

1. אם החלטתם לתת לילדים לצפות בחדשות- צפו ביחד איתם. אל תתנו לילדים, בעיקר לא צעירים, לראות מהדורת חדשות בטלויזיה בלי תיווך של מבוגר. צפיה עם הילדים מאפשרת לסנן את מה שנצפה ומאפשרת לדבר על הדברים. אם אפשר נסו לא לצפות בטלויזיה אלא לקרא את הדברים מעיתון או מאתר אינטרנט. שידור של תמונות קשות או תמונות שרצות בלופ ארוך ואין סופי, מפחידות את הילדים.

2. דברו על הדברים עם הילדים. לא מספיק לקרא או לראות איתם את התמונות. חשוב לדבר, לשמוע לשאול את הילד מה הוא חושב או מרגיש. אל תבהלו מהדברים שהוא מעלה או מהפחדים שלו. גם לנו סיפורים כאלה גורמים לתחושות קשות, לשאלות ולעצב גדול. כל תחושה שלו לגיטימית. גם לפחד או לחשש יש מקום. תקשיבו ותקבלו כל תגובה.

3. אל תפרטו יותר מדי. לפעמים התחושה שלנו היא לספר ולספר הרבה. אולי אם נספר הילד יבחין בהבדלים בין הבית הבריא שלו לבין המקום הבעיתי והקשה ממנו הגיע הילד הנרצח. תאורים ופרוטים הם לא משהו שכדאי לעשות. דברו בצורה ברורה וקצרה. תענו על השאלות בלי פרוט פלסטי של המקרה.

4. הילד לא מגיב ולא מתענין. זה בהחלט בסדר. יש ילדים שמקשיבים ורק אחרי כמה ימים חוזרים לשאול או מגיבים לסיפור. תיהיו רגישים לתגובה של הילד.לעיתים אנחנו רוצים לספר אבל הילד לא רוצה להקשיב ולעיתים הסיפורים המסופרים בחדשות מפחידים ומאימים מאד על הילד הפרטי שלכם. תחליטו מהכרות עם הילד עד כמה לשתף ולספר.

5. נסו לשמור על דרך רגועה לספר. לא כדאי להתפרץ או לבכות ליד הילדים. בהחלט אפשר לספר עד כמה המקרה מעציב אתכם וכואב לכם אבל נסו להסביר ולדבר בצורה רגועה ולא מתוך בערת רגשות.

 

בתקוה אמיתית שזה המקרה האחרון.

עוד מהבלוג של אפרת מונשרי גורן

תצוגה מקדימה

לגדל נסיכה

פעם גידלו כאן ילדים, ילדים שידעו מה מקומם במשפחה, עזרו קצת בבית ובעיקר הבינו שהעולם לא סובב סביבם. נסיכים ונסיכות היו רק באגדות ושם הם לבשו בגדים יקרים, חיו בחדרים מפוארים ובעיקר הקיפו אותם משרתים. היום כולנו מגדלים...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

של מי שיעורי הבית האלה??

שיעורי בית הם דבר שנוא על רובנו. כמעט כולם שנאו אותם, ניסו להתחמק מהם ושמחו כל כך בסיום בית הספר. השימחה היתה מוקדמת כי גילינו  ששיעורי הבית רודפים אחרינו כאנחנו הופכים להורים. המטלות של הילדים גורמים להורים רבים לכעוס או...

תצוגה מקדימה

רזה זה יפה?

שום דבר לא  הכין אותנו לשיחה על השמנה ושמנים כיוון שהחיים אצלנו בבית אפילו קצת הפוכים. התרגלנו לקבל מכתבים מאחות בית הספר, זאת שנמצאת פעם בשנה בכיתות ושוקלת את הילדים, עם הערה חמורה על תת משקל או הוראה לסור לרופא ולבדוק...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה