הבלוג של אפרת פרידנזון

עִיצּוּב או עָצוּב

מעצבת רב תחומית, מרצה לעיצוב, דור שלישי לתעשיינים בעיבוד שבבי

עדכונים:

פוסטים: 4

החל מדצמבר 2014

יריד מתלבשות על זה 2014

יריד מתלבשות על זה 2014

בסופ”ש האחרון ביקרתי ביריד “מתלבשות על זה” בגני התערוכה בתל אביב. מכירות את היריד? שוק אופנה ענק שבו מיטב מעצבי האופנה בארץ ורשתות האופנה תורמים ממרכולתם למען נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אירוע חשוב ביותר שאני מקפידה ללכת עם אמי ואחותי ולתרום בו כל שנה. בבוקר הילדים שאלו אותי “אמא, מה תעשי היום?”, בעלי ענה מיד: “אמא הולכת לעשות קניות”. “לא!”, אמרתי, “אמא הולכת לאירוע התרמה, וכדאי שתוציא את הילדים מבית הספר כי אחזור רק אחר הצהריים”.

מעבר לחשיבות החברתית של האירוע, הוא גם חוויה אדירה בשבילי, ושדה מחקר רחב לעיצוב ולקהל יעד. היריד נפתח בשעה 10:00 בבוקר, ואנו כמובן הגענו בשעה 8:30 ,מצוידות בעגלת שוק, להמתין לפתיחה ולהיכנס ראשונות. התבדינו. מוטרפות מאתנו הגיעו לפנינו וצבאו על דלת הכניסה. בהמתנה של שעה וחצי התפתחו שיחות ברומו של עולם, אילו פריטים שווים חייבים לחטוף ישר בהתחלה, איך לאסוף את הבגדים ורק אחר-כך למדוד, ואיך שנה שעברה עמדנו שעה וחצי בתור לפני הפתיחה על אף שהיה גשם זלעפות. נשים שונות, ממקומות שונים, במבנה גוף שונה, אך לכולן מרכיב דומה אחד: יצר הסקרנות. מה ימכרו הפעם? אילו פריטים משוגעים וחדשים יגיעו השנה ליריד? איך נוכל להשיג פריטי מעצבים שהכיס אינו משיג לאורך השנה, במחיר שפוי ואפילו זול הפעם. זה לא רק הזול שבעניין, עובדה שהמחיר אינו מושך את כל הקהל שאוהב מעצבים.

חברתי הטובה שביום יום מעצבת גראפית ומעריכה מאוד פריטי עיצוב, אינה יכולה לשאת את המחשבה על שוק המוני ולחוץ על מנת לחפש ואולי גם למצוא. ביקשתי ממנה שתתלווה אליי באחת הפעמים, החרדה מההמון היתה גדולה כל כך שלבסוף היא נשברה ויצאה כשבידיה רק לוח שנה קטן אחד. היריד אינו מתאים למי שאוהבת בגדים מקופלים ומסודרים לפי צבע על מדף בחנות. יכולות הנבירה, החיפוש, החיטוט, המישוש, הבחירה, הבחינה והבדיקה שייכות אולי לאנשים המיוחדים שמגיעים לקנות בשוק. מלקטות אני קוראת להן. לא צייד שמתכונן לטרפו ויודע בדיוק מהי המטרה, אלא מטרות חופשיות מסתובבות במרחב והמלקטות רק מתבקשות לאסוף אותן.

גם המדידה, אשר יכולה להתבצע בתאים מסודרים, לרוב מתבצעת ליד המראות הפזורות ברחבי החלל.   אני מזהה את הנשים שכבר מורגלות למדידה חופשית. כמונו הן לבושות בטייץ צמוד וגופיה ומודדות מכנסיים, חצאיות, שמלות וחולצות ללא הפרעה. תאי המדידה הן עוד נקודת בחירה עבורי. הבגדים מסודרים על קולבים לפי סדר הא’ ב’ של שמות המעצבים, אך אחרי כמה שעות הבלאגן חוגג ורבים מן הבגדים מסתובבים להם בין האותיות, והפריטים המעניינים שוכבים בשולחן שמחוץ לתאי המדידה. “מה מדדו והחליטו שלא לקחת?, אולי זה יתאים עבורי?” אני חושבת לעצמי.

פה אני לא צריכה לחפש לפי מעצב, ביבר בגדים מעניינים של מעצבים שונים נחים להם יחדיו ומחכים לי שאנבור ואשלוף את זה שמעניין אותי. הכיף הגדול ביריד מסוג שכזה הוא שכל מעצב שתורם, עיצוביו עומדים למכירה. אין כאן סלקציה, אין מבחני כניסה או מבחני התאמה (כן יש כאלו, עברתי את חלקם בירידים שרציתי למכור) פה הכל כשר וכל פריט עולה לקולב. מגוון הפריטים, עושר העיצובים, אפשרויות הבדים, מרחב הצבעים והטקסטורות, והדמיון הפרוע בגזרות והצורות הם חגיגה לעיניים. עיצובים משוגעים ופריטים הזויים לצד קווים ישרים וצורות פשוטות לא ניתן לראות בשום מקום אחר. כי במקום שבו עושים מבחנים למעצבים, ובוחרים אם יכנסו לתצוגה או לא, יש קו עיצובי ברור שנקבע על פי בעלי ממון ובעלי דעה. אבל במקום שבו כל אחד יכול, המגוון רחב ועשיר ואינו עוד פלייליסט בתחנת רדיו.

פתאום אפשר לגלות דמיון מפותח לצורות חדשות, כושר המצאה לאופני לבוש שונים, יצירתיות בחומר ובצבע, ואני מתרגשת כמעט כמו בכיתה כשלמדתי עיצוב, או כשאני מלמדת עיצוב לקראת דבר חדש. “תנו לדמיון שלכם להשתולל”, “אל תזרקו אף רעיון לפח” אני אומרת לסטודנטים לעיצוב ולהנדסה, “תמציאו דברים חדשים בלי מגבלות”. נכון, יש מגבלות של חומר, טכנולוגיה, וכמובן מחיר עבור קהל היעד.

“האם שווה לי להמציא מחדש את הגלגל ולבסוף הוא לא ימכר?” אולי גם ביריד נמכרו פריטים משוגעים כיוון שלא הצליחו להימכר בחנות? כן, אלו שאלות שכדאי שישאלו, ויש להן מרכיב חשוב בתהליך עיצוב, אך לא לפני שנאפשר לפתוח את הראש ולצאת מהקופסא. סיסמאות ידועות אך עם חכמה.

לאחרונה, אני מחפשת לי מנחה לדוקטורט, בנושא של מתודולוגיות למידה לחשיבה יצירתית ופיתוח הדמיון. נפגשתי עם אדריכל מכובד שאני מעריכה מאוד, והוא דיבר בשיבחו של לה קורבוזיה, ובכך שמעצב לא צריך להגשים את עצמו דרך המוצר, אלא לפעול על פי עקרונות תכנון ברורים להתאמה לאדם ולתקציב. זו אסכולה מעניינת ועם זאת, לגור כיום בשיכון סטייל מכונת המגורים של לה קורבוזיה אינו החלום הרטוב של כל אחד, ובוודאי לא של אלו הרוצים להתבלט, להיות ייחודיים, להגדיר עצמם או להביע את אופיים בדרכים ויזואליות. באופנה כדאי שיהיו כמה שיותר אפשרויות שונות ומגוונות, מפתיעות, חדשות. תשאלו: לבישות? אולי. אבל זה כבר נושא לטור הבא.

 

 

הכותבת הינה מרצה לעיצוב, מעצבת רב תחומית, דור שלישי לתעשיינים, נשואה למעצב תעשייתי ומגדלת שלושה אמנים קטנים.

עוד מהבלוג של אפרת פרידנזון

תצוגה מקדימה

מחפשת בהודו 1

פתאום באמצע החיים "בא לנו" לנסוע להודו.  לא טיול אחרי צבא, לא טיול של סיום לימודים. לקראת גיל ארבעים + מגדלים שלושה ילדים, החלטנו לעצור לרגע ולצאת לחופשה של שבועיים וחצי להודו. הוא לא כל כך רצה, ואני ממש התעקשתי, אז לא היתה לו...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מחפשת בהודו 2 - אבניים אנלוגיים

שני מעצבים (ומורים לעיצוב), יצאנו לחפש צבעים, צורות, טכנולוגיות ישנות ועבודות מסורתיות. כל מה שכבר מחשבנו, חשמלנו, טכנולגנו  וקידמנו,  נשאר בהודו בתולי כאילו רק נולד. טכנולוגיות קדומות נעשות בעבודת יד ועוברות מדור לדור...

תגובות

פורסם לפני 4 years

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה