מחיר הבגידה

מה דינו של גבר בוגד ומה דינה של אישה בוגדת?
כיצד החוק בישראל מפלה בין אישה בוגדת לבין גבר בוגד?

בעולם מושלם, בני זוג נשואים אמורים להיות נאמנים זה לזה, ולקיים יחסי מין רק האחד עם האחר. הקשר האינטימי של חיי אישות אמור להיות מונוגאמי, בלעדי, ולשקף את טוהר מערכת היחסים. האומנם זהו המצב? נהפוך הוא! הסטטיסטיקה מלמדת כי רוב הגברים והנשים הנשואים בוגדים זה בזה, או לפחות טוענים כי הם עושים כך כאשר הם עונים למשאלים בנושא זה. יש המייחסים זאת לשחיקה המאפיינת מערכות יחסים ארוכות שנים, כאשר השגרה פוגעת באינטימיות וברומנטיקה. במאמר זה נסקור את התוצאות המשפטיות הנובעות ממעשה בגידה של בני זוג נשואים, נשים וגברים כאחד.

מה תהיה התוצאה המשפטית כאשר אישה בוגדת בבעלה?

במדינת ישראל חלים בתחומים רבים, מכוח החוק החילוני, הדינים הדתיים של ההלכה היהודית. לפי ההלכה, אישה שנתפסה בבגידה מפסידה את זכותה לקבל מזונות מבעלה, תוצאה קשה מאד במקרה שהאישה איננה עובדת, והיא תלויה בבעלה וסמוכה על שולחנו, עוד היא מפסידה את הסכום הרשום בכתובה שלה, וכמו כן מחייבים אותה לקבל גט מבעלה.

אם יכפו על האישה לקבל גט, היא לא תירש את בעלה לאחר מותו, ולא תוכל לתבוע לעצמה מזונות גם מנכסי עיזבונו אחרי אריכות ימיו. כל הסנקציות שתוארו לעיל תוחלנה בין אם משפטי הגירושין מתקיימים בבית הדין הרבני ובין אם הם מתקיימים בבית המשפט לענייני משפחה, אשר לשניהם סמכות מקבילה בתיקי אישות.

בנוסף – כאשר הדיונים מתקיימים בבית הדין הרבני, אשר רואה בחומרה רבה מעשי ניאוף, שהינם עבירה חמורה על פי ראות הדת היהודית, אזי בית הדין הרבני עלול גם לקפח את חלקה של האישה הבוגדת ברכוש המשותף, ולפעמים אפילו לקחת ממנה את המשמורת על הילדים ולהעבירה לבעל. אמנם, אסור לבית הדין לעשות את שני הדברים האחרונים, אבל בפועל הוא עושה אותם לא אחת, ולא לכל אישה יש גב כלכלי חזק דיו על מנת לממן ערעורים לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, ואחר כך אולי גם עד בג"צ.

יצוין כי על פי דיניהן של מדינות רבות, בגידה עלולה לגרום להפסד חלקו של הבוגד ברכוש המשותף, ובפרט כאשר הדבר מצוין מפורשות בהסכם נישואין. במדינת ישראל הדין האזרחי איננו מכיר בעיקרון של אשמה יחסית בפירוק הנישואין, ואינו מטיל סנקציות כלכליות על מי שתרם תרומה מכרעת יותר לפירוד ולגירושין. בית הדין הרבני מתעלם לעתים מהדין האזרחי, ופוסק לפי השקפת עולמו, ואז אין פיתרון אחר פרט לערעור.

מה זו בעצם בגידה? האם על שתיית בירה עם ידיד או בילוי וריקוד עם גבר זר במועדון האישה תיענש באמצעים כל כך חמורים?

בגידה פירוש הדבר ביצוע אקט מיני של ממש, הכולל חדירה, מה שקרוי בהלכה בשפה נקייה "מעשה מכחול בשפופרת", או לכל הפחות ביצוע "מעשי כיעור", בלשון ההלכה, דהיינו מעשים שמעידים באופן נסיבתי על קיום יחסי מין בין האישה הנשואה לגבר שאינו בעלה. למשל – לבלות לילה במלון באותו חדר. אם הללו יוכחו בבית הדין הרבני, בית הדין ינקוט בסנקציות הנ"ל נגד האישה.

האם הבעל יכול להעליל על האישה עלילת שקר כאילו שבגדה בכדי לקפח את זכויותיה?

כדי להוכיח בבית הדין הרבני בגידה צריך להביא שני עדים. זה קצת מקשה על הבעל להעליל על האישה עלילות שווא. מאד נפוץ לאחרונה שהבעל שולח חוקר פרטי שינהל רומן עם האישה, ואח"כ יבוא לבימ"ש להעיד על כך. בעזרת חוקר נוסף מאותו משרד יהיו 2 עדים. גם סרט מצולם מהווה הוכחה טובה.

האם אפשר למנוע את כל זה אם האישה תקדים את הבעל, תגיש תביעות ראשונה, ולא תגיע לבית הדין הרבני?

כמעט תמיד עדיף לאישה לא להתדיין בבית הדין הרבני, אבל תביעת גירושין היא רק בסמכות בית הדין הדתי – כי יהודים יכולים להתחתן ולהתגרש רק ברבנות. וחוץ מזה, גם בימ"ש אזרחי לא יפסוק מזונות לאישה בוגדת, כי חל שם אותו דין מזונות, ההלכה. בשלב של מזונות זמניים בית המשפט האזרחי עשוי לתת מזונות לאישה שנטען כי בגדה, אך לאחר שהבגידה תוכח, הם יבוטלו.

ישנם מקרים חריגים בהם עדיף לאישה בוגדת להתדיין דווקא בבית הדין הרבני. למשל, כאשר אותם שני עדים שיודעים על בגידתה אינם כשרים לעדות לפי דיני הראיות של בית הדין הדתי. מעשה שהיה – בעל תושב השומרון שב לביתו בצהרי היום, ומצא את אשתו בוגדת בו, במיטתם הזוגית. כבחור דתי, ידע שברבני צריך שני עדים. הוא יצא החוצה, הביא שני פועלים ערבים שעבדו בגינה, הכניס אותם הביתה והראה להם את מעשה בגידה. לאחר מכן פנה לבית הדין הרבני, ודרש גירושין. כשהגיע הדיון, בית הדין לא קיבל את העדים, והבעל הפסיד במשפט.

ומה דינו של בעל בוגד?

למעשה אין מוטלות סנקציות כלכליות על בעל "רועה זונות", שכך קוראת ההלכה לגבר נשוי שמבזבז מאונו והונו על נשים זרות. הבעל הנואף אף לא בהכרח מחויב בגט. נכון אמנם שמראש לבעל ישנן פחות זכויות להפסיד – שכן ממילא אין לו זכויות למזונות או לכתובה כמו שיש לאישה. ועדיין, קיימת הפליה קיצונית בין דינן של הנשים הבוגדות לדינם של הגברים, והכול עקב מתן התוקף לדין דתי נושן.

לאחרונה יצא פס"ד חדש לפיו ניתן לקבל פיצויים על בגידה.

מדובר בפס"ד של ביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה. מלימוד פסק הדין נראה כי קשה מאד להיפרע פיצויים בגין עילה כזו. השופט הגביל את סכום הפיצוי לסך של לא יותר מ- 50,000 ₪, רק אחרי הגט, רק לתובע שלא בגד בעצמו, והציב עוד הגבלות נוספות.

האם ניתן לתבוע פיצויים מן המאהב או המאהבת שהרסו לנו את המשפחה או גרמו לבני הזוג שלנו לנטוש אותנו?

כידוע, המשפט הישראלי צמח ביו היתר על ברכי המשפט האנגלי, בעקבות המנדט הבריטי על ארץ ישראל. באנגליה הכירו בעבר בתביעת פיצויים שמגיש הבעל נגד המאהב של בת הזוג, בעילה של התערבות ביחסים חוזיים. בפסק דין חדש מאד מימים אלה נקבע כי בישראל אין לאישה נשואה עילת תביעה נגד המאהבת של בעלה ואבי ילדיה. דובר במאהבת שנאפה עם בעלה של התובעת ואף ילדה לו שני ילדים, וכך גרמה לפירוק משפחתה של התובעת. תביעת האישה החוקית נדחתה.

למידע נוסף אודות עו"ד אודליה אלטמן

עו"ד אודליה אלטמן
אודליה אלטמן, עורכת דין ובעלת משרד עצמאי כ-28 שנה. עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בדיני משפחה, כגירושין וירושה: צוואות, הסכמי ממון, מזונות, משמורת, חלוקת רכוש, אבהות, ידועים בציבור, פונדקאות ועוד. בנוסף לעבודתה משתתפת אודליה אלטמן כדרך קבע בתוכניות הטלויזיה והרדיו השונות ומשתפת את קהל הצופים והמאזינים בסוגיות מתחומי עבודתה.