הבלוג של מארי פוסה

MaMa PaNDa

מחנכת, ולאחרונה גם אמא

עדכונים:

פוסטים: 18

החל ממרץ 2015

אל תשלח ידך אל הנער הוא ציווי עתיק יומין ביהדות. אנו מצווים לשמור על ילדינו וילדותינו האהובות והאהובים מכל משמר. להגן עליהן, לעטוף אותם ולבודד אותן מכל הרע שעלול לתקוף. אולם, לעיתים הפחד האמיתי הוא ממה שנמצא ממש כאן קרוב אלינו. נדמה שהכל בסדר, נראה שהכל תקין. לאט לאט את מחברת אחד ועוד אחד. את מזהה סימנים, את מאתרת שריטות. שאלות משונות מתחילות להבהב בראשך. “זה נורא, זה לא יכול להיות” את חושבת לעצמך. זהו רגע קשה, כואב ומפתיע עבור כל אמא, עבור כל אדם באשר הוא אדם. עינייך מסרבות להאמין אולם ליבך אומר לך שאין ברירה.

צריך לגזור ציפורניים.

את מרימה בחרדת קודש את האינסטרומנט הנקרא “מספרי ציפורניים לתינוקות”. הם עלו 6,736 ₪ כך שאין לך ספק שקנית את הטובים ביותר. את אוחזת אותם ביד רפה. בידך השניה את אוחזת כף יד עדינה וענוגה אשר מחוברות אליה אצבעות זערוריות. זה כמו מבחן. את מרגישה כמו פיל בחנות חרסינה. מגושמת, שמנמנה וחסרת כל רגישות. אצבעותיך שלך לא מצליחות להיכנס לידיות המתאימות במספרי הציפורניים, כי יצרו אותן ככה שיהיו רק טיפ-טיפה יותר קטנות מטבעת הנישואין שלך שמזמן מצאה את מקומה בחלק האחורי של הארון יחד עם הג’ינס. לאחר שהצלחת לתחוב את אצבעותייך השמנמנות למספריים המיניאטורים ואת מרגישה כמו “המספריים של אדוארד”, את ניגשת למלאכה. את מתבוננת בפניה הרוגעות-ואינן-יודעות של בתך הרכה. נושמת עמוק ומתכוננת לגשת למעשה הגיזום. “זה לטובתה, זה לטובתה” את משכנעת את עצמך. כדי שלא תשרוט את עצמה וכדי שאף אחד לא יחשוב שאני מטלטלת אותה. ברגעים כאלו את חוזרת להאמין לא רק באלוהים, אלא גם בכל שליחיו עלי אדמות שאת זוכרת משיעורי תורה ביסודי, ומתפללת לאלוהים שישלח את המלאך או את מי-שזה-לא-היה שהסיט את ידו של אברהם ויציל את שתיכן מגורל מדמם.

המלאך מאכזב ולא מופיע, ואת לא מוותרת וגוזרת את כל הציפורניים. אחת-אחת, לא מוותרת ולא מתייאשת. נחושה ורגישה את מסיימת את המלאכה בגאווה. את נושאת את התינוקת הרכה בזרועותייך בעוד היא נועצת בך את ציפורניה החדות. אה, אין לך גם פצירה לתינוקות?!

עוד מהבלוג של מארי פוסה

נתחיל מההתחלה – גילית שאת בהריון

נתחיל מההתחלה – גילית שאת בהריון. איזו התרגשות! כל מה שהיית צריכה לעשות זו פעולה פשוטה, יומיומית כמעט, שאת עושה בהנאה רבה – להשתין על מקל. את שואלת את עצמך: מאיזו זווית בדיוק אני אכניס את היד? אם אני לא אצליח לכוון? ואיך...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 4 years

ואז השלב הדבילי הזה

אח"כ מגיע השלב הדבילי הזה, שאת לא מספרת. את מתהלכת קורנת מאושר (מחוצ'קנת), עם מבט מצועף בעיניים (מעייפות), חוגגת את החיים (אוכלת כמו בהמה) וכל גופך אומר 'נשיות' (משמינה, ובבטן). אבל את כמובן, לא מספרת. למה, אגב? מישהו יודע? אז אני...

תגובות

פורסם לפני 4 years

לידה טבעית

אני חייבת לשים את הדברים על השולחן (או על הדסקטופ). זה ישמע גס, זה ישמע ברברי, זה ישמע כמו כפירה, דברי הבל או גרוע מכל - ישמע כמו טוקבק ממומן בדף הפייסבוק של דני דנון, אבל אני אכתוב זאת. המונח "לידה טבעית" הוא בעיני אוקסימורון....

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה