הבלוג של צהלה ברוש

סיפורי מושבה

מטיילת ומדריכה מטיילים סקרנים המחפשים את הסיפור הכמוס מאחורי כל חצר ומבנה במושבות, מאחורי כל פרח וציפור - בטבע. מורת דרך מוסמכת, אקולוגית וצפרית. מתגוררת ומאוהבת בזכרון יעקב עליה אספר לכם בבלוג הזה. www.ecotour.co.il

עדכונים:

פוסטים: 14

עוקבים: 2

החל מספטמבר 2013

לכבוד שנת בת המצווה ביקשה בתי לטייל יחד בשביל ישראל. את השביל כולו, אמרתי, נעשה ביחד וברצף עם שק שינה על הגב, לפני שתתגייסי. עכשיו כשאנחנו משאירות שלושה בנים קטנים בבית אנחנו יכולות לצאת מידי חודש לשבת אחת של בנות, אמא ובת, על שביל ישראל. בסבלנות ובהתמדה נתקדם. תחילה צפונה, אחר כך דרומה. אז יצאנו לדרך..

07/12/2013

חילקתי את השביל למקטעים: שנה ראשונה מהמרכז צפונה, בשנה הבאה מהמרכז דרומה. בסוף יהיה לנו אוסף של טעימות מהשביל לקראת הדבר האמיתי. את המקטע הראשון הלכנו לגמרי לבד, לפעמים הבאות כבר הזמנו חברות להצטרף כאשר הכלל הוא פשוט: רק אמא ובת, רק בנות מצווה.

השבת יצאנו אל המקטע השלישי שלנו. נפגשות בנחל מערות, ביתם הקדום והאקולוגי של אבותינו הקדמונים שחיו במערות ההר ולא השאירו אחריהם יותר מידי שרידים. כמה שלדים, כמה אבנים מסותתות. היום זו שמורה מזמינה שהיא אף חברה בארגון אונסק”ו העולמי ואפשר להצטרף להדרכה ולסרט המתארים את החיים במערות. בחניון השמורה מקבץ סימוני שבילים מרשים ובכל הצבעים: אדום, כחול, שחור.. אבל רק אחד בעל שלושה צבעים: לבן-כחול-חום הסימון של שביל ישראל שסימונו מתייחס לחרמון בצפון (לבן) לים באמצע הדרך (כחול) ולמדבר בדרום (חום).

שמונה בנות ואמהותיהן יוצאות לדרך. לאורך השביל בחורש האופייני לכרמל, עם הנוף של חוף הכרמל, חוף הים ומבצר עתלית שמלווה אותנו כל הדרך. הפסקת קפה אחת, חיבוק חם אחד לעץ זית עתיק ומשימה קשה אחת לבנות. בדרך עוברות בשרידי כפרים ערבים שהיו כאן עד 48, מעורר מחשבות ודיונים. בארות מים, שיחי צבר ושוב, הרבה נוף, ירוק מימין כחול משמאל. בין הר לים.

מגיעות לכפר האומנים – המעבר מהשביל המאובק אל הכפר המטופח הומה המטיילים והתיירים הוא חד ומרענן. את פנינו מקבל דני בן אריה. איש גדול ונלהב (לדברי הבנות) עם קול בס ומתודיקה מושלמת שמצליחה לסחוף את הבנות, מזמין אותנו להתרשם מקשתות עתיקות ולהתעמק בכל פסל ובעיקר לא להתבייש לומר את דעתנו כי באומנות אין נכון ולא נכון, כל דיעה צודקת. דני ולאה אשתו הם אומנים בני הכפר שמנסים לקדם את התיירות במקום ולחבר בין המטיילים לבין האמנים. מפגש שהוא לא תמיד פשוט ולפעמים צריך תיווך.

לאה היא אמנית ההדפסה על בד ואף פיתחה שיטה מיוחדת להדפיס על בדים וחולצות. אנחנו מגיעות אליה לגלריה, מתרשמות מהבדים והתכשיטים ומהציורים והפסלים של דני ומפתיעות את הבנות עם סדנא שבה הן מדפיסות ציורים פרי דמיונן החופשי על חולצות לבנות שדאגנו להביא איתנו. הסדנא חוויתית וללאה סבלנות אין קץ. היא מדגימה, מנחה, עוזרת לבנות ובסוף כולן יוצאות עם חולצות מהממות וחיוך גדול. בכל ביקור בכפר כדאי לבקר בגלריה לאמנות של לאה כי היא אשת שיחה נעימה ומשמשת מעיין מרכז מידע למטייל בכפר. את הסדנא יש לתאם מראש. האתר של לאה ודני www.ein-hod.info מכיל מידע אודות הכפר, האמנים, המסעדות, הצימרים, כתבות, סרטי וידאו ועוד.

לעין הוד סיפור מרתק והסטוריה ארוכת שנים. בכפר מבנים ערבים אותנטיים וקשתות בנות 800 שנה. במלחמת העצמאות ננטש הכפר מתושביו מלבד כמה משפחות שהתיישבו בהר מעל הכפר וחיכו שהצבא יפנה את המקום כדי שיחזרו לבתיהם. השנים עברו, והיישוב הפך ליישוב קבע בשם “עין חוד” שגם הוא מקדם את המטיילים הישראלים. להמשך הטיול ולארוחת צהריים מומלץ להמשיך אל הכפר הסמוך “עין חוד” ולבקר במסעדת “מול נוף הואדי” של זיאד. המסעדה נמצאת בקצה הכפר, באמת מול נוף של ואדי, מצוקים ירוקים ומערות בסלע. זיאד יקבל את פניכם בחמימות, יתגאה הן בנוף הנהדר הנשקף מכל חלון במסעדה והן בתבשילים שאישתו ובנותיו רוקחות במטבח. זיאד ובני המשפחה ימלאו את השולחן בכל טוב: סלטים, חומוס, לימונדה קרה, מג’דרה ותבשילים בשריים מגוונים ובסוף הארוחה יפצירו בכם להשאר לקפה שחור ובקלאווה. אתר המסעדה  www.nofmulhavadi.co.il

עוד מהבלוג של צהלה ברוש

תצוגה מקדימה

חצר קצת אחרת..

עקיבא הרשקוביץ בעיניו הכחולות כמו הים הנשקף כאן מקצה החצר, ובדיבורו הנעים מבקש בנימוס להתערב בשיחה כשאני מציגה את החצר לקבוצת מטיילים סקרנית. הוא מספר על סבו שהיה נגר ובנה את גגות הבתים במושבה עמו גם את מעקה העץ המיוחד של...

תצוגה מקדימה

פריס הקטנה בסמטאות זכרון יעקב

אין ספק, משהו קורה ומתחדש בזכרון יעקב. מתחמי תיירות וקולינריה חדשים, חצרות שמתחדשות בשימור ובשחזור ובעיקר בבתי קפה מענגים. בלוגרים וכתבים מגיעים להציץ, לטעום, לכתוב ולפרגן. ואני רוצה להאיר לכם היום חצר מיוחדת אליה אני...

תצוגה מקדימה

זכרון יעקב מתחדשת!!

כמה וכמה מקומות ותיקים שכתבתי לכם עליהם בפוסטים קודמים נסגרו עם הזמן כי הרגישו שכבר מיצו והגיע הזמן לפרוש.. לחובבת נוסטלגיה שכמוני היה ממש קשה לראות את ותיקי המושבה פורשים ומעבירים את זמנם בפרלמנט בקפה ממול.. ואת בתי...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה