הבלוג של דבורה לדרמן-דניאלי

הבלוג של דבורה לדרמן-דניאלי

ד"ר לפילוסופיה קיומית, חוקרת חווית הגוף הנשי, מחברת הספרים "דת אישה" ו"הרחם יודעת-הכנה רגשית קיומית להיריון ולידה". מנחת הסדנאות "מפת הצמיחה הנשית שלך" בגישת Feminine existential health לקידומה של בריאות נשית רגשית... +עוד

ד"ר לפילוסופיה קיומית, חוקרת חווית הגוף הנשי, מחברת הספרים "דת אישה" ו"הרחם יודעת-הכנה רגשית קיומית להיריון ולידה". מנחת הסדנאות "מפת הצמיחה הנשית שלך" בגישת Feminine existential health לקידומה של בריאות נשית רגשית וגופנית.http://feminineexisthealth.wordpress.com/

עדכונים:

פוסטים: 16

החל ממרץ 2010

בתוך גלי האהדה העצומים  לא’ (ד”ר אורלי אינס) על חשיפת שמה ופניה ועל “ניעור” הבושה האופיינית כל כך למותקפות מינית, נדמה שנשכח ההבדל האדיר שבין ה”אלף” הנוכחית,  לבין “אלפיות”, “ביתיות” ועוד ועוד אותיות ללא שם ופנים, המייצגות שמות נשים שהן קורבנות תקיפה מינית ואונס.  בתוך התמיכה המשולהבת של התקשורת, העיתונאים והעורכים (שבדרך כלל ידיעות הקשורות לפגיעה מינית לא נראות להם מספיק חשובות), וההכרזה על ד”ר אינס כגיבורה אשר עשתה סוף סוף את מה שנשים אחרות לא היו מסוגלות לעשות עד כה, נדמה שנשכחו מאחור אותן נשים “רגילות” -  אלו שלא היו ולא יהיו מקורבות לצמרת המשטרה ולגופי השלטון, אלו שמעמדן המקצועי  אינו  יוקרתי ואיתן, בהכרח,  ואלו שלא התברכו בעוגנים חיצוניים ופנימיים מתוחזקים כל כך …

אין ספק שעמדתה הנחרצת של אינס בעצרת המחאה כנגד אלימות מינית, הייתה חשובה מאין כמותה. אך האמת היא,  שד”ר אינס הייתה יכולה להרשות את זה לעצמה. ואולי – היא אפילו הייתה חייבת את זה לעצמה ולנשים אחרות.  כאישה שהיא יועצת לשר הפנים בענייני אלימות, חובתה הייתה, ועודנה, במדינה בה אחת לשלוש נשים מותקפת מינית, לא לשתוק – . להתריע  ולצאת כנגד תקיפות מיניות ועבריינות מינית.  במצב הנוכחי, כשנראה ששבירת השתיקה באופן ציבורי נכפתה עליה ולא נבחרה על ידה, היציאה אל מול המצלמות כלוחמת למען נשים הינה אקט כמעט מתבקש -  אין לה כבר מה להפסיד כאן – רק להרוויח.

אורלי אינס גיבורה באותה מידה בה נשים רבות אחרות, שהן קורבנות תקיפה מינית, התעללות מינית  ואונס, גיבורות כשהן מצליחות לבחור בחיים יום אחר יום למרות תחושות הערעור והכאב המנפצות. היא לוחמת בדיוק באותה מידה בה נשים קורבנות נלחמות באומץ על שפיותן, על יציבותן הרגשית ועל שיקום חייהן.

אינס צוטטה בעיתונות יום שישי כמי שהכריזה: “אני לא מסתתרת”.  ואכן, בתפקידה,  במעמדה ובמארג קשריה עם מוקדי כוח גבריים – ההסתתרות  כנראה  זרה  ולא “טבעית” לה.  עבור נשים רבות אחרות שהן קורבנות  תקיפה מינית, ההסתתרות, ברמות וברבדים שונים, למרבה הצער, היא אסטרטגיית ההישרדות היחידה שנראית כבטוחה וריאלית עבורן.  ולמרות זאת- רבות מהן אוזרות אומץ ומדברות – לאו דווקא על במות מתוקשרות ומיוחצנות, לאו דווקא בנאומים חוצבי להבות – אבל הן מסתכנות ומספרות את סיפורי תקיפתן, סיפורי ביזוין, סיפורי הפשעים שנעשו בהן  – ולמרות שאף עיתונאי לא יכתיר אותן כמנהיגות, ואף פרשן  לא יטרח לפרשן את אקט הוידוי והחשיפה שלהן כאקט הרואי, הן בהחלט מנהיגות הרואיות בדרכן.

עוד מהבלוג של דבורה לדרמן-דניאלי

הקשר הלא מדובר

פגשתי אותה כחודשיים אחרי הלידה. היא ישבה במיטתה ומיררה בבכי. "דיכאון אחרי לידה", יש שיאמרו. אבל מניסיוני, המונח "דיכאון אחרי לידה" הוא רק מונח רפואי שביותר מדי פעמים מאפשר התעלמות מבעיה עמוקה, שלא נאמר הזנחה, הקיימת...

תגובות

פורסם לפני 9 years

הכנה מינית ללידה (מתוך הספר "הרחם יודעת – עבודת רחם כהכנה להיריון ולידה")

   הרחם איננה נתפסת כאיבר מיני, כפי שתפקיד האימהות נתפס כמשולל כל גוון מיני. אולם, הרחם שותפה לעונג האורגזמתי, והתכווצויותיה מעניקות לאורגזמה הנשית מימד עמוק וטוטאלי, כשהיא מתפרצת, מתפשטת ומסעירה את כל הגוף.  עונג הרחם...

תגובות

פורסם לפני 9 years

שוברות שתיקה

בצל הגילויים והדיונים הסוערים שעלו בשבועות האחרונים בנושא אונס, התעללות ותקיפה מינית, עלה נושא שבירת השתיקה הנשית שוב ושוב. אקט שבירת השתיקה הוצג בעיקר כפרסום שמו של הפוגע במדיה או כהגשת תלונה בבית המשפט. עם כל חשיבותו...

תגובות

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה